בתקשורת פורסמו תלונות ועדויות על צעירים מהפזורה הבדואית הנוהגים להטריד מינית נשים צעירות בערי הדרום, לבצע בהן מעשים מגונים ולאיים עליהן.
תושבת באר שבע, בעלת מכון יופי וסטודיו לבניית ציפורניים, התראיינה בתקשורת ותיארה חוויה טראומטית דומה שחוותה, לכאורה. הצעירה פרסמה פוסט על ארוע של תקיפה מינית ו"נסיון אונס" שעברה לדבריה על ידי צעיר ערבי שהגיע אל העסק שלה. בהמשך לכך, הצעירה התראיינה בעילום שם לתוכניתה של אילה חסון והרחיבה על האירוע.
בתום חקירה משטרתית, הגישה התביעה כתב אישום נגד הצעיר, אחמד אבו קיעאן תושב חורה, אמנם לא בעבירות מין אלא בעבירות אלימות, בגין תקיפה הגורמת חבלה של ממש ואיומים על המתלוננת.
בית משפט השלום בבאר שבע זיכה לאחרונה את הנאשם אבו קיעאן כמעט מכל העבירות שיוחסו לו, וקבע כי עדות המתלוננת אינה מהימנה.
הנאשם הורשע בתקיפה סתם – עקב יריקה על המתלוננת בעימות במשטרה, אך הוא זוכה מכל העבירות בגינן הוגשה התלונה המקורית.
השופטת שוש שטרית קיבלה את טענות ההגנה של הנאשם והסנגורים שלו עו"ד לימור רוט חזן ועו"ד רועי חמו ממשרדה, כי מדובר למעשה בתלונת שווא.
לפי כתב האישום שהוגש לפני כשנתיים, הנאשם אבו קיעאן הגיע אל הסטודיו של המתלוננת במהלך עבודתה, ואמר לה: "רציתי לראות מה זה פה?". המתלוננת שטענה כי התנהלותו היתה חשודה, בקשה ממנו לצאת וסגרה את דלת הסטודיו, אולם לפי הנטען בכתב האישום, הוא אחז בדלת, ניסה לפתוח אותה בכוח ונמלט מהמקום רק לאחר ששמע את המתלוננת מתקשרת למשטרה. בשל כך הואשם בעבירה של הסגת גבול.
בכתב האישום נטען כי בשעת לילה מאוחרת, חזר הנאשם למקום. לפי כתב האישום, הוא תקף את המתלוננת, אחז בחוזקה בידה, לאחר מכן תפס בחוזקה בחזה שלה. המתלוננת החלה לצעוק. נטען כי הדפה אותו ממנה ובעטה במפשעתו, ולאחר שהתרחק הלכה אחריו לכיוון רכבו, צילמה את הרכב והתקשרה למשטרה. עוד נטען כי במעמד זה הנאשם איים עליה: "את עושה טעות, את תשלמי על זה עם החיים שלך, יא שרמוטה".
בהמשך, נטען כי במהלך עימות שערכו ביניהם חוקרי המשטרה בתחנת באר שבע, ירק הנאשם על המתלוננת.
במהלך ניהול משפט הוכחות, ולאחר חקירה נגדית של הסנגורית עו"ד לימור רוט חזן את המתלוננת, עדותה "קרסה לתוך עצמה". גם השופטת שטרית "פירקה" את עובדות כתב האישום אחת לאחת.
בנוגע לארוע הראשון בסטודיו – קבעה השופטת כי "תיאורה של המתלוננת את האירוע, לא מתיישב עם האמור בכתב האישום ואינו מגלה עבירה של הסגת גבול… המתלוננת מתארת מצב דברים שכיח לפיו נכנס מאן דהוא לתוך בית עסק ושואל בנוגע לטיבו, סוג השירות, מחירים וכדומה.. בעדותה בבית המשפט לא נמצא כל סממן לאלימות פיזית או מילולית אף לא בהתנהגות, למעט פרשנותה את המצב… נדמה כי לא נרחיק לכת להניח כי החשש שאחז במתלוננת יכול על רקע מוצאו של הנאשם… בעודה מחמירה בנסיבות השתלשלות האירוע".
בנוגע לארוע השני והחמור בשעת לילה, בו נטען כי הנאשם שב למקום ואחז בשדה של המתלוננת – קבעה השופטת כי "לא הוכחה קיומה של תקיפה".
השופטת כתבה כי "המתלוננת מסרה שש גרסאות בקשר עם האירוע, גרסאות שאינן מתיישבות זו עם זו ולא עם הראיות האובייקטיביות בתיק".
ראיה אחת היתה השיחות שערכה המתלוננת בזמן אמת אל מוקד 100. מתברר כי "בכלל תיאורה את האירוע ומעשיו של הנאשם, לא נמצאה מילה וחצי מילה על התקיפה לה טענה המתלוננת בעדותה בבית המשפט". יתרה מכך, כתבה השופטת, "בשיחות אל המוקד, הגרסה שמסרה מלמדת כי הנאשם לא ביצע בה שום עבירה… לשאלת השוטרת במוקד "מה הוא עשה", ענתה המתלוננת כי מדובר בפעם שנייה בה הוא מגיע למקום… בהאזנה לשיחה קולה של המתלוננת רחוק מלהיות ולהישמע נסער".
בשיחה נוספת למוקד כעבור כמה דקות, המתלוננת ציינה כי הנאשם "תפס בידה על מנת למשוך אותה".
גם לשוטר שהגיע למקום בעקבות הקריאה, היא מסרה רק אמירה כללית כי הנאשם "הטריד אותה, אך לא נמצא זכר לתקיפה פיזית בדמות אחיזה בחזה של המתלוננת, או לבעיטה באשכיו על מנת להימלט".
לפי בית המשפט, גם "בעת שהמתלוננת מסרה תלונה מסודרת בתחנת המשטרה, תיאורה את האירוע עדיין רחוק בעובדותיו מעובדות כתב האישום והגרסה שמסרה בבית המשפט, הגם שבפעם זו המתלוננת הוסיפה פרטים, ומדובר בגרסה מתפתחת". גם בתלונה הראשונה לא נמצא כל תיאור לאחיזה בחזה.
את הגרסה על כך שאחז בשד שלה, המתלוננת מסרה לראשונה רק בעדותה השנייה במשטרה. בבית המשפט הוסיפה עוד תיאורים שלא בא זכרם קודם, כמו למשל שחבט את ראשה בקיר ומשך בשערותיה. הסתירות וההתפתחויות, כתבה השופטת, "מעמידות בספק גדול את מהימנות עדותה",והתשובות שנתנה לסנגורית עו"ד רוט חזן, "אינן מתיישבת עם השכל הישר ועם הראיות בתיק".
השופטת ציינה כי ב"פוסט ברשת החברתית פייסבוק טענה המתלוננת לראשונה כי הנאשם נתן לה מכה בחזה ותיארה את מעשיו כלפיה 'כניסיון אונס' במהלכו היא הצליחה לבעוט בנאשם ולברוח… טענת ההגנה כי תיאוריה של המתלוננת בפוסט זכו לשדרוג נוסף בתחנת המשטרה, שם בחקירה נוספת מסרה המתלוננת גרסה שישית במספר, לא הוכחשה".
נקבע גם כי התביעה לא הוכיחה מעבר לספק סביר שהנאשם איים על המתלוננת.
בסיכום, אבו קיעאן הורשע בתקיפה סתם רק בשל התנהגותו בתחנת המשטרה כאשר נערך עימות בינו לבין המתלוננת והוא ירק עליה.
בהקשר זה טענה ההגנה, כי מבלי להצדיק את המעשה, הנאשם "צפה בתדהמה במתלוננת שתופרת לו תיק והביע שאט נפש על תלונותיה הכוזבות".
עו"ד רוט חזן מסרה בתגובה: "המתלוננת מסרה תלונות שווא למשטרה. על בסיס זה הוגש כתב אישום חמור, אך במהלך החקירה הנגדית כל העדות קרסה. מברכים על הזיכוי הצודק ושוקלים את צעדינו המשפטיים כתוצאה מהעוול הנוראי שנגרם לנאשם במשך כמעט שלוש שנים עד לזיכויו".
