פרקליטות מחוז חיפה הגישה לבית המשפט המחוזי בעיר כתב אישום נגד שלושה נאשמים, המייחס להם בין היתר עבירות ניסיון רצח, חבלה חמורה ועבירות בנשק (29 ינואר).
הנאשמים הם:
איהב פדיל מנסור (33) מרחוב אלנבי בחיפה
אחמד סלימאן ג'בארין (26) מאום אל-פאחם
מוחמד ראיד יוסף (31) מרחוב גוש עציון בשכונת חליסה, חיפה.
ל"פוסטה" נודע כי במשטרה מזהים את שלושת הנאשמים עם הקואלייה של ארגון פשע נאסר חרירי מאום אל פאחם והאחים חמדון משכונת חליסה בחיפה, אשר נחשבים במשטרה ליריבים של משפחת אבו כליב.
במסגרת פעילות מבצעית ממוקדת בסכסוך הזה בלשי ימ"ר חוף הצליחו לנטרל חולייה אחת לפחות שמזוהה עם האחים חמדון וארגון חרירי, החקירה שהוביל פקד שאדי סיאגה מהימ"ר הניבה את כתב האישום שהוגש על ידי עו"ד ברדג'יט ויטאלי מפרקליטות מחוז חיפה.
לפי כתב האישום, בין הנאשמים ומקורביהם (חרירי, חמדון) לבין משפחת אבו כליב קיים סכסוך.
על רקע זה, כך נטען, הנאשמים ושולחיהם חשדו כי א' אשר מתגורר ברחוב פאר סמוך לשכונת חליסה בחיפה, מעביר לאחים אבו כליב מידע אודות האחים חמדון והאחים יוסף מאנשיהם.
על הרקע הזה האחים יוסף קשרו עם אדם נוסף המכונה "פואד" לפגוע ב-א' ובמקורביו מהצד של אבו כליב.
מכתב האישום עולה כי הנאשמים הצטיידו ברכב מסוג מזדה גנוב, החליפו את לוחיות הזיהוי שלו והכניסו לרכב בקבוקים עם חומר דליק.
עוד נטען, כי בליל ה-26 באוקטובר אשתקד נסעו הנאשמים ואדם נוסף במזדה וברכב נוסף מסוג קיה וחיפשו אחרי א', עד שסמוך לשעה 23:15, משלא הצליחו למצוא אותו, סיכמו כי למחרת ימשיכו לחפש.
למחרת סמוך לשעה 16:22 (27 אוקטובר), נטען, המשיכו מנסור וג'בארין בחיפושים יחד עם האדם הנוסף, והחליפו גם את לוחית הרישוי של רכב הקיה.
סמוך ל-18:59 נכנסו שני הנאשמים לרכב המזדה שבו נהג יוסף ונטען כי הם הצטיידו בשני אקדחים.
במקביל, האדם הנוסף המשיך לנהוג בקיה ולחפש את הנפגע ליד ביתו ולשוחח איתם טלפונית ולעדכן אותם.
הפרקליטות טוענת כי בשלב מסוים הבחינו הנאשמים ב-א' בעת שנהג ברכב ליד ביתו ברחוב פאר המתחבר עם שכונת חליסה, כשלצידו יושב חברו.
שלשות הנאשמים, נטען, עקבו אחריו במזדה שבה נהג יוסף, כשהם רעולי פנים וחמושים.
סמוך לשעה 18:56, א' החל להחנות את הרכב סמוך לביתו. מכתב האישום עולה כי הנאשמים עודכנו בכך על ידי האדם הנוסף.
מיד לאחר מכן, נטען, יצאו מנסור וג'בארין מהמזדה כשהם רעולי פנים, עוטים כפפות ואקדחים טעונים בידיהם. לפי כתב האישום, הם נעמדו מול השמשה הקדמית של הרכב וירו ממרחק קצר לפחות 12 יריות לעבר א' והקטין שהיה איתו. מיד לאחר מכן, נטען, שני הנאשמים חזרו לרכב המזדה וברחו יחד במהירות מהמקום.
כתוצאה מהירי התנפצה השמשה הקדמית ברכב של א', מספר קליעים פגעו בו והוא דימם עד שאיבד את הכרתו.
א' הובהל למרכז הרפואי רמב"ם, שם הועבר לחדר הלם בו הונשם.
כתוצאה מפציעות רבות, כולל בראשו, הוא נותח ואושפז ברמב"ם עד 5 בנובמבר.
לפי כתב האישום, לאחר הירי שלושת הנאשמים הובילו את רכב המזדה אשר שימש אותם לרחוב פינסקר בשכונת נוה שאנן בחיפה, שם הם הציתו אותו תוך שהם גורמים נזק לרכב שחנה בסמוך. שכנים הזעיקו את מכבי אש למקום כדי לכבות את השריפה.
מיד לאחר מכן, כך נטען, הנאשמים נכנסו לרכב הקיה שבו נהג האדם הנוסף, כשהם עדיין עם האקדחים.
לפי כתב האישום, סמוך ל-19:03 האדם הנוסף עצר את הרכב על מנת שהנאשמים ייפטרו מכלי הנשק.
רק לאחר מכן, באזור עתלית, הנאשמים זרקו גם את בגדיהם ואת הכפפות אשר שימשו אותם, כמו גם את לוחיות הזיהוי המזויפות והציתו אותם.
בדרך חזרה לחיפה, נטען, הנאשמים שברו את מכשירי הטלפון אשר שימשו אותם והשליכו אותם מהרכב.
כשהגיעו לחיפה, נטען, הם נסעו למתחם בעיר כדי להתקלח.
מלבד כתב האישום הוגשה בקשה להארכת מעצרם של הנאשמים עד תום ההליכים, המפרטת את חומר הראיות נגדם.
למשל, למשטרה נודע כי א' קיבל ביום האירוע הודעה מגורמים במשפחת אבו כליב שלא לצאת מביתו, עקב מידע על כוונה של גורמים במשפחת יוסף לפגוע בו.
הקורבן, שנחקר במשטרה, טען בפירוש שאין לו קשר מהסוג vzv לאחים אבו כליב, למעט העובדה שהוא קרוב משפחה שלהם.
עוד בראיות, שחזור של הנפגע את אירוע הירי, אבל בניגוד לכתב האישום בו נטען שהיו שני יורים (מנסור וג'בארין), בבקשת המעצר נטען כי בעדותו תיאר הנפגע אדם אחד בלבד שיצא רעול פנים מג'יפ המזדה, התקרב לעברו וירה בו מטווח קרוב.
אותה עדות בערך מסר הקטין שישב לצידו ברכב ונפגע אף הוא, לפי בקשת המעצר גם הקטין העיד כי הבחין ביורה אחד בלבד.
בהקשר זה טוענים במשטרה ובפרקליטות, כי הראיות בשטח בינהן תרמילי הכדורים בזירה מלמדות על שני יורים משני אקדחים נפרדים, מה שאינו סותר את עדויות נפגעי הירי על זה שראו יורה אחד בלבד.
בנוסף, התיק מתבסס על האזנות סתר שבוצעו לנאשמים ברכב שלהם ב-26 וב-27 באוקטובר. מההאזנות ניתן ללמוד על ההתנהלות הכללית של הנאשמים בעקבות א' מאחוב פאר, ולפי בקשת המעצר בהאזנות אף ניתן היה לשמוע את הירי. בהקשר זה יש לציין כי ההאזנות לשיחות בוצעו בדיעבד ולא בזמן אמת.
בבקשה מצוין גם כי הנאשמים שמרו על זכות השתיקה בחיקות ולא מסרו גרסה לחשדות שהוטחו בהם.
