בית המשפט המחוזי בירושלים קיבל את עמדת הפרקליטות והרשיע נאשם בייבוא סמי הזיות המכונים "איוואסקה" מקלומביה לישראל.
דימתילטריפטאמין-N,N, הידוע גם בשם די.אם.טי, מוגדר כסם מסוכן ששייך לקבוצת הסמים ההזייתיים הנקראים טריפטאמינים, והוא המרכיב הפסיכו-אקטיבי המרכזי בצמח האיוואסקה. מדובר בצמח משנה תודעה הנצרך בין היתר באמצעות חליטה או הרתחה, בין היתר בטקסים שאמאנים באמזונס.
צריכת די.אם.טי גורמת להשפעות פיזיולוגיות ופסיכדליות דומות לאלו של LSD, שעיקרן גרימת הזיות, השריית תחושת ניתוק ושינוי במצב ההכרה. ביכולתו של הסם לגרום להשפעות לוואי חמורות, לאשפוזים ובמקרים מסוימים אף למוות.
לפי כתב האישום, הנאשם ייבא מקולומביה לישראל סמים מסוכנים מסוג די.אם.טי והארמין, המוכרים כאמור גם כ"איוואסקה". הסמים נשלחו באמצעות חבילה בדואר בתוך בקבוק לביתו של הנאשם, על ידי אדם שהכיר בקולומביה.
עם קבלת החבילה, הנאשם קבע להיפגש עם חבריו למפגש בו ישתמשו בסם לצד חומרים אחרים. סמוך לאחר מכן הגיעו שוטרים לביתו לצורך חיפוש וביצוע את מעצרו. בהכרעת הדין נקבע גם כי הנאשם זרק את הבקבוק מחלון הבית ובכך שיבש מהלכי משפט.
במהלך שמיעת הראיות בבית המשפט נטען על ידי סנגורו של הנאשם, עו"ד ארז בר צבי, כי כי ניתן למצוא את הסם די.אם.טי באתרוג ואת הסם מסוג הארמין בתבלין החרמל ובאובייקטים שונים המותרים לשימוש בישראל. לפיכך, הסנגור טען כי יש לבטל את כתב האישום מטעמים של הגנה מן הצדק.
פרקליטות מחוז ירושלים, באמצעות עו"ד מיכל אזולאי, טענה כי לא הוכח קיומו של סם מסוכן מסוג די.אם.טי באתרוג או הארמין בתבלין החרמל, ובכל מקרה יש לדחות את טענות ההגנה המבקשת להפליל את השימוש באתרוג, שכן בניגוד לחומר אותו ייבא הנאשם – לא ניתן לזהות את האתרוג או החרמל כסם וצריכתם באופן הרגיל לא נעשית לשימוש מיידי כסם.
הפרקליטות הוסיפה וטענה כי הנוזל שייבא הנאשם התקבל לאחר תהליך אקטיבי שכלל מיצוי צמחים שונים במטרה להפיק מהם את החומר הפעיל, הפסיכואקטיבי, וצריכתו הינה בעלת השפעה תודעתית, בשונה מצריכת אתרוג או תבלין החרמל.
זאת ועוד, הפרקליטות ציינה כי מעשי הנאשם ואף גרסתו מלמדים על כך שהיה מודע לכך שהנוזל שייבא הוא בעל השפעה תודעתית ואינו חוקי, ולכל הפחות הנאשם עצם את עיניו מלבחון את החשד הכבד שחש ביחס לאי חוקיות הנוזל.
השופטת חנה מרים לומפ התייחסה בהחלטתה לכלל הטענות, דחתה באופן חד משמעי את חוות הדעת שהציגה ההגנה ואימצה את מסקנות חוות הדעת של הפרקליטות באשר להימצאות סמים באתרוג וחרמל. היא הרשיעה את הנאשם בעבירות ייבוא סם מסוכן, החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית, ניסיון לספק סם מסוכן ושיבוש מהלכי משפט.
השופטת קבעה בין היתר כי גם לו היה נמצא שישנם סמים מסוכנים בפריטים אלה, ואף אילו הוכח שבמיצוי כמות מסוימת של אתרוגים או חרמל יש כדי ליצר חומר בעל השפעה תודעתית דומה לזו של משקה האיוואסקה – יש לדחות את טענת ההגנה מן הצדק שכן לפרקליטות נתון שיקול דעת רחב ביותר ומשאבים מוגבלים לאכיפת פקודת הסמים. לדברי השופטת בהקשר זה, לא הוצגו ראיות לכך שישנה תופעה של ייצור כמויות של סמים מפירות הדר ומתבלינים שממנה הפרקליטות מתעלמת בהפגנתיות, ולכן אין מקום לקבוע שמדיניות האכיפה של התביעה מפלה או בררנית.
הסנגור, עו"ד בר צבי, מסר בתגובה: "לטעמנו מדובר בהכרעת דין שגויה ויוגש ערעור לבית המשפט העליון".
