שוטרי תנועה שהיו ב-4 בינואר בפעילות שגרתית בכביש 4 מדדו באמצעות מכשיר מד מהירות לייזר (ממל"ז) רכב שנסע במהירות של 157 קמ"ש, הרבה יותר מהמותר על פי חוק (90 קמ"ש). השוטרים עיכבו את הנהג ומסרו לו הזמנה לדין.
הנהג, צעיר בן 23 מרעננה שמחזיק ברישיון מזה כשש שנים, הוא סטודנט בטכניון עם עבר תעבורתי נקי לגמרי. הוא פנה לעו"ד יוסי פלסיוס קליין, שבדק את חומרי החקירה בתיק ובמסגרת דין ודברים מול התביעה המשטרתית טען ללא מעט כשלים ראייתיים.
בפנייה לראש לשכת התביעות של המשטרה בתל אביב טען הסנגור בין היתר, כי אחד משני השוטרים שהיו בפעילות כלל לא לקח חלק באכיפה, בניגוד לנהלי המשטרה המחייבים בפעילות את שני השוטרים. בנוסף, עו"ד פלסיוס קליין ציין כי לא ניתן להבין מהמזכרים שרשמו השוטרים באיזה נתיב בדיוק נהג הנאשם.
זאת ועוד, אחד השוטרים ציין בדוח הפעולה כי הרכב של הנאשם היה בודד בנתיבו ולבדו בכביש, והוסיף באותה נשימה כי התנועה בכביש היתה "דלילה". אלא שעו"ד פלסיוס קליין בדק את סרטון מצלמת הגוף של השוטר, שהופעלה לאחר עצירתו של הנהג בצד הכביש. במצלמות ניתן לראות תנועה ערה מאוד של כלי רכב ומשאיות בכל הנתיבים, מה שסותר בפועל את הדוח שכתב השוטר.
פרט מעניין נוסף שמצביע על הכשלים בתיק החקירה: בעוד שבדוח נכתב כי הנאשם עוכב בשעה 00:29, בכתב האישום נכתבה שעת ביצוע העבירה ב-00:36. הסנגור טען בהקשר זה כי מן הסתם לא יתכן שהנאשם עוכב על ידי השוטרים לפני שביצע את העבירה בפועל, או כפי שהוא כינה זאת – "תסמונת חזרה לעתיד".
על רקע טיעונים אלה ואחרים, התביעה הסכימה להסדר טיעון. במסגרת ההסדר, מכתב האישום נמחקה המהירות בה נסע לכאורה הנאשם (157 קמ"ש) ותחת זאת הוא הודה והורשע בנהיגה במהירות בלתי סבירה.
השופט שי שלהבת מבית המשפט לתעבורה בתל אביב כיבד את ההסדר והטיל על הנאשם את העונש המבוקש – 14 ימי פסילת רישיון וחודש פסילה על תנאי.
