בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ קבע, כי אין מניעה לשלב נשים כ"רבנים" באסיפה הבוחרת את הרבנים הראשיים, בתנאי שיש להן השכלה הלכתית מתאימה (14 ינואר).
פסק הדין ניתן בעקבות עתירה של מרכז רקמן (המרכז לקידום מעמד האישה ע"ש רות ועמנואל רקמן באוניברסיטת בר-אילן) לבג"ץ, בנושא מינוי נשים לאספה הבוחרת רבנים ראשיים.
עורכי הדין קרן הורוביץ ושי זילברברג שייצגו את מרכז רקמן טענו, שאת מטבע הלשון "רבנים" ניתן לפרש בהקשר של הרכב האספה הבוחרת רבנים ראשיים גם כ"נשות הלכה" – נשים שלמדו הלכה בלימודים גבוהים ומשמשות בתפקיד רבני.
מנגד טענו המשיבים – הרבנים הראשיים לישראל, ממשלת ישראל, השר לשירותי דת והיועצת המשפטית לממשלה, באמצעות עו"ד יונתן נד"ב, כי הפרשנות להוראות החוק, המיוסדת על עמדת הרבנים הראשיים לפיה בהתאם להלכה היהודית הסמכה לרבנות יכולה להינתן רק לגברים, היא פרשנות המעוגנת בלשון החוק ובתכליתו.
בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ דן בפרשנות חוק הרבנות הראשית לישראל, המסמיך למנות עשרה "רבנים" (שאינם בעלי תפקידים רשמיים המפורטים בחוק) לאסיפה הבוחרת את הרבנים הראשיים ואת מועצת הרבנות הראשית.
באופן ספציפי, השאלה שהתעוררה היתה האם המונח "רבנים" מכוון רק למי שקיבלו סמיכה לרבנות מהרבנות הראשית לישראל, או לכל מי שהם בעלי השכלה תורנית והלכתית מתאימה, ועל כן אין מניעה לשקול גם מינוי של נשים הממלאות תנאי זה.
בית המשפט העליון בדעת רוב (השופטת דפנה ברק-ארז, בהסכמת השופט יצחק עמית) השיב על שאלה זו בחיוב, והורה על קבלת העתירה: "אין מניעה למינוי נשים בגדר מכסת ה'רבנים' לפי סעיף 7(8) לחוק הרבנות הראשית, ככל שהן בעלות רקע תורני והלכתי מתאים לצורך התפקיד", כתבה השופטת ברק-ארז בפסק הדין והבהירה: "אין מדובר חלילה בהחלטה של 'נגד' מוסד הרבנות הראשית או הרבנים הראשיים עצמם, אלא בהחלטה של 'בעד' – בעד מתן קול גם לנשים העוסקות בלימוד התורה והמחויבות אף הן, ברוח ובחומר, לעולם ההלכה".
זאת כנגד דעתו החולקת של השופט דוד מינץ שסבר כי יש לדחות את העתירה תוך שקבע כי המונח "רבנים" אינו כולל את מי שאינו בעל הסמכה לרבנות על ידי הרבנות הראשית, ונכון להיום נשים אינן נכנסות לגדרו של המונח מפני שאין כיום מסלול באמצעותו ניתן להסמיכן ל"רבנות".
* הכותבת, עו"ד דפנה לביא, היא עורכת דין לענייני משפחה ומרכזת מדור המשפחה באתר "פוסטה"
