הסנגוריה הציבורית מתנגדת להצעת החוק לתיקון פקודת בתי הסוהר, המציעה להאריך בארבעה חודשים את "מצב החירום הכליאתי".
ההכרזה על מצב חירום עקב המלחמה מאפשרת לשב"ס לצופף עצורים ואסירים בניגוד להוראות החוק והפסיקה בעניין שטח מחיה מינימאלי, ולחרוג מהחובה להלין אסירים על מיטות, כחלק מהמדיניות של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר.
לפי נתונים עדכניים שהועברו לוועדה לביטחון לאומי בכנסת, מצבת הכלואים עומדת בימים אלה על 19,756 אסירים – אלפי אסירים מעבר לתקן מקומות הכליאה שעומד על 14.5 אלף בלבד. החריגה התחילה עוד בימי שגרה, אולם המצב מתדרדר במהירות בשל כליאתם של למעלה מ-3,400 עצורים ואסירים נוספים מאז פרוץ המלחמה.
כעת, כחצי מהאסירים בשב"ס – ובהם גם 20 אחוז מהאסירים והעצורים הפליליים שאינם שפוטים על עבירות ביטחון – מוחזקים בצפיפות של פחות משלושה מ"ר לאדם. מדובר בתנאים שאינם עומדים אפילו ב"פעימה הראשונה" שנקבעה בבג"ץ ביחס לתנאי אסירים. בנוסף, 3,300 כלואים ישנים על מזרנים על הרצפה.
הסנגוריה הציבורית דורשת לנקוט מיידית באמצעים שיביאו להפחתה משמעותית בהיקף הכלואים, ולצמצום סבלם של אלפי עצורים ואסירים המוחזקים בתנאים אלה. לפי הדין הבינלאומי, החזקת אסיר בשטח של שלושה מ"ר ומטה עולה לכדי ענישה אכזרית, בלתי אנושית ומשפילה.
עו"ד ענת מיסד כנען, הסנגורית הציבורית הארצית: "התנאים בבתי הכלא הישראלים ומצב הצפיפות בהם הגיעו לשפל חסר תקדים, כך שישראל רחוקה מלעמוד בסטנדרטים של מדינות מערביות מתוקנות".
"אוכלוסיית הכלואים מורכבת כל גווני החברה הישראלית, ואסור שנשלים עם פגיעות כל כך קשות בכבודם כבני אדם רק משום שהנעשה בבתי הכלא נסתר מן העין", מוסיפה עו"ד מיסד כנען, "לצערנו אין בידי שב"ס פתרונות למצב המחפיר שנוצר. חשוב שנדע, כאשר בוחנים את מספר האסירים לנפש, מגלים ששיעור הכלואים בישראל גבוה באופן חריג, ודומה לשיעורי הכליאה במדינות כמו איראן, בחריין והונדורס. הפתרון האמיתי למשבר טמון בזיהוי כליאה עודפת ובהפחתתה".
עיקר הפתרונות שמקדמת הממשלה הם פתרונות עתידיים של בינוי והרחבת בתי סוהר.
בשלב המיידי, פורסם תזכיר חוק (הצעה ממשלתיתׂׂ לפני אישור בכנסת) שיאפשר מתן חופשה מיוחדת של 45 ימים לאסירים שמועד שחרורם קרב – שחרור חודש וחצי לפני המועד המנהלי.
בפועל, מדובר בהסדר מצומצם שיחריג אסירים רבים ולא יחול על מורשעים בעבירות מין, עבירות אלימות חמורות וכן אלימות במשפחה.
הצעת החוק מציעה גם להוציא מהמתווה חלק מעברייני הרכוש – גנבי רכב ופורצים לבתים. משטרת ישראל המליצה שלא לתת להם חופשה מיוחדת שתקצר בסך הכל חודש וחצי ממאסרם, בטענה ש"עבירות אלה מתאפיינות בפגיעה עמוקה בתחושת הביטחון האישי של הציבור ובפגיעה ברכוש. כמו כן, אסירים אלה הם לרוב רצידיוויסטים (חוזרים לבתי הסוהר, ז.ק)".
בסנגוריה הציבורית אומרים שההסדר מצומצם מדי ואינו אפקטיבי להקלה על הצפיפות. עו"ד גיל שפירא, מנהל המחלקה לייצוג אסירים, ועו"ד ישי שרון, מנהל מחלקת חקיקה בסנגוריה, מציעים להרחיב את הסדר החופשה המיוחדת לאסירים מקטגוריות נוספות, ובנוסף להרחיב את הסדר השחרור המנהלי (קיצור מאסרים בפועל במספר חודשים, שכבר קיים) לקבוצות אסירים נוספות, ובעיקר כאלה ששפוטים לתקופות קצרות.
הסנגוריה מציעה גם לחוקק חלופה לעונש מאסר – בדמות מאסר בית בפיקוח אלקטרוני (משמורת בקהילה), ולהטיל מאסרים בפועל על ידי בית המשפט כאמצעי אחרון.
גם האגודה לזכויות האזרח פרסמה הערות לתזכיר החוק בנושא חופשה מיוחדת 45 ימים לפני השחרור, וציינה כי "במצב החירום הקטסטרופאלי שמערכת הכליאה מצוי בה, תזכיר החוק מציע פתרון מזערי שהשפעתו תורגש בקושי. אין הצדקה ליישם על ההסדר את אותן החרגות שקיימות בשחרור מנהלי. בעוד השחרור המנהלי הוא מנגנון קבוע ושגרתי, ההסדר המוצע (חופשה מיוחדת) אמור לתת מענה חירום לבעיה חריפה וחסרת תקדים. בכל מקרה מדובר באסירים שעומדים בפני סיום ריצוי מאסרם, כך שהקדמת שחרורם לא תפגע בביטחון הציבור באופן משמעותי".
