המבקר: הכישלון במלחמה נגד החשבוניות הפיקטיביות שמניעות את ארגוני הפשע

תופעת החשבוניות הפיקטיביות הולכת ומתרחבת עם השנים בכל העולם.
בישראל, השימוש והסחר בחשבוניות פיקטיביות גורם נזק המוערך ב-2.5 מיליארד שקלים לפחות בכל שנה לקופת המדינה.

מעשי המרמה קלים לביצוע ומכניסים לעבריינים כסף רב באמצעות ניכוי מע"מ הכלול בחשבוניות פיקטיביות; הקטנת ההכנסה החייבת המדווחת למס הכנסה ולביטוח לאומי; הקטנת השבח במיסוי מקרקעין והחזרים על מיסי דלק. אין פלא שהפצה וקיזוז של חשבוניות פיקטיביות הפכו למרכיב מרכזי ב"סל הכלים" של משפחות פשע וארגוני פשיעה, המשתמשים בהן ככיסוי לפעילות פלילית והלבנת הון.

בעשור האחרון פעלה רשות המסים לכאורה בכמה אפיקים למציאת פיתרון לתופעה. לפי דו"ח מבקר המדינה מתניהו אנגלמן המתפרסם היום, היא נכשלה, עקב דלות הפעולה.
במשרדי מע"מ נערכו כ-1800 שומות מס עקב הוצאת חשבוניות פיקטיביות בשנים 2019-2022 וסך החיוב שנקבע בהן למפיצים ולמקזזים הוא 7 מיליארד שקל.
בפועל, סך התשלומים שהרשות גבתה בשומות אלה היה קטן מאוד – רק 180 מיליון שקלים, 2 עד 3 אחוז מקרן המס שנגנב.

המבקר כתב כי היעדר אכיפת חיובי המס פוגע בהרתעה ומעודד את העבריינים, היודעים כי גם לאחר חקירתם בנושא זה ועריכת שומות לא תגבה רשות המסים את סכומי החיובים בשומות אלו.
עוד נמצא כי ב-60 אחוזים מהתיקים שבהם נפתח "דו"ח גילוי עבירה", ונבחנה פתיחת חקירה פלילית בשל חשבוניות פיקטיביות החל משנת 2019, לא הוגשו בסופו של דבר כתבי אישום ולא הוטל כופר כספי בהליך מנהלי. רשות המיסים מסרה למבקר כי חידלון האכיפה היא תולדה של מחסור רב בכוח אדם במחלקה המשפטית.

בשנת 2016 החלה רשות המיסים בפיתוח מערכת ניהול סיכונים ממוחשבת, האמורה להציף חברות חשודות ליחידות החקירה.
בפועל, המבקר מצא שהמערכת אינה מחוברת למערכות מידע רלוונטיות אחרות, ולכן אינה מאפשרת להציף סימנים מחשידים. עובדי היחידה נאלצים להיכנס באופן ידני למערכות אחרות כדי לרכז את כל המידע הנדרש להם לאיתור ואימות של נתוני העוסקים החשודים.
בנוסף, על פי בדיקת המבקר, המערכת לא עודכנה במשך יותר מחצי שנה, ולא הוזנו למערכת נתונים חדשים הנוגעים לכ-2,000 חשודים.

אם לא די בכך, 66% מההתראות שהציפה המערכת מאז שנת 2017 על חשד לניכוי מס מחשבוניות פיקטיביות לא טופלו במשרדי מע"מ ובמשרדי פקידי השומה.
בעשור האחרון פעלה רשות המסים בכמה אפיקים לטיפול בתופעת החשבוניות הפיקטיביות. לפי המבקר, בשום אפיק לא הושלמו המהלכים שהרשות החלה בהם.
העיכוב הממושך בהקמת מערכות ממוחשבות למניעה, סיכול ובקרה, והטיפול החלקי במפיצים ובמקזזים, גרמו לאורך השנים לנזק של מיליארדים לקופת המדינה, ולאובדן הרתעה כלפי עברייני מס והתבססות ארגוני פשיעה המשתמשים בחשבוניות פיקטיביות לצורך הלבנת הון, מזהיר המבקר.

מערך החקירות הפליליות
המבקר בדק את פעולותיה של רשות המיסים בתחום החקירות.
בשנים 2019-2021 פתחה רשות המיסים בכ-1,500 חקירות, כאשר בחצי התיקים הנישומים נחשדו בעבירות מס ביותר משלושה מיליון שקלים. רק ב-16% מהחקירות הטיפול הסתיים.

הנה עוד כמה נתונים מטרידים:
-במשרד פקיד שומה חקירות ירושלים ואזור הדרום, יש 20 חוקרים בלבד על כ-350 אלף עוסקים נישומים.
-453 תיקי חקירות נפתחו בכל הארץ נגד חשודים בהעלמת מס שנים 2012-2021, טרם הוגש בהם כתב אישום וטרם נסגרו.
-כ-200 אלף ישראלים סוחרים במטבעות וירטואליים על פי נתוני הכלכלן הראשי, אולם בשלוש שנים ערכה רשות המסים באמצעות יחידת יהלום 15 חקירות בלבד בתחום זה העתיר סיכון להעלמת מס.

-על פי הנחיות היועץ המשפטי לממשלה, בעבירות מסוג פשע יש להגיש כתב אישום תוך 18 חודשים ממועד סיום חקירה. בביקורת עלה כי ב-38% מהתיקים שהועברו מיחידות החקירה של מס הכנסה לפרקליטות בשנים 2017-2021, משך הזמן עד להגשת כתב האישום חרג מהנחיית היועמ"ש, והגיע עד ארבע שנים.

– בתיקים שבהם קיים צוות חקירה משותף (צח"ם) של כמה גורמי חקירה יחד עם המשטרה והרשות לאיסור הלבנת הון, הפרקליטות מטפלת רק בתיקים העיקריים, ו"תיקי לוויין" אינם מטופלים. לדוגמה, בתיק חקירה שהסתיים בשנת 2019 טיפלה הפרקליטות רק בתשעה חשודים, ואילו 47 חשודים (תיקי לוויין), בעיקר מקזזים בסכומים של מאות מיליוני ש"ח, לא טופלו.

בנושא סיכול חשבוניות פיקטיביות, יצוין כי יצא לדרך בתחילת ינואר פיילוט בפרויקט "חשבוניות ישראל" – שיאפשר הפעלת מערך בקרה על חשבוניות מס שערכן גדול מ-5,000 שקל באמצעות הקצאת מספר אישור בשלב הוצאת החשבונית מהעוסקים ללקוחותיהם. בשלב זה רשות המיסים מקצה מספר ייחודי לחשבוניות מעל 25 אלף שקל. בשלב הבא, חשבונית מס ללא אישור הקצאה לא תותר בניכוי מס התשומות. תוכנית זו, על פי הביקורות במגזר העסקי, עלולה לעכב עסקאות במשק.

מרשות המסים נמסר בתגובה כי היא "פועלת לייעול ושיפור הטיפול והכלים בהתמודדות עם תופעת החשבוניות הפיקטיביות, ובראש ובראשונה במניעה. לכן קידמה הרשות את החקיקה שאפשרה את צאתו לדרך של הפרויקט הטכנולוגי 'חשבונית ישראל'.
"רשות המסים מקדמת עוד שלושה פרויקטים בתחום המחשוב, אשר אמורים לתת מענה לניהול מעקב אחר טיפול בתיקים ביחידות החקירה, מעקב אחר הטיפול בתיקים במשרדי השומה והממשקים עם הפרקליטות.
בעניין תקינת כח אדם, בשנת 2022 בוצע גיוס של עשרות חוקרים חדשים והרשות בוחנת גיוס כח אדם נוסף".