הורים לשני ילדים (11,8) שהתגוררו בעוטף עזה החלו בהליכי גירושין לפני כחצי שנה. הדיון הראשון בבית המשפט לענייני משפחה היה אמור להתקיים ב-8 באוקטובר, אלא שכידוע – יום קודם לכן ביצעו מחבלי חמאס את מתקפת הטרור האכזרית, שהובילה בהמשך למלחמת חרבות ברזל.
באותה שבת הילדים היו עם האם ביישוב בעוטף, בעוד שהאב היה בביתו במושב הממוקם אף הוא בעוטף. הן ההורים והן ילדיהם ניצלו מהמתקפה, ויחד עם חבריהם במושבים פונו מבתיהם.
מעבר לאסון הכבד שפקד את המדינה, הצדדים נקלעו למצב משפחתי מורכב ביותר, במסגרתו הם לא הצליחו לקיים ביניהם תקשורת תקינה. לאחר שפנו לבית המשפט נקבע תחילה, כי הילדים ישהו במלון מפונים בעיר אילת, כאשר ההורים מקיימים הסדר "נסטינג" (מצב בו הילדים גרים בבית קבוע, וההורים הם אלה שעוברים בין הבית הקבוע לבין בית אחר) חריג שמותאם לנסיבות: המשפחה קיבלה שני חדרים בשני מלונות שונים באילת; הילדים שוהים בחדר מותאם למשפחה, כשאחד ההורים נמצא איתם ובהחלפת זמני השהות כל אחד מההורים שאינו נמצא עם הילדים, עובר לחדר קטן יותר במלון אחר.
על אף התקווה שתקופת הביניים תימשך זמן קצר, מצב הלחימה נמשך עד עצם היום הזה, ובפועל – המשפחה התמודדה הן עם המצב המשפחתי המורכב – סכסוך הורי וזוגי בעצימות גבוהה – והן עם המצב הכאוטי בו הם נמצאים כמפונים מביתם. כפליטים בארצם, הם שוהים במלון בלא לוח זמנים קבוע, בלא שגרה טיפולית או בכלל, תלושים מביתם ונעדרי יכולת התארגנות בשל המוחלשות המובנית במצב התא המשפחתי.
בתהליך בזק חלה התדרדרות משמעותית במצבם של הקטינים, וכך גם עלה מעמדת האפוטרופוס לדין, עו"ד לימור חג'ג'. לפיכך נדרש בית המשפט למחלוקות שהתעוררו בין הצדדים בעניין קביעת מקום המגורים של הילדים, חלוקת זמני שהות, שימוש במענקים המיועדים למפונים, התנהלות בעניין שימוש מלונות המפונים והנחיות בעניין טיפול רגשי דחוף להורים ולילדים.
סגנית נשיא בית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע, השופטת רותם קודלר עיאש, קבעה כי נוכח הסכמת הצדדים – המשפחה תעזוב את העיר אילת בתוך חמישה ימים לכל היותר, ותעבור להתגורר במלונות מפונים בעיר תל אביב (28 דצמבר). זאת, הן על מנת לאפשר להם גישה למרחב טיפולי זמין ומיידי במרכז הארץ, והן על מנת לאפשר להם גישה לחיפוש מגורים באזור המרכז.
בהחלטתה פנתה השופטת למנהלת המפונים "תקומה" והבהירה, כי יש לאפשר פתרונות עבור משפחות שבהם הילדים צריכים לעבור מחלקו האחד של התא המשפחתי לחלק האחר. כמו כן ציינה השופטת כי יש להבטיח אפשרות והזדמנות לשני ההורים להתגורר בחדר משפחה במלונות המפונים.
"בלתי סביר להתעלם מחובת מדינת ישראל לאפשר לילדי המפונים מגורים ראויים אצל כל אחד מהוריהם", ציינה השופטת, "יש חשיבות גבוהה לאפשר לילדים להורים גרושים או הורים שנפרדו, קשר תקין עם שני הוריהם וכאשר המשפחה מקבלת רק חדר משפחתי אחד הדבר עלול לגרוע מזכות הילדים למגורים הולמים עם שני הוריהם".
השופטת הוסיפה: "בית המשפט ער לכך שכמות המשאבים של מדינת ישראל מוגבלת, יחד עם זאת, יש לזכור כי מצבם של ילדים בעת החירום הזו הוא שביר אך מצבם של ילדים להורים גרושים שמתנהל ביניהם סכסוך בעצימות גבוהה והם מפונים מביתם, הוא שביר עוד יותר ומצריך התייחסות מיוחדת והקצאת משאבים נוספת".
בתוך כך נקבע, כי מענקים וקצבאות, לרבות מענק לנפגעי פעולות איבה ומענקי דיור לטובת המפונים, יחולקו בין ההורים. "ראוי שמנהלת המפונים 'תקומה' וכן מוסדות הביטוח הלאומי ייקחו לתשומת ליבם כי במקרים שבהם הורים מגדלים ילדים בחלוקת זמנים שוויונית ובאחריות הורית משותפת, לכתחילה ישולמו המענקים בחלוקה שוויונית לשני ההורים", ציינה השופטת.
את האם ייצג עו"ד איתן שלו סולקין.
את האב ייצגה עו"ד ורד לוי.
* הכותבת, עו"ד דפנה לביא, היא עורכת דין לענייני משפחה ומרכזת מדור המשפחה באתר "פוסטה"
