נמשכים "כיפופי הידיים" בין היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה לבין השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, וכבר בתקופה הקרובה עשויה להתרחש גם התנגשות נוספת בין בג"ץ לבין ממשלת הימין, ובייחוד מול האגף הקיצוני שלה. והפעם, הנושא הוא גבולות חופש הביטוי בזמן המלחמה בעזה.
היועמ"שית מיארה קבעה אתמול בתגובה לבג"ץ כי השר בן גביר חרג מסמכותו והתערב באופן פסול בעבודת המשטרה, כאשר העביר הנחיות למפקדי המשטרה על איסור הפגנות נגד המלחמה (1 ינואר).
היועמ"שית כתבה כי האיסור להפגין תמיכה בחמאס ובטרור אסורה לפי החוק, אולם לא בסמכות השר לקבוע האם הפגנה מסוימת אסורה והאם היא עומדת בתנאי החוק או לא. לדבריה, סמכות זו שייכת בלעדית לגורמים המשפטיים ולפיקוד המשטרה.
ההתגוששות בין בן גביר ליועמ"שית נמשכת מאז הקמת הממשלה והתיקון לפקודת המשטרה שהיה הצעד הראשון של בן גביר והקואליציה הימנית בכנסת. התיקון לפקודת המשטרה קבע כי "השר יתווה את מדיניות המשטרה, את תוכניות העבודה ואת סדרי העדיפויות… לרבות מדיניות בתחום החקירות".
שורת ארגונים הגישו עתירות נגד חוקיות התיקון. ב-18 ביוני הוציא בג"ץ צו על תנאי המורה לכנסת ולשר לנמק מדוע לא יבוטל התיקון לפקודת המשטרה. הדיון הסופי אמור להתקיים בקרוב, אולם בינתיים כבר נדרש בג"ץ לבקשות ביניים אשר ביקשו ממנו במסגרת העתירה להתערב בהחלטות נקודתיות של השר, ו"לצנן" את התערבותו במשטרה.
כך, במרס 2023 התבקש בג"ץ על ידי האגודה לזכויות האזרח, התנועה לאיכות השלטון ואחרים, למנוע את הוראות בן גביר למשטרה לדכא את הפגנות המחאה נגד הרפורמה המשפטית. היה זה בתקופה של הפגנות הענק, כשבן גביר דרש ממפקדי המשטרה למנוע בכוח חסימות צירים ואף הורה למפכ"ל קובי שבתאי לפטר את מפקד מחוז תל אביב ניצב עמי אשד שלא "התיישר" לפי הנחיות השר.
ב-19 במרס אשתקד, שופט בג"ץ יצחק עמית קבע כי בן גביר אינו רשאי לתת למשטרה "הנחיות מבצעיות" לגבי אופן הטיפול והפעלת הכוח בהפגנות נגד הממשלה.
ב-1 ביוני היועמ"שית כבר הגישה את תגובתה הכוללת לתיקון פקודת המשטרה, וציינה כי התיקון שאושר בכנסת ומוסיף סמכויות לשר "מעורר חשש כבד מפני מפני פוליטיזציה של המשטרה ואפשרות של הפעלת שיקולים זרים בעת שימוש בכוח המשטרתי".
עם זאת, היועצת הציעה לא לפסול את התיקון כולו (כפי שנעשה בעניין ביטול עילת הסבירות) אלא לצמצם אותו באמצעות פרשנות ולקבוע על ידי בג"ץ "גבולות גזרה יישומיים" לשר.
בשלב הנוכחי דן בג"ץ בבקשה ל"צו ביניים" נוסף שהוגשה נגד בן גביר בנובמבר על ידי ארגוני שמאל, עקב התערבותו במדיניות מתן אישור להפגנות (בעיקר של ערבים וגורמי שמאל) נגד המלחמה.
כזכור, מפכ"ל המשטרה הודיע אחרי 7 באוקטובר שהמשטרה לא תאפשר בכלל מחאות נגד המלחמה ותפזר אותן בכוח.
בהמשך נדחתה עתירה אחרת של ארגון "עדאלה", עקב סירוב מחוז צפון של המשטרה לאשר מחאה נגד המלחמה, אך יחד עם זאת בג"ץ הבהיר למשטרה שפסילה גורפת ועקרונית של כל הפגנה נגד המלחמה בעזה היא לא חוקית, ובתנאים מסוימים שיעקרו את הסכנות לתמיכה לא חוקית בטרור ולפגיעה בביטחון, לא יהיה מנוס מאישור מחאה וחופש ביטוי.
בעקבות אותו איתות מבג"ץ וייעוץ משפטי, משטרת תל אביב אישרה למפלגת חד"ש לערוך הפגנה קטנה בחודש נובמבר על הדשא בגן צ'רלס קלור, בתנאי שההפגנה תישא "מסרים הומניטריים".
לאחר פרסום אישור המשטרה פרסם ח"כ שמחה רוטמן בטוויטר (X) עקיצה לשר בן גביר, ובדרך השתלח כרגיל גם בבג"ץ: "דגל שחור מתנוסס מעל פסק דין שנותן אישור להפגנת תמיכה באויב בעת מלחמה". רוטמן כתב ש"מצער מאוד שמשטרת ישראל 'התנדבה' להכשיר עבור בית המשפט את ההפגנה הזו… אני קורא לשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר להורות למשטרה לחזור בה מ'ההסכמה' ולמנוע את קיום הפגנת הטרור של חד"ש בתל אביב".
בן גביר, כמו בן גביר, לא נשאר חייב והגיב לרוטמן: "בהתאם להנחייתי, משטרת ישראל מנעה עד כה קיום מפגני הזדהות עם הנאצים מהחמאס. לצערי, פרקליטות המדינה כפתה על משטרת ישראל להסכים להפגנה זו".
הפרקליטות, אגב, הכחישה את הדבר וכנראה ההחלטה התקבלה על ידי היועץ המשפטי הפנימי של המשטרה בעקבות איתות בג"ץ.
כך או כך, בעקבות דברי בן גביר על ה"הנחיה" שנתן למשטרה למנוע הפגנות, האגודה לזכויות האזרח פנתה שוב לבג"ץ וביקשה צו ביניים נגד השר. בן גביר השיב כי אכן "ההנחיה הכללית שנתן למשטרה היא לא לאפשר קיום הפגנות לתמיכה באויב" והוא עומד מאחורי הנחיה זו וסבור שהיא בסמכותו המובהקת.
בתגובה שהוגשה אתמול לבג"ץ, היועצת המשפטית לממשלה הצטרפה לעמדת העותרים נגד השר גם במקרה הזה. מיארה סבורה כי התבטאותו של השר למנוע הפגנות נגד מדיניות ישראל בעזה "מהווה התערבות פסולה בשיקול הדעת המקצועי והבלעדי של מערכת אכיפת החוק בסוגיית חוקיות הפגנות".
היועמ"שית סבורה כי ההנחיה שנתן בן גביר למשטרה בנושא, היא בגדר "חריגה מסמכות".
עמדת היועצת היא כי "השר רשאי לקבוע למשטרה מדיניות כללית, אבל הוא אינו רשאי להתערב באופן הביצוע האופרטיבי והמבצעי של המדיניות, ולתת הנחיות קונקרטיות אגב התרחשותם של אירועים". היועמ"שית מוסיפה כי ההחלטות לגבי יישום המדיניות בכל מקרה פרטי – שמורות לדרג המקצועי במשטרת ישראל ולמפקדים בלבד, ומי שמופקדים כ"שומרי סף" מעל המפקדים הם הגורמים המשפטיים בלבד.
לפי היועצת, "עקרון יסוד זה" חל במיוחד על "תחום חופש הביטוי והזכות להפגין. במסגרת הפעלת סמכותה של המשטרה בתחום הרגיש של קיום הפגנות וחופש המחאה, יש להבטיח כי הגבולות בין סמכות השר לסמכות המשטרה יהיו ברורים, ובגדרם יישמר למשטרה מרחב פעולה מקצועי רחב דיו, המוגן מפני השפעות פוליטיות".
לטענת היועמ"שית התבטאות השר היתה פסולה כי היא התייחסה להפגנה הקונקרטית של חד"ש ולא למדיניות כללית, וההפגנה אושרה ב"תנאים מגבילים" על ידי המשטרה בפיקוח הגורמים המשפטיים, למורת רוחו של בן גביר.
היועמ"שית מבהירה כי אישור "תוכנן של הפגנות" אינה בתחום סמכות התווית המדיניות של הדרג הפוליטי.
כך או כך, באותה הפגנה המשטרה אסרה על חד"ש להשמיע קריאות הזדהות עם חמאס או תמיכה בפעילות צבאית נגד ישראל – בגיבוי מוחלט של היועמ"שית.
היועצת מבקשת מבג"ץ להבהיר לשר שוב את "גבולות המותר והאסור באשר להתערבותו ביחס לפעילותה האופרטיבית של המשטרה גם בעת חירום ומלחמה", ובמיוחד בכל הנוגע למימוש חופש המחאה.
בן גביר מסר בתגובה לתקשורת: "מצער מאוד שגם אחרי 7.10 אצל היועמ"שית לא נלמד הלקח. מדובר בהנחיה של השר שלא לאפשר תמיכה בחמאס. עובדה כי לאורך כל ההפגנה המשטרה חששה שיונפו דגלי טרור ופעלה בכל המישורים נגד הנפת דגלים אלה. אין אירוע שמגיע לפתחו של בית המשפט שהיועמ"שית לא פועלת נגד השר בן גביר. מדובר ביועמ"שית מטעם ובעלת אג'נדה מאד ברורה. לפי כל חוק ודין יש לשר סמכות להתוות מדיניות גם בנושא הפגנות ובוודאי שיש לשר אפשרות להורות למשטרה לאכוף את החוק ולא לאפשר הפגנה לא חוקית.
"בשל השנאה לשר בן גביר היועמ"שית מתנהגת אליו כאילו הוא השר היחיד שמבקש שהמשרד יקיים את המדיניות שלו וכאילו שרי ביטחון פנים קודמים לא הנחו את המשטרה לבצע את המדיניות שבה הם דוגלים".
עו"ד יונתן ברמן מהאגודה לזכויות האזרח מסר בתגובה: "אנו מברכים על עמדת היועמ"שית, כעת נותר לבית המשפט לקבל את צו הביניים ולעצור את ההתערבות המסוכנת של בן גביר בעבודת המשטרה… השר בן גביר מכניס שיקולים פוליטיים לתוך החלטות מקצועיות רגישות של המשטרה בתחום ההפגנות וחופש הביטוי. רק במשטרים אפלים הפוליטיקאים מחליטים מתי ואיך יפגינו נגדם ומה המסרים המותרים בהפגנה".
השר למד "מהטובים" ביותר מבגצ להתערב במה שאסור לו
אחלה בן גביר ורק בגלל שאתם כל כך נגדו אני כבר יודע למי אני אצביע בבחירות הבאות
ככל שבן גביר נוסק בסקרים כך התקשורת והיועמשית שלוחתו ועושה דברו של גדעון סער מנסים לחבל לשר המוצלח הזה שעם ידיים קשורות עושה חריש עמוק וסדר במשטרה ובשב"ס ! מה שלא טוב לתקשורת וליועמשית בד"כ טוב לעם ישראל לכן קולי יילך לכבוד השר בן גביר בחירות הבאות בלבד!
עוד מעט הכל נגמר, כל שתופי מח של שמאל לא בג"ץ ולא אחמד
נו באמת, מיארה. למה את חייבת עכשיו שיהיו הפגנות הזדהות עם מחבלי חמאס יימח שמם?!