לשכת עורכי-הדין התייצבה לצד עו"ד ירום הלוי בתביעת הדיבה של א.ק

בית המשפט המחוזי בתל אביב קיבל את בקשת לשכת עורכי הדין להצטרף במעמד של "ידידת בית המשפט", ולהתייצב לצד עו"ד ירום הלוי המתגונן נגד תביעת דיבה שהגישה אולה קרבצ'נקו המוכרת כ-א.ק נגדו ונגד יוצרי הסרט "צל של אמת".

א.ק תובעת מיליוני שקלים, פיצויי לשון הרע מעו"ד הלוי, סנגורו של רומן זדורוב שזוכה במשפט חוזר, על כך שייחס לה את רצח הילדה תאיר ראדה והדביק לה תווית של רוצחת בראיונות בתקשורת.
בכתב התביעה טוענת א.ק כי "מסע הצלב" שניהל נגדה סנגורו של זדורוב הביא ל"הרשעתה הציבורית ולסקילתה באבנים", על אף שהפרקליטות סגרה נגדה את התיק מחוסר אשמה.
א.ק תבעה גם את בן זוגה לשעבר, אדיר חבני, מי שעל סמך עדותו במשטרה לפני שנים עלה חשד כי היא לכאורה ביצעה את הרצח.

בכתב ההגנה טען עו"ד ירום הלוי כי כמייצגו של רומן זדורוב בהליכים המשפטיים, דבריו על א.ק חסינים מפני תביעת לשון הרע, משום שהוא העלה את תזת ההגנה כי א.ק היא ה"רוצחת" גם בבית משפט, וחקר על כך את א.ק במהלך המשפט החוזר.
לפי סעיף 13(5) לחוק איסור לשון הרע לא ניתן לתבוע בשל פרסום של בעל דין, עו"ד או עד, במהלך דיון משפטי, ופרסום כזה נהנה מהגנה.

א.ק טוענת מנגד כי סנגורו של זדורוב פרסם כי היא "רוצחת" כקביעה עובדתית מוחלטת, ומשכך הוא לכאורה אינו עומד בתנאי של מסירת דיווח נכון והוגן על טענותיו בבית המשפט, ולטענתה החוק אינו מקנה לו חסינות.
לשכת עורכי הדין באמצעות עו"ד איתן להמן ביקשה להצטרף לדיונים בהליך, ולמסור את עמדתה המגינה על התבטאויות עו"ד הלוי.

הלשכה טוענת כי האמירות שפורסמו על ידי הסנגור היו במסגרת ייצוג הלקוח שלו רומן זדורוב, וככאלו אלו הן טענות שפרסומן לגיטימי. לטענת הלשכה, קבלת התביעה של א.ק עלולה להיות תקדים מסוכן, שישפיע קשות לא רק על לשכת עורכי הדין וחבריה, אלא יפגע בזכויות הנאשמים שעורכי הדין מייצגים ובזכותם לייצוג הולם, בנוסף לפגיעה בחופש הביטוי ובזכות הציבור לדעת.
הלשכה הבהירה כי אם ניתן יהיה להגיש תביעה על כל ביטוי שמשמיע סנגור ופורסם בכלי התקשורת, בתי המשפט יתמלאו בגודש תביעות, והסנגורים יירתעו ממילוי תפקידם והציבור כולו יפגע. לטענת הלשכה, לא זו היתה מטרת המחוקק בחוק איסור לשון הרע.

השופטת לימור ביבי קיבלה היום כאמור את בקשת הלשכה להצטרף להליך ולהביא במסגרתו את עמדתה.
השופטת כתבה כי "במרכז הדיון עומדת שאלת הגבול בין המותר לאסור בפרסומים המבוצעים על ידי עורך דין המייצג צד בהליך משפטי – ועל פניו מדובר בשאלה רוחבית, אשר לה השפעה על ציבור עורכי הדין ומשכך, הנני סבורה כי ראוי לה ללשכה להיות נוכחת בדיון זה ולהשמיע את דעתה המשפטית – המנותקת על פניו מאינטרסים אישיים".