מחלקת חקירות ברשות ניירות ערך השלימה את החקירה בתיק "יונט קרדיט" והעבירה את ממצאיה לפרקליטות (17 דצמבר).
החקירה שהחלה לפני כשנה וחצי, עוסקת בחברת האשראי החוץ-בנקאי "יונט קרדיט" שנסחרת בבורסה, ובחשדות למרמה ועבירות פליליות שבוצעו על ידי בעלי השליטה בחברה ועל ידי נושאי משרה בכירים, כולל יו"ר החברה לשעבר משה כחלון, שכיהן לפני כן כשר האוצר.
לפי החשד שעומד בבסיס החקירה, בעלי השליטה ביונט קרדיט – יצחק אזר, שי פנסו ושלמה אייזיק – ביצעו עבירות של גניבה בידי מורשה, קבלת דבר במרמה, זיוף, רישום כוזב במסמכי תאגיד, מרמה והפרת אמונים, שיבוש מהלכי משפט, שימוש במידע פנים והלבנת הון.
נושאי המשרה והמנהלים הבכירים, ביניהם משה כחלון אשר כיהן כיו"ר דירקטוריון החברה הציבורית; יואב צבר, המשנה למנכ"ל וקצין הציות; ודוד בן נעים, סמנכ"ל הכספים – חשודים בעבירות דיווח לפי חוק ניירות ערך ועבירות מרמה והפרת אמונים בתאגיד.
לפי רשות ניירות ערך, בעלי השליטה חשודים בגניבה של עשרות מיליוני שקלים, שהעבירו במרמה מהחברה הציבורית שבה מושקע כסף של הציבור באמצעות הבורסה, אל חברה פרטית שבבעלותם, ובאמצעותה לכיסיהם הפרטיים לכאורה.
אזר, פנסו ואייזיק הם כאמור בעלי השליטה בחברה הבורסאית ובמקביל מחזיקים בחברה פרטית בעלת שם דומה.
הפרשה העיקרית נוגעת לעסקת הקצאה אשר במסגרתה הונפקו שני מיליון מניות של יונט הציבורית והועברו לחברה הפרטית השייכת לאזר, פנסו ואייזיק. בתמורה למניות שקיבלו, היו אמורים שלושת בעלי השליטה להזרים לחברה הציבורית כספים בסך 50 מיליון שקל.
לפי החשד, המטרה העיקרית של העסקה היתה למצוא פתרון לבעיית תשלום אג"ח של החברה הפרטית, והעסקה אשר הוצגה לדירקטוריון יונט כעסקה של "מניות תמורת מזומן" היתה תרמיתית. לטענת רשות ניירות ערך, לחברה הפרטית של בעלי השליטה לא היה הון כדי להחזיר את תשלומי האג"ח או כדי לרכוש את המניות.
לפי החשד, בעלי השליטה – בסיוע חשודים נוספים וביניהם בן נעים – תכננו עסקה לפיה יוכלו לקבל מניות של יונט הציבורית ללא כל תשלום בפועל של מזומן עבור אותן מניות, אלא על ידי העברת כספים באופן מלאכותי הלוך וחזור מהחברה הציבורית אל הפרטית, והעברת מספר לווים בעייתיים מהחברה הפרטית לציבורית.
מהחקירה עולה לכאורה כי בעלי השליטה רימו את החברה הציבורית ואת המשקיעים בה, והציגו מצגי שווא במהלך אישור העסקה ובתקופה שאחריה, כאשר בפועל קיבלו מימון מהחברה הציבורית לרכישת המניות ללא כל תמורה, מבלי שהדבר אושר כנדרש ומבלי שהנושא דווח לציבור.
בפרשה שנייה שנחקרה עלה החשד כי בעלי השליטה קיבלו שלא כדין 2.4 מיליון שקל נוספים אשר מקורם בחברה הציבורית.
בנוסף, עלו סכומים נוספים החסרים בסניפה הצפוני של החברה הציבורית, בסך של 10-15 מיליון שקל. על פי החשד, בעלי השליטה ונושאי משרה, בהם יו"ר הדירקטוריון כחלון והסמנכ"לים בן נעים וצבר (אשר היה בעבר הממונה על נותני שירותי מטבע במשרד האוצר ושירת תחת השר כחלון), ידעו בזמן אמת ולא דיווחו לדירקטוריון על החוסרים ואי הסדרים החמורים שהיו בסניפה הצפוני של החברה הציבורית. כחלק מאותם "אי סדרים" כהגדרת הרשות, עברו שני צ'קים בסך חמישה מיליון שקל מהסניף בנצרת או חלקם לבעלי השליטה.
לפי הודעת מחלקת חקירות, מודיעין ובקרת מסחר ברשות ניירות ערך, החקירה הושלמה עם פרקליט מלווה מפרקליטות מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה) וכעת התיק וכל החומרים הועברו בשלמותם לפרקליטות.
עו"ד נתי שמחוני שמייצג את כחלון מסר בתגובה: "אני מברך על סיומה של החקירה והעברת התיק לפרקליטות. אני סמוך ובטוח שבסופו של יום, הפרקליטות תסגור את התיק ותגיע להחלטה מושכלת לפיה לא דבק כל רבב במר כחלון".
עו"ד מאור ברדיצ'בסקי ועו"ד אורי גולדמן המייצגים את המשנה למנכ"ל לשעבר יואב צבר, מסרו בתגובה: "מרשנו סמוך ובטוח כי לא דבק רבב בהתנהלותו וכי הפרקליטות תחליט לסגור נגדו את התיק".
פרקליטו של אזר, עו"ד גיא שנער ממשרד אייזנברג, שנער ושות' מסר: "עצם העברת התיק לפרקליטות אינה מהווה אינדיקציה לקיומה של תשתית ראייתית כלשהי, וההחלטה אם ישנה הצדקה להעמדה לדין מצויה בסופו של דבר בידי הפרקליטות. למרשי ישנן טענות ונימוקים רבים ומבוססים אודות החשדות שיוחסו לו בחקירתו. טענות אלה אף נמסרו על ידו במהלך החקירה. אני סבור כי לאחר בחינה יסודית של העובדות תגיע הפרקליטות לכלל מסקנה כי אין בסיס להעמדתו לדין".
