
בית המשפט העליון קיבל את הערעור של עו"ד משה שרמן נגד הרכב בית המשפט המחוזי בבאר שבע בראשות השופט נתן זלוצ'ובר, שסירב לשחרר אותו סופית מהתיק של יניב זגורי.
בית המשפט המחוזי הסכים לשחרר את שרמן על תנאי, כאשר עו"ד אביגדור פלדמן ועו"ד אליז קסנטיני הודיעו על כניסה לייצוג. אלא שבינתיים גם פלדמן ביקש להשתחרר – ובית המשפט סירב לשחרור של כל אחד מהם בנפרד, גם של שרמן וגם פלדמן.
בבית המשפט העליון, השופטים יצחק עמית, נעם סולברג ודפנה ברק ארז ציינו כי במצב רגיל עו"ד שרמן היה משוחרר זה מכבר, אבל מדובר ב"מגה-תיק" חריג, הכולל שבעה נאשמים ושלושה מעשי רצח. זאת בנוסף לכך שכמעט שש שנים חלפו מאז הוגש כתב האישום, מאז שוהים זגורי וחלק מהנאשמים במעצר עד תום ההליכים, ובין העדים הרבים יש מספר עדי מדינה שנמצאים בתוכנית להגנת עדים.
"התשומות של ניהול ההליך הן עצומות", ציינו השופטים, "וכוללות את אבטחת העדים וליווי ושמירה על שבעת הנאשמים. בכל פעם שהעיד עד המדינה הראשון ושבעת הנאשמים היו באולם, היתה נוכחות של 30 אנשי ביטחון. עד עתה תומללו כ-20 אלף עמודי פרוטוקול, ולמרות שהמשפט מתנהל שלוש פעמים בשבוע, עדיין לא הסתיימה מסכת התביעה".
כזכור, בית המשפט המחוזי סירב לשחרר את עו"ד שרמן חרף האיומים הקשים על חייו, עקב חשש מעיכוב נוסף של המשפט. השופט עמית ציין בהקשר זה: "לא נעלם מעינינו החשש להשלכות רוחב, שנאשמים ישתמשו בזכות לייצוג על מנת לעכב ולחבל בהליך… אך יש לזכור כי גם הסנגור הוא ככל האדם".
השופט עמית ידוע בדרכו לצטט קטעים ממחזות וסרטים. גם הפעם, בפרפרזה על הקטע המפורסם מהמחזה "הסוחר מוונציה", הוא כתב: "נתמה אף אנו – וכי אין לסנגור עיניים? אין לסנגור ידיים, איברים, צורה, חושים, מאוויים, רגשות?".
"בהינתן זכויות יסוד כמו כבוד האדם וחופש העיסוק… אין לקבל את ההנחה כי מרגע שסנגור קיבל על עצמו ייצוג של לקוח, הוא כבול בהסכמתו בכל מצב ובכל מחיר", כתב השופט עמית, "גם בית המשפט רשאי לומר לנאשם 'עד כאן' וכי מיצה את זכותו לייצוג".
במקרה אחר, שבו ארבעה סנגורים מהסנגוריה הציבורית לא זכו באמונו של נאשם, בית משפט קבע: "אין להתעלם מעניינו של הסנגור, במיוחד כאשר מדובר בפיקוח נפש – מקום בו הנאשם לא רק שאינו משתף פעולה עם הסנגור כי גם מכה אותו מעת לעת. לא יעלה על הדעת כי ניתן לכפות מינוי סנגור הנתון לסיכון פיזי, ואף לא מקום בו נתון הסנגור לחרפות וללשון משתלחת".
"בענייננו", ציין השופט עמית, "אין מדובר רק בחרפות, גידופים ולשון משתלחת של זגורי בעו"ד שרמן, אלא באיומים של ממש, שהגיעו לכדי הנחה והשלכה של רימון לעבר הבית שבו מתגוררים ילדיו… הסימביוזה שבין המערער לזגורי אינה מוצלחת, בלשון המעטה, ויצרה תרכובת חומצית שאינה מאפשרת למערער להמשיך לייצגו… אין בהצהרתו של זגורי כי כעת הוא מעוניין להיות מיוצג על ידי עו"ד שרמן כדי לגבור על האינטרס והרצון של האחרון להשתחרר מייצוגו".
השופט עמית הבהיר כי עיכוב בשמיעת התיק "הוא תוצאה כמעט בלתי נמנעת". ואולם, לאחר ששני עדי המדינה העיקריים נחקרו על ידי עו"ד שרמן עשרות ישיבות, ולפי התביעה התיק כבר נמצא בישורת האחרונה, בשלב זה ניתן להורות על שחרור שרמן מהייצוג – במיוחד כאשר עו"ד פלדמן מחליפו לא שוחרר מייצוג על ידי בית המשפט המחוזי, וטרם ערער לבית המשפט העליון.
השופט עמית מגבה את בית המשפט המחוזי על החלטתו להחזיק כעת את זגורי "קצר", ולשקול את האפשרות שזגורי יהיה זה שייצג את עצמו: "אין למסור את מפתחות ההליך לידי הנאשם… לכן, נכון עשה בית משפט קמא בכך שקבע כי עו"ד שיבחר שלא לחקור עד כאילו שוויתר על החקירה הנגדית; ונכון עשה בית משפט קמא כאשר הבהיר כי אם הנאשמים בוחרים להתפרע, לקלל ולאיים, הם לא יהיו באולם".
השופט כאמור הוסיף אזהרה: "אם ומכל סיבה שהיא ייווצר מצב שבו זגורי אינו מיוצג, הרי שבית המשפט יהיה רשאי לבחון אם לראותו כמי שמיצה את זכותו לייצוג, ויהיה רשאי שלא להפסיק את המשפט ולאפשר לזגורי להפנות שאלות לעדים, הכל על פי שיקול דעתו".
עם זאת, בשלב זה ההנחיה לבית המשפט המחוזי היא כי עורכי הדין פלדמן וקסנטיני ימשיכו לייצג, והסנגוריה הציבורית תיערך להיכנס לתיק בהקדם.
גם השופטת ברק ארז הזהירה כי "זכותו של נאשם להחליף את סנגוריו השכם והערב, אינה בלתי מוגבלת, וייתכנו מצבים חריגים שבהם בית המשפט יראה את הנאשם כמי שמיצה את זכותו לייצוג… למערכת המשפט אחריות להגן על עורכי הדין מפני פגיעה ומפני מצב שבו נכפה המשך ייצוג בנסיבות שמעמידות אותם בסכנה או במצוקה".











