המחוזי ביטל פקודת שב"ס המונעת חופשות לאסירים פליליים פלסטינים

שתף כתבה עם חברים

השופט קרשן דן בעתירה של אסיר עולם פלסטיני שהורשע ברצח במהלך שוד. השופט קיבל בקשת האסיר לבטל את האיסור הגורף בפקודת שב"ס על יציאה לחופשות של פלסטינים שאינם שפוטים על עבירות בטחון

פקודת שב"ס בעניין חופשות אסירים שוללת באופן מוחלט מאז שנת 2015 את האפשרות של אסירים פליליים, תושבי הרשות הפלסטינית, להשתלב בסבב חופשות לקראת שיקום.

האסיר ג' (47), יליד רמאללה, מרצה מאסר עולם שנקצב ל-35 שנים, לאחר שרצח הומוסקסואל ישראלי במהלך שוד. ג' היה בן 22, נהג לקיים יחסי מין הומוסקסואליים בתשלום, ובשתי הזדמנויות שדד את בני זוגו באלימות קשה. אחד הקורבנות שרד את תוצאות מעשי האלימות והחלים מפציעותיו. הקורבן האחר נפטר מפצעיו.
ג' נשפט כאסיר פלילי, לא על רקע לאומני, ובית המשפט המחוזי גזר עליו מאסר עולם ועוד 12 שנות מאסר.

נשיא המדינה קצב את עונשו כאמור ל-35 שנים, עד כה ריצה 24 מהן.
ג' ביקש להשתלב בסבב חופשות, לקראת האפשרות שיבקש מוועדת השחרורים שחרור מוקדם. הוא הציע כי בחופשות יהיה בבית אחיו המתגורר במזרח ירושלים והוא תושב ישראל. בקשת האסיר נדחתה, משום שהוא עצמו תושב הרשות הפלסטינית, ואסירים פלסטינים אינם זכאים בשום מקרה לסבב חופשות, גם אם הם שפוטים על עבירות פליליות ולא על מעשי טרור. בקשות אסירים פלסטינים לחופשה נדחות על הסף, בהתאם לפקודות, מבלי לבדוק את נתוני האסיר באופן פרטני.

לא תמיד זה היה כך. בנוסח הפקודה עד 2015 היתה קיימת אפשרות מסוימת לנציב לאשר בקשת אסיר פלילי פלסטיני להשתלב בחופשות – אם האסיר הוכיח כי חזקת המסוכנות אינה מתקיימת בעניינו, ואם קיימות נסיבות מיוחדות על בסיס חוות דעת פרטנית, בהנתן שהאסיר עומד בקריטריונים מקובלים לחופשה.
בשנת 2015 הפקודה תוקנה, ונקבע כי לא תאושר חופשה רגילה לאסיר תושב הרשות הפלסטינית בשום תנאי. תיקון הפקודה בוצע עקב הרעה במצב הבטחוני ובהמלצת גורמי הבטחון.

האסיר ג', המוגדר כאמור אסיר פלילי, הגיש לאחרונה עתירת אסיר לבית המשפט המחוזי באמצעות עו"ד מיכל פומרנץ, וביקש לחזור לדינים שלפני 2015 ולבחון את הוצאתו לחופשה. ג' טען טען כי מקום לידתו ברמאללה הוא נתון שאינו יכול לשנות, ולכן דחיית האפשרויות שלו לחופשות ללא בדיקת התנהגותו כאסיר – מהווה אפליה אסורה.
לדבריו, הוא נטל אחריות על מעשיו, הביע חרטה על הרצח שביצע, השתלב במסגרות טיפול ומתנהג "למופת" בכלא. ועדת השחרורים קבעה כי החלטה בבקשתו לקיצור שליש תינתן רק אם ניתן יהיה לבחון את התנהלותו מחוץ לכלא, במסגרת המדרגה של יציאה לחופשות.

מחוץ לסורגים (צילום ארכיון להמחשה: פלאש 90)

שירות בתי הסוהר ופרקליטות המדינה טענו בתגובה שהוגשה לבית המשפט, כי יש בסיס להבחנה בין אסירים פליליים פלסטינים ואחרים, גם אם הם אינם פעילי טרור. בחוות דעת מסווגת של שירות הבטחון הכללי נטען כי נאמנותם של אסירים פלסטינים אינה נתונה למדינת ישראל, בפרט לאור המצב הביטחוני המתוח, ובהוצאתם לחופשה קיים תמיד סיכון בטחוני.

במישור הפרטני, טענה המדינה כי העותר לא הפריך את חזקת המסוכנות, משום שהוא זוכה לתמיכה כספית מהרשות הפלסטינית. עוד נטען כי כאסיר עולם, פוטנציאל בריחתו גבוה במיוחד.
השופט מיכאל קרשן דחה את עמדת המדינה ושב"ס, וקיבל את בקשת האסיר כי שב"ס יבחן את הוצאתו לחופשה בתחומי ישראל.

השופט קרשן ציין כי הפקודה הרלוונטית בעניין חופשות אסירים תוקנה כמה פעמים, בתנועת מטוטלת.
בעבר לא היו מגבלות מיוחדות על חופשות אסירים פלסטיניים השופטים על עבירות פליליות "רגילות".
בשנת 2001 בעקבות פיגועי טרור קשים, נקבעה ההגבלה המחמירה על יציאתם של אסירים אלה לחופשות, מחשש שיצטרפו לפעילי הטרור ולאסירים הבטחוניים, ויהוו סיכון בטחוני.
בהמשך, לאחר עתירות לבג"ץ, הפקודה תוקנה, ונקבעו תנאים ליציאה חריגה של אסירים פליליים פלסטינים לחופשות, בתנאי ש"חזקת המסוכנות" בעניינם אינה קיימת לפי חוות דעת.
בשנת 2015 בעקבות גל פיגועי סכינאות, נוסח הפקודה שוב הוחמר ומנע לחלוטין מאז יציאת אסירים פלסטינים לחופשות, עקב "מסוכנות אינהרנטית (טבעית)".

השופט קרשן קיבל את טענת האסיר וקבע בפסק הדין (30 נובמבר 23') כי עקרון זה מקיים אפליה אסורה, מאחר שאסיר פלסטיני נבחן רק על בסיס לאומיותו ומקום מגוריו, מבלי להתייחס לנתוניו הפרטניים, גם אם הם חיוביים על בסיס התנהגותו בכלא. השופט כתב כי "עקרון השוויון ואיסור האפליה חלים גם בין כותלי בית הסוהר".

השופט קיבל עקרונית גם את עמדת המוצא של המדינה, כי "לאסירים תושבי הרשות הפלסטינית מאפיינים ייחודיים שמצדיקים התייחסות קבוצתית שונה". השופט ציין כי "אסירים תושבי הרשות הפלסטינית אינם מורשים, ככלל, לשהות בתחומי ישראל".
לדברי השופט קרשן, אין פגם בהחלטת נציב שב"ס לקבוע בעניינם קריטריונים נוקשים יותר, בין השאר, כי קיים סיכון מוגבר לבריחה – ואולם לדברי השופט קיים פגם בסיסי בקביעת איסור מוחלט ללא חריגים, ואיסור זה הוא בלתי מידתי ובטל.

בפסק הדין נכתב: "נכון כי מתן היתר לאסיר מסוג זה לשהות בתחומי המדינה מעורר קושי, ואולם בהיתר זמני ומצומצם מאוד עסקינן. בסוגיה קרובה – חלופת מעצר לאסיר תושב הרשות הפלסטינית בתחומי המדינה – פסק בית המשפט העליון כי הדבר אפשרי, אם כי ראוי שיישמר למקרים נדירים".

בסיכום, השופט קרשן הורה לשב"ס לקבוע הסדר "מידתי" חדש שיאפשר הוצאה לחופשות של אסירים פליליים פלסטינים אם יעמדו בתנאים של הפחתת מסוכנות, ובינתיים כבר לבחון את בקשת העותר לצאת לחופשה רגילה.

השארת תגובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *