מספר תיקי המשטרה שנפתחו בשנים האחרונות נגד סוהרים בשירות בתי הסוהר גדל במידה ניכרת.
ביחידה הארצית לחקירת עבירות סוהרים (יאח"ס) בלהב 433 נפתחו למעלה מ-1,800 תיקי חקירה נגד אנשי שב"ס בשנים 2019-2022.
מספר החקירות זינק מ-380 תיקים בשנים 2019 ו-2020 ליותר מ-500 תיקים בשנים 2021 ו-2022, גידול של כ-40 אחוזים.
הזינוק מתבטא גם במספר הסוהרים שנחקרים באזהרה בחשד לעבירות פליליות.
בשנים 2019 -2020 מספר הנחקרים היה עדיין קטן יחסית, ועמד על כ-50 בשנה.
בשנת 2021 גדל מספר הסוהרים שנחקרו באזהרה ל-132, ובשנת 2022 הוא זינק ל-171.
בסך הכל נחקרו 404 סוהרים באזהרה בתוך ארבע שנים, רובם אנשי קבע נגדים. אולם, גם מספר קציני שב"ס בין הנחקרים עולה: מחמישה אחוז קצינים ב-2019, ועד ל-26 אחוז קצינים מבין הנחקרים בשנת 2022.
בהקשר זה יש לציין, כי פתיחת תיק במשטרה נגד סוהרים או שוטרים אינה עניין של מה בכך, היא נפתחת רק כאשר יש חומר גלם משמעותי המצדיק זאת, במיוחד כאשר סוהר או שוטר נחקר באזהרה.
הנתונים לקוחים ממסמך שהפיץ מרכז המחקר והמידע של הכנסת בימים האחרונים, לבקשתו של ראש הוועדה לביטחון לאומי בכנסת, ח"כ צביקה פוגל מעוצמה יהודית (חבר סיעתו של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר).
נושא המסמך הוא "הטיפול המערכתי בעבירות סוהרים", דיון אודותיו יתקיים בוועדה בקרוב.
יש לציין כי הנתונים מסכמים ארבע שנים ומעודכנים עד יולי 2023, ואינם נוגעים לתקופת מלחמת "חרבות ברזל".
עורכי הדו"ח ממרכז המחקר של הכנסת בדקו נתונים גם לגבי עבירות ספציפיות:
ביחס לשימוש בכוח על ידי סוהרים שלא כדין – מספר התלונות זינק פי שלושה מ-24 בשנה עד 2021 – ל-76 תלונות על שימוש בכוח שנחקרו בשנת 2022.
נבדקו גם הנתונים ביחס לחקירות עבירות מין שיוחסו לאנשי שב"ס. עד 2021, נפתחו תיקי חקירה ספורים בכל שנה. ב-2022 מספר התיקים זינק ל-16 חקירות. בהקשר זה זכורה כמובן פרשת "סרסור הסוהרות" במסגרתה נחקר קצין המודיעין לשעבר בכלא גלבוע ראני באשא ובכירים אחרים בבית הסוהר, בחשד לעבירות הפרת אמונים.
בין כלל החקירות נגד סוהרים:
57 אחוזים מהתיקים נפתחו בגין עבירות נגד גוף כגון תקיפה
18 אחוזים בגין עבירות סדר ציבורי כגון איומים או עבירות שוחד
15 אחוזים בגין עבירות מין
ארבעה אחוזים על עבירות רכוש כגון גניבה
ארבעה אחוזים על עבירות מוסר
אחוז אחד בלבד על עבירות מרמה.
מבדיקת קורבנות העבירה שנרשמו בתיקי החקירה – 70 אחוזים פליליים ו-23 אחוזים ביטחוניים:
59 אחוזים מהקורבנות הם אסירים שפוטים
21 אחוזים הם עצורים.
לצד זאת, 20 אחוזים מקורבנות העבירה הם אנשי סגל שב"ס – בתוכם למשל סוהרות בשירות חובה שהתלוננו על הטרדות מיניות, אם על ידי אסירים ואם על ידי אנשי שב"ס מבוגרים.
הכמות והאיכות
הצד השני של המטבע הוא שאחרי כמות החקירות המרשימה, כמעט כל התיקים שיאח"ס פתחה נסגרו.
מספר התיקים שהועברו מלהב 433 לפרקליטות בגין חשד לעבירות של סוהרים גדל מ-87 בשנת 2020 ל-123 בשנת 2022, אבל רוב מוחלט של התיקים נסגר עוד ביחידה, היתר נסגרים בפרקליטות. בסך הכל מדובר על 94 אחוזים של גניזת תיקי חקירה.
על פי הדו"ח נחקרו במשטרה לפחות שלושה מקרי מוות והתאבדות של אסירים בחשד לגרימת מוות ברשלנות על ידי סוהרים, אך תיקים אלה נסגרו.
בסיכום, החקירות בארבע השנים האחרונות ביאח"ס הניבו 30 כתבי אישום פליליים.
בשמונה תיקים מתוך 150 שנחקרו, הוגש כתב אישום נגד אנשי שב"ס על אלימות ושימוש בכוח. .
בשלושה תיקים הוגש כתב אישום על הטרדה מינית, בעוד 15 תיקי הטרדה מינית אחרים – נסגרו.
בעבירות מין חמורות יותר הוגשו ארבעה כתבי אישום, ו-16 תיקי חקירה נסגרו.
ירידה בשיפוט המשמעתי
בתחום המשמעת הוגשו לבית הדין למשמעת של שב"ס 50 כתבי אישום בשנים 2020 עד 2022.
כ-25 אחוזים מהעבירות בהליכי המשמעת היו על דיווח כוזב של אנשי שב"ס
16 אחוזים מקובלנות המשמעת היו בגין התנהגות שאינה הולמת
11 אחוזים על שימוש בכוח שלא כדין
10 אחוזים על הטרדות מיניות שהגיעו לבית הדין למשמעת ולא לבתי המשפט.
עורכי הדו"ח ציינו כי במקביל לגידול במספר החקירות הפליליות במשטרה, מספר ההליכים בבית הדין למשמעת ירד.
יתכן כי הדבר מצביע על כך שיותר תלונות נגד סוהרים הופנו לחקירה משטרתית ופחות נסגרו בתוך שב"ס פנימה, וגם זו התפתחות חיובית.
מבין 50 כתבי האישום המשמעתיים:
שבעה הוגשו נגד אנשי שב"ס בכלא רימונים
ארבעה הוגשו נגד אנשי יחידת הליווי המאובטחת נחשון.
הליכים בבית הדין מסתיימים בקנס, ריתוק או הורדה בדרגה, בחלק מהמקרים גם בפיטורים.
בנוסף, כ-200 עד 350 סוהרים בכל שנה עומדים לדין על עבירות משמעת ברף הנמוך יותר, בפני דן יחיד.
הסנגור הפלילי, עו"ד מוטי אזולאי הפנה בתגובה זרקור אל הנתון המשמעותי אשר מצביע על סגירת 94 אחוז מתיקי יאח"ס שנחקרים בלהב 433 אבל נסגרים בסופו של דבר, במשטרה ובפרקליטות.
עו"ד אזולאי טוען שהדבר מצביע על כך שרוב תלונות האסירים אינן זוכות להתייחסות רצינית. לדבריו, תלונות שהגיש למשטרה נגד סוהרים שתקפו אסירים נסגרו ביום הגשתן, למשל, מבלי שיחידת המשטרה האמונה על חקירת סוהרים בדקה תיעוד במצלמות בית הסוהר.
עו"ד אזולאי מזכיר בהקשר זה גם תלונות שתועדו בדו"חות של ארגוני זכויות אדם, על מקרים בהם אסירים נכבלו בכוח בידיהם וברגליהם בבית הסוהר למשך שעות בניגוד לחוק, ועל מקרי אלימות אחרים. בסופו של דבר, לטענת הסנגור, תלונות מסוג זה מצד אסירים גם אינן זוכות כמעט להד ציבורי או תקשורתי, ולכן גם יחס הרשויות אליהם הוא בהתאם.
לדברי הסנגור, במשוואת הכוחות בין אסיר מתלונן לבין סוהר, קיימת העדפה מובנית לארגון הבטחוני, ומבחינה זו יאח"ס אינה שונה מהמחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש) שגם לגביה יש ביקורות על מיצוי חסר של תלונות.
ממשטרת ישראל נמסר בתגובה לנתוני הדו"ח: "בשנים 2019-2022 כ- 20 אחוז מהתיקים הועברו לעיון והחלטת פרקליטות בעוד יתר התיקים, שעניינם פגיעה בזכויות אסירים ועבירות משמעת, נסגרו באין עבירה פלילית והועברו לטיפול קצין תלונות אסירים".
משב"ס נמסר בתגובה: "שב"ס הינו מבין הגופים המבוקרים ביותר במדינה. אנחנו מכבדים את הדו"ח, אולם, בהתאם לפקודות הארגון לא ניתן לנקוט בהליכים משמעתיים במקביל להליכים פליליים. לכן, כמות העבירות הפליליות מעידה בהכרח על הפחתה בדינים משמעתיים לצד גידול בפיטורי סגל.
"נציין, כי שב"ס משקיע משאבים רבים בגיוס סגל איכותי, בהכשרות סגל וליווי מקצועי".
ברור זה כמו שמשטרה חוקרת משטרה ושב״ס חוקרים את השב״ס וכולי
חייב לשנות את המדיניות אולי עבריין יחקור עבריין ונסיים אם זה?