מערכת אכיפת החוק נערכת להביא למשפט מחבלים המעורבים בפשעי המלחמה ב-7 באוקטובר, שנתפסו חיים בשטח ישראל או ייתפסו ברצועת עזה.
היועצת המשפטית לממשלה ופרקליט המדינה הודיעו אמש (7 נובמבר) כי לצד הפעילות של צה"ל והפעילות המדינית להשבת החטופים, מתקיימת גם היערכות משפטית "במטרה לחקור ולקיים הליכים משפטיים נגד מי שביצעו את מעשי הזוועה הללו, תכננו אותם והיו מעורבים בהם. מדינת ישראל תפעל להביא לדין מחבלים שנתפסו או ייתפסו, ותדרוש עונשים שיהלמו את חומרת הזוועות שבוצעו".
רוב המחבלים שנתפסו חיים ב-7 באוקטובר, נעצרו עד כה בהליך מנהלי המאפשר מעצרם של מי שמוגדרים בחוק כ"לוחמים בלתי חוקיים", פעילי טרור, ללא משפט וללא הגבלת זמן כל עוד הם מסוכנים לביטחון המדינה.
חוק "כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים" קובע במקור כי העצורים יובאו לפני שופט בתוך שבועיים מיום מעצרם, ובכל חצי שנה תתקיים ביקורת שיפוטית על בסיס ראיות חסויות ללא הגבלת תקופות המעצר.
אחרי 7 באוקטובר, הממשלה אישרה תקנות לשעת חירום הדוחות את המועדים שהמחבלים אמורים להיות מובאים לפני שופט. במקום 14 יום ממעצרם, נקבע ששופט ידון בעניינם של "לוחמים לא חוקיים" רק אחרי 45 יום, כאשר המחבלים יישארו בבית המעצר והדיונים ייערכו באמצעות מסך וידאו (טלוויזיה במעגל סגור) ובדלתיים סגורות.
עם זאת, חלק מהמחבלים שנתפסו חיים ב-7 באוקטובר, נעצרו במסגרת הליך פלילי רגיל, ולא הליך מנהלי, על פי החלטת גורמי הביטחון, ומחבלים אלו כבר הובאו לפני שופט בשבועות האחרונים תחת צו איסור פרסום. החוק מאפשר להאריך מעצר ללא משפט גם לעצורים לפי הדין הפלילי מעבר ל-30 יום, לפי בקשת היועמ"ש.
תקנות לשעת חירום האריכו גם את המועדים של מניעת מפגש בין העצורים לעורכי דין. במקור החוק קבע כי ניתן למנוע מעצור בעבירות ביטחון לראות עורך דין למשך שבעה ועד 21 ימים באישור בית משפט.
התקנות האריכו את התקופה המינימלית לדחיית מפגש עם סנגור ל-30 ימים, באישור קצין משטרה או צבא בכיר – והתקופה יכולה להתארך באישור נשיא או סגן נשיא בית משפט מחוזי עד 90 יום – שלושה חודשים בהם המחבלים לא יזכו לכל יעוץ משפטי. במידה ולא יהיו מיוצגים גם לאחר מכן, שופט רשאי לקיים דיון גם ללא נוכחות סנגור.
הודעת היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה אמש, על הפעולות המבוצעות כדי להביא לדין את מחבלי החמאס שנתפסו חיים, מעידה כי מערכת המשפט נערכת לעבור להליך פלילי ביחס לרוב העצורים.
בכל עת ניתן לעבור ממעצר בהליך מנהלי להליך פלילי, ולהגיש כתבי אישום ברגע שתתקיים ההבשלה לפי החלטת הרשויות. עם זאת, נראה שלא יהיה מדובר בהליכים פליליים "רגילים" לפי הדינים המוכרים. מערכת המשפט שוקלת הקמת ערכאה מיוחדת, טריבונל לפשעי מלחמה, לקיום ההליכים ולבצע חקיקה מתאימה.
מקור במערכת אכיפת החוק מסביר: "לשפוט את המחבלים לפי הדין הקיים, זו תהיה זילות של ההליך הפלילי. שום פשע שאנחנו מכירים לא דומה לדבר הזה. לקחת את ארועי 7 באוקטובר ולפרק אותם לעבירות הרגילות – עבירת רצח, עבירת חטיפה וכדומה זה לא מתאים. במקומות אחרים בעולם, בנסיבות דומות, הקימו בתי דין מיוחדים לפשעי מלחמה, וכך צריך להיות גם כאן".
הגורם במערכת האכיפה מסביר כי בכדי להטיל עונש, וכאן צפויה המערכת לבקש את העונשים החמורים ביותר (עד עונשי מוות), הערכאה שתקיים את המשפט לפושעי המלחמה תנהל הליך ראייתי, אבל הוא לא יהיה זהה להליך הפלילי המוכר עם כל הסייגים וכל הזכויות המורחבות לנאשמים פליליים "רגילים" כמו קבלת בקשות לחומרי חקירה.
חשוב להדגיש, כי הדברים הנאמרים בדבר אופי ההליך המשפטי הצפוי להתקיים אינם רשמיים, ומדובר בהערכות גורמים במערכת המשפט.
נכון להיום החלה היערכות של המערכת לאיסוף כלל הראיות ממתקפת הפתע ב-7 באוקטובר, מכל עשרות הזירות והישובים בהם התבצעו אירועי הטבח וחטיפת האזרחים.
בכירי המשטרה והפרקליטות מובילים עכשיו צוותי עבודה לריכוז כל הראיות, כאשר המטרה היא כאמור "לחקור ולקיים הליכים משפטיים נגד מי שביצעו את מעשי הזוועה הללו, תכננו אותם והיו מעורבים בהם", לשון ההודעה הרשמית.
בהודעת בהרב מיארה ופרקליט המדינה עמית איסמן נמסר: "מדינת ישראל לא תשלים עם רציחתם, חטיפתם ופציעתם של אזרחים ואנשי כוחות הביטחון ועם החרבת יישובים. מדובר באירוע חריג וחסר תקדים בהיקפו, ועל מערכת אכיפת החוק להתמודד עם אתגרי החקירה המורכבת של מעשי הטרור הנפשעים, כמו גם עם סוגיות משפטיות מורכבות העולות ממעשים אלה".
עוד נמסר כי "מסיבות מובנות, ובראשן הרצון שלא לשבש את החקירות המתנהלות, לא ניתן לפרט את הפעילות הרבה הנעשית בעניין. ניתן לומר בשלב זה, כי מעשי הזוועה נחקרים בשיתוף פעולה הדוק של שירות הביטחון הכללי, משטרת ישראל וצה"ל, וכי החקירה נעשית בליווי צמוד של פרקליט המדינה ואנשיו, ובפיקוח היועצת המשפטית לממשלה".
עוד נמסר כי הוקמו צוותי עבודה משותפים של הגופים השונים, שבהם משתתפים הגורמים הבכירים והמנוסים ביותר במערכת אכיפת החוק. הצוותים מדווחים על התקדמות העבודה במישור החקירתי והמשפטי, ליועצת המשפטית ולפרקליט המדינה.
מלאכת איסוף הראיות מכל הזירות מרוכזת על ידי משטרת ישראל, ולשם כך הקצתה המשטרה כוחות מנוסים, חסרי תקדים בהיקפם, בהובלת ראש אגף החקירות והמודיעין ניצב יגאל בן שלום.
נמסר כי "נעשים מאמצים רבים, כדי לאסוף באופן מיטבי את כל הראיות הנחוצות, באופן המקצועי, המהיר והרגיש ביותר שניתן, על ידי רשויות החקירה והתביעה, הפועלות תוך כדי הלחימה, כאשר מדובר באלפי קורבנות ונפגעי עבירה, ובהיקף נרחב של זירות. במקביל להתקדמות איסוף הראיות, משרד המשפטים, הייעוץ המשפטי ופרקליטות המדינה, מקדמים פתרונות לכל הסוגיות והשאלות המשפטיות".
מיארה ואיסמן סיכמו כי "משימת החקירה, הבאת המחבלים לדין וענישתם במלוא החומרה, היא משימה בעלת חשיבות לאומית ובין-לאומית עצומה. משרד המשפטים ומערכת אכיפת החוק רותמים את מיטב המשאבים המקצועיים למיצוי הדין עם המעורבים במעשי הזוועה למען אלפי קורבנות מעשי הטרור הנפשעים, משפחותיהם, אוהביהם, כלל עם ישראל, ולמען העולם הנאור כולו הנלחם בטרור".
העולם הנאור מחויב להוציא להורג את כל מחבלי חמאס & דעאש, אסור להשאיר אותם בחיים, בית המשפט מחוייב – למען הקורבנות החפים מפשע – להוציא אותם להורג !
עונש מוות