
יחזקאל הורביץ הוא עורך דין מבני ברק (56), העוסק בענייני נדל"ן ומקרקעין, ומזה שש שנים מצוי בכינוס נכסים, בשל תביעות נושים שדורשים ממנו חוב של 3.5 מיליון שקלים.
מאז 2017 בית משפט המחוזי בתל אביב מינה מנהל מיוחד לנכסיו של הורביץ במסגרת הליכי חדלות פירעון, והטיל עליו צו תשלומים די מינימלי של 1,000 שקלים בחודש.
בית המשפט נמנע מלהכריז על הורביץ כ"פושט רגל" עקב ההשלכות על משלח ידו – ומאחר שפושט רגל אינו יכול להחזיק ברשיון עו"ד, בית המשפט החליט בכל זאת לאפשר לו לעבוד במקצועו בתקווה שיגדיל וימצה את כושר ההשתכרות וההחזר לנושיו.
בספטמבר 2022 המנהל המיוחד בתיק, עו"ד אריאל שריג, הגיש לבית המשפט דוח מעודכן והמליץ להגדיל את צו התשלומים ולדרוש מהורביץ 10,000 שקל בחודש.
הורביץ טען בדוחות שהגיש כי הוא עובד כעו"ד שכיר במשרד, ומרוויח שכר קרוב לשכר מינימום.
המנהל המיוחד הגיע למסקנות שונות בתכלית וכתב כי הורביץ מציג עובדות כוזבות ביחס להשתכרותו, בהתחשב בנסיונו כעורך דין בענף הנדל"ן כ-20 שנים והעלה חשד להברחת כספים על ידו.
לגבי האופן בו יצר עו"ד הורביץ את חובותיו, קבע דוח הנאמן, לאחר חקירה שניהל, כי "החייב נטל הלוואות רבות בידיעה כי אין לו יכולת להשיבם, חלקן נטל ממכרים וחלקן נטל מתוך הבטחה לשלם ריבית, והותיר אנשים שנתנו בו אמון בלתי מסויג מול שוקת שבורה".
המנהל המיוחד הוסיף כי עולה חשד להיעדר תום לב ולביצוע מעשי מרמה של החייב כלפי נושיו, וביקש להעלות את צו התשלומים החודשי ל-10,000 שקל. "לדעת הנאמן, החייב מצהיר הצהרות שאינן אמת, אינו מדווח על הכנסותיו האמיתיות – ואם זו באמת הכנסתו הרי שאין טעם שלא להכריז על החייב פושט רגל ולהביא לשלילת רשיונו כעורך דין".
בדצמבר 22' קיבלה שופטת בית המשפט המחוזי איריס לושי-עבודי את בקשת הנאמן בחלקה, והורתה לעו"ד הורביץ להגיש דוח נוכחות במקום עבודתו ולפרט את כל התיקים בהם טיפל בכל יום עבודה בשנתיים האחרונות. עד לסיום הבדיקה, וכבר באופן מיידי הורתה השופטת כי צו התשלומים של החייב יעלה ל-5,000 שקל בחודש, לאור הדוחות החסרים שהגיש עד אז.
עו"ד הורביץ הגיש בקשת רשות ערעור לבית משפט העליון וטען כי אין ביכולתו לקיים את הצו, וביקש שהתשלום החודשי יישאר כפי שהיה על 1,000 שקלים לחודש. הורביץ טען כי הנטל להוכיח את הכנסותיו מוטל על הנאמן.
שופטת בית משפט העליון גילה כנפי-שטייניץ דחתה את בקשת הערעור על הסף, וכתבה: "מתקבל הרושם כי המבקש אינו מנצל את מלוא יכולתו על מנת להגדיל את הכנסותיו. זאת חרף חובתו של חייב בהליך פשיטת רגל לעשות כן".
השופטת ציינה כי "המבקש טוען לשיעור השתכרות שאינו עולה על שכר מינימום, ללא כל ראיה, ואף שהוא ממשיך לעבוד כעורך דין".
לאחר ההחלטה הזו, בחודש יוני 23' הגיש הנאמן דוח עדכני, בהמשך ההליך בבית משפט המחוזי וציין כי החייב ממשיך להתחמק ממסירת מסמכים אודות עבודתו כעו"ד – ואלה שמסר "נראים מפוברקים ללא אישור המעסיק ורואה חשבון".
הנאמן ציין גם כי החייב לא עמד בצו התשלומים וצבר חוב פיגורים, ולפיכך ביקש להוציא לו פקודת מאסר.
עו"ד הורביץ טען בתגובה כי עזב את מקום עבודתו, אך שילם בינתיים את חוב הפיגורים.
סבלנותה של השופטת לושי-עבודי פקעה לאור היעדר שיתוף הפעולה מצד החייב. השופטת כתבה: "המבקש אינו ממצה את פוטנציאל השתכרותו חרף היותו עו"ד בעל ותק של כ-17 שנים, ואף אינו מצביע על מאמצים שעשה למציאת מקום עבודה".
בנסיבות אלה, הנאמן שריג העריך כי פוטנציאל ההשתכרות של העו"ד בתחום הנדל"ן הוא כ-20 אלף שקל בחודש, ובית המשפט המחוזי הגדיל פעם נוספת את צו התשלומים החודשי של החייב מ-5,000 ל-10,000 שקל, החל מ-1 באוקטובר 23.
עו"ד הורביץ הגיש בקשת רשות ערעור נוספת לבית משפט העליון, באמצעות עו"ד יצחק ברקוביץ, וטען כי הערכת פוטנציאל השתכרותו אינה מבוססת, לאור מצבו המשפטי המורכב. הוא ביקש גם להכריז עליו רשמית כפושט רגל.
השופטת שטייניץ דחתה גם הפעם את הבקשה, מבלי לבקש את תגובת כונס הנכסים הרשמי (25 אוקטובר).
השופטת כתבה: "כידוע, גובהו של התשלום העתי נגזר מיכולתו הכלכלית של החייב והוא נועד לאזן בין שתי תכליות: הגנה על אינטרס הנושים מחד, ושמירה על יכולתו של החייב להתקיים בכבוד מאידך".
השופטת שטייניץ הזכירה כי העו"ד קיבל הזדמנות "להמציא למנהל המיוחד מסמכים שיאפשרו לעמוד על פוטנציאל השתכרותו לאשורו. חרף זאת, לא פעל להגשת כלל המסמכים, ולגבי אלה שהומצאו עלה ספק בעניין אמיתותם". השופטת חזרה וכתבה כי "המבקש אינו ממצה את פוטנציאל השתכרותו כעו"ד ואף אינו מראה כל מאמץ למציאת מקום עבודה – זאת, חרף חובתו למצות את פוטנציאל השתכרותו כחייב בהליך פשיטת רגל. בנסיבות אלה, לא ראיתי מקום להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי להגדיל את צו התשלומים החודשי".
עו"ד יצחק ברקוביץ שייצג את החייב בהליך מסר בתגובה כי "פוטנציאל ההשתכרות 20,000 שקל נטו לא כולל הוצאות מעביד שנקבע לחייב מופרך, לאור גילו ומצבו המשפטי שהגביל את כושר ההשתכרות ואפשרויות התעסוקה שלו, ומאחר שבית המשפט הגביל אותו לעבודה כעו"ד שכיר בלבד. בית המשפט הגדיל את צו התשלומים החודשי מ-1,000 ל-5,000 ול-10,000 שקל ללא שקיים דיון כלשהו בתיק מאז 2018 ורק על סמך קבלת תגובות בכתב".








