השופט כבוב החמיר בשנתיים עונשים לנאשמים בתיק נשק וקשירת קשר לרצח

בית משפט העליון החמיר באופן משמעותי בעונשים של שלושה נאשמים מהקריות ועכו שהורשעו בעבירות נשק ובקשירת קשר לביצוע רצח של שני אנשים, כנקמה על מטען שהתפוצץ ברכבו של אחד מהנאשמים.

ב-11 מרס 2022, בעת שהנאשם שי קובס נסע ברכב שלו ברחוב אח"י אילת בקריית חיים, התפוצץ מטען חבלה שהוצמד לרכבו. אחרי שהתאושש מהפציעה קובס החליט לבצע פעולת נקם, ובסיוע חבריו אסף מידע וערך מעקבים על חברי כנופיות מתחרות בקריות ובנשר. הם ערכו הכנות להוציא לפועל חיסול של אחד היעדים. עקב קשיים לוגיסטיים הם שינו את היעד, ותכננו לרצוח אדם אחר שהיה במעקב שלהם, אבל בלשי ימ"ר חוף הקדימו אותם הודות לחקירה סמויה שכללה האזנות סתר ומצלמות ברכבי המעורבים.

שלושה מראשי ההתארגנות, שי קובס, אשר בוסקילה ואחמד עתאבא, נעצרו בדירת מסתור בקריית מוצקין מוכנים לפעולה, עם שני אקדחים מחסניות שכפ"צים ואופנוע. במסגרת הסדר טיעון פתוח הם הודו והורשעו בהחזקת נשק, נשיאה והובלה, וקשירת קשר לרצח.
שופט בית משפט המחוזי בחיפה ארז פורת קבע בגזר הדין: "הנאשמים החלו לאסוף כלי ביצוע, קטנוע, כלי נשק וטלפונים ייעודיים, אך טרם נקבעה תוכנית פעולה קונקרטית".

השופט פורת גזר על קובס אשר הוגדר כ"מחולל הקשר", 32 חודשי מאסר, תוך התחשבות במצבו הבריאותי, בהודאתו ובהבעת חרטה.
בוסקילה נשפט ל-29 חודשי מאסר על חלקו בתוכנית, על עתאבא נגזרו 25 חודשי מאסר.

הפרקליטות הגישה ערעור לבית משפט העליון ותקפה את גזר הדין של השופט פורת, בטענה כי הוא סוטה במידה ניכרת מהמדיניות המחמירה שיש להטיל בעבירות נשק ובקשירת קשר לביצוע רצח.
מנגד, הסנגורים עורכי הדין שי טובים, זוהר ארבל וזקי אלעברה טענו, כי קשירת הקשר היתה רחוקה מלצאת אל הפועל, והתבטאה בדיבורים בלבד. עוד הם ציינו בערעור, כי המשטרה נמנעה מלעצור את קשירת הקשר מיד כאשר נודע לה על התוכנית.
עו"ד שי שורר, שהובא לייצג בערעור בלבד, ציין כי הפרקליטות ערערה רק על חלק משמונת הנאשמים בתיק, שנשפטו לעד 15 חודשי מאסר, מה שמהווה אפליה בין נאשמים ודרש אחידות בענישה.

בית משפט העליון בהרכב השופטים יצחק עמית, דוד מינץ וחאלד כבוב, קיבל את ערעור המדינה.
השופט כבוב אשר כתב את גזר הדין מתח ביקורת על השופט פורת. "גזר הדין מושא הערעורים סוטה סטייה ממשית ממדיניות הענישה הראויה", כתב השופט כבוב, לדבריו אין יחס הולם בין חומרת המעשים למידת העונש.
"הקשר שקשרו המערערים נועד לשם ביצוע שני מעשי רצח שונים, טיב הקשר שנקשר הוא מסוג הדומה ל'פשיעה מאורגנת'. המערערים, בראש קבוצה בת שמונה חברים, ביצעו מעקבים באמצעות רכב שכור; תכננו נתיבי הגעה ומילוט; רכשו טלפונים מבצעיים; שכרו דירת מסתור; הצטיידו בקטנוע ובשני אקדחים, תחמושת ואפודי מגן. כל זאת, כדי להביא לידי פעולת נקם בשל 'ניסיון החיסול' של קובס, כחלק מ'סגירת חשבונות' בעולם הפשע… התנהלות הנאשמים היא עדות לקלות בה פונים גורמים עברייניים לשימוש בנשק".

השופט כבוב ציטט דברים שכתב בפסק דין דומה לפיהם: "חברה אשר חפצה בתחושת ביטחון בעריה וברחובותיה, אינה יכולה להשלים עם תופעה זו". לפי השופט כבוב, שיקולי הרתעה חייבים לקבל משקל וביטוי ממשי בגזרי דין, "דבר אשר דומה כי לא נעשה די הצורך על ידי בית משפט קמא".

השופט פורת גזר את עונשי הנאשמים בתחתית מתחמי הענישה. השופט כבוב קבע כי היה מקום לגזור את עונשם דווקא בחלק העליון של העונש שקבע המחוקק לעבירה של קשירת קשר – עד שבע שנות מאסר.
לפי השופט כבוב, בית משפט המחוזי לא התייחס די הצורך גם לעונשי המינימום שנקבעו על ידי המחוקק כחלק מתיקון בעבירות נשק, "אשר הפכו זה מכבר למכת מדינה שמחירה בחיי אדם, כואב, מעיק ומצער. מערכת המשפט נדרשת לתת חלקה במלחמת החורמה נגד מבצעי עבירות הנשק", כתב השופט. "עלינו להתערב, ולהעמיד הלכה על מכונה בכל הנוגע לענישה בעבירת הקשר – מתוך מבט צופה פני עתיד, מכאן ואילך", כתב השופט כבוב בהנחיה לערכאות התחתונות.

לפי בית משפט העליון, כל הנאשמים בפרשה קיבלו עונשים מקלים, לרבות חמישה אחרים מחברי החוליה של קובס שכאמור נדונו בנפרד לעד 15 חודשי מאסר, אך בגינם לא הוגשו ערעורים.
משכך, הוחלט על ידי השופט כבוב, בהסכמת השופטים עמית ולוין להוסיף שנתיים מאסר בפועל לכל אחד מהנאשמים בערעור, בציינם כי לא יהיה בכך מיצוי הדין עם הנאשמים שיכלו אף לקבל עונשים חמורים מכך.

כך,
קובס ירצה 56 חודשי מאסר חלף 32.
בוסקילה 53 חודשי מאסר חלף 29.
עתאבא 49 חודשי מאסר חלף 25 חודשים.
לכל הנאשמים מדובר בעונש כמעט כפול (75 עד 96 אחוז) מהעונש המקורי.