מתחילת המלחמה מול חמאס ויום הטבח ב-7 באוקטובר, הפרקליטות הגישה כ-20 כתבי אישום נגד ערבים ישראלים, חלקם עם בקשות מעצר עד תום הליכים, בשל הזדהות עם ארגון חמאס ובחלק מהתיקים גם על הסתה לפי חוק המאבק בטרור.
במקרה אחד, דרשן מסגד בשכונת עיסאוויה בירושלים הואשם בעבירה של גילוי החלטה לבגוד – שהעונש עליה עד 10 שנות מאסר, לאחר שקרא לנקוט בפעולות אקטיביות ולהצטרף למערכה.
ראש תחום ביטחון בפרקליטות המדינה, עו"ד שלומי אברמזון, מסר לוועדת חוקה בכנסת סקירה מקיפה של הרעיון מאחורי מתקפת האכיפה המקורית של המשטרה והפרקליטות (25 אוקטובר).
אברמזון אמר כי "מייד בתחילת המתקפה, כשהבנו את ממדי האירוע וראינו ברשתות החברתיות את תחילת השיח שמזדהה עם מעשי הזוועה ההמוניים, קבענו כמדיניות שכל מי שמזדהה או תומך במעשים הללו בזמן לחימה, נפתח בחקירה, ואם תתבסס תשתית ראייתית גם נעמיד אותו לדין".
לדבריו, בתקופה הזו אם מדובר בגילוי אהדה מובהק לטרור ההפרקליטות מעמידה לדין גם על פרסום יחיד, אפילו סטורי שנמחק אחרי 24 שעות.
"אלו עבירות פליליות שחורגות מחופש הביטוי", אמר עו"ד אברמזון. "כל מי שהראה את תמונות החטופים, תמונות נוראיות של גופות שרופות, ראשים כרותים או מישהו שדורך על חיילים, וצירף אליהם קריאות שמחה ותמיכה מובהקת באירועים המזוויעים, אנחנו נעמיד אותו לדין על הזדהות עם ארגון טרור".
בשגרה, המשטרה צריכה אישור של הפרקליטות לפתוח בחקירות בתיקי הסתה, כדי למנוע פגיעה בחופש הביטוי, אברמזון אמר כי עקב הדחיפות והמספר הרב של המקרים, פרקליט המדינה עמית איסמן הורה לקצר תהליכים.
"עכשיו, ברגעי ההסלמה, מדיניות האכיפה השתנתה", הודיע אברמזון. "מדור חקירות במשטרה מוסמך לפתוח עצמאית בחקירות, אבל לשם הגשת כתב אישום עדיין נדרש אישור אישי של היועצת המשפטית לממשלה ופרקליט המדינה.
"זה אירוע מסוג אחר, שמחייב אכיפה נחושה מאוד, על מנת לגרום לכל הציבור להבין שהסתה בעת הזו היא משהו שלא נקבל", אמר אברמזון. "בכל גילוי הסתה בתקופה כזו יש אפשרות ממשית שהדברים יביאו לידי אלימות או טרור, לידי פעולות של אנשים שקולטים את המסרים האלה ויפעלו כדי לייצר אלימות. ולכן כשאתה תומך במעשי זוועה שכאלה, יש מבחינתנו אפס סובלנות".
במקביל, מחלקת הסייבר בפרקליטות מטפלת מאז פרוץ המלחמה להסרת אלפי תכנים, חשבונות, דפים ומשתמשים ברשתות החברתיות השונות, ולפי נציג הפרקליטות המדינה זוכה לשיתוף פעולה מעורכי הרשתות הגדולות.
במענה לשאלות חברי הכנסת, על הדילמה של הפגיעה בחופש הביטוי, הבהיר עו"ד אברמזון: "אין ולא תהיה הגבלה של חופש הביטוי, מדובר כאן במקרים מובהקים, שחורים משחור,של תמיכה במעשי טרור נוראיים ומזוויעים או הזדהות עם ארגון טרור שביצע מעשים נפשעים כלפי אזרחי המדינה. חופש הביטוי והביקורת יישמרו גם כאשר התותחים רועמים, על אף שינוי המדיניות", הוא הדגיש.
רפ"ק לי פרל ממדור החקירות באח"ם מסרה בדיון נתונים של המשטרה, לדבריה:
עד כה נבדקו למעלה מ-274 פרסומים, חלקם של אזרחים ישראלים, אבל מרביתם של תושבי מזרח ירושלים.
אושרו לפתיחה בחקירה 126 מקרים.
מתחילת המלחמה נעצרו 110 חשודים בעבירות ביטוי.
"בתקופה של שבועיים וחצי נעצרו חשודים בכמות של יותר משנה תמימה, אנחנו מטפלים בפניות של אזרחים או שב"כ, אבל גם מניטור מודיעיני שלנו".
עו"ד ישי שרון מהסנגוריה הציבורית השמיע בדיון קול של הסתייגות ואזהרה: "מתחילים לראות אכיפה גם למקרים שספק אם מעלים עילת מעצר, ויש חשש לאכיפת יתר שעלולה לגרום לתסיסה".
גם ח"כ גלעד קריב (עבודה) קרא לפרקליטות לפקח על המשטרה: "בעת מלחמה צריך לבצע אכיפה משמעותית נגד כל ביטוי של תמיכה באויב. זה בסדר לקצר חלק מהתהליכים, אבל המחשבה שכל שוטר סיור יחליט האם ביטוי מסוים עולה לכדי 'הסתה' אינו סביר. אכיפה היא גורם מצנן, אך אכיפת יתר היא גורם מבעיר".
ראש אגף החקירות לשעבר ח"כ יואב סגלוביץ' (יש עתיד) אמר כי המדינה נמצאת במאבק והטרור לא מבחין בין יהודים לערבים. "למשפחת זיידנא מרהט יש שני חטופים ושני נעדרים… תפקידנו הוא לגנות גילויי הסתה באשר הם".
חברי הכנסת הערבים טענו כי מתקיימת רדיפה של האזרחים. ח"כ עאידה תומא סלימאן: "פסוקי קוראן הפכו להסתה לטרור… יש מעצרי אמנים, ד"ר למדע המדינה פרסם ניתוח על מה שקורה ונעצר. האם מישהו מדווח על אלימות המשטרה בעת מעצרים? למה מתעללים ומרביצים לצעירים שנלקחים לחקירה ומשתחררים לאחר כמה שעות? נכנסים לעצור מישהו על פוסט, כאילו באו לכבוש את הכפר. אלו שיטות הפחדה והבהלה".
ח"כ אחמד טיבי טען כי המשטרה מפעילים כלים כלכליים נגד החשודים בהסתה, כמו כלים שמפעילים כנגד ארגוני פשיעה. לדבריו הוא קיבל מידע על אנשים שהוקפאו חשבונותיהם. עוד הוא טען כי ח"כים ערבים מקבלים איומי רצח.
בתוך כך, למרות הצהרות גורמי האכיפה, חלק מהעצורים בגין הזדהות עם חמאס משתחררים לפני כתב אישום. היום בית משפט המחוזי בנצרת קיבל את הערר של שחקנית הקולנוע מייסה עבד אלהאדי מנצרת, והורה על שחרורה בתנאים מגבילים. השופט ערפאת טאהא אמר כי "ספק אם יש בפוסטים שכתבה החשודה עבירה פלילית".
בשבוע שעבר שוחררה ממעצר גם עו"ד אסאלה אבו כדיר ממזרח ירושלים, אחרי שלושה ימים במעצר, והפרקליטות בוחנת את התיק.
היום (25 אוקטובר) הוארך בפעם השלישית מעצרו של עורך הדין א"כ בשל הפגנה שארגן באום אל פחם, ובה נשמעו קריאות הסתה נגד המדינה ושבח למנהיגי עזה.
שופט בית משפט השלום בעכו ראמי נאסר אמר כי המעשים המיוחסים לעורך הדין, בשל תמיכה בפעולות חמאס, מקימים מסוכנות ברמה גבוהה, והאריך את מעצרו עד 29 באוקטובר אך מנגד קיבל את בקשתו ואסר לפרסם את שמו, אלא בראשי תיבות בלבד.
הסנגורית של העורך דין, אפנאן ח'ליפה, טענה כי הוא לא תומך בחמאס, ויצא רק נגד ההרג של פלסטינים חפים מפשע. הסנגורים טענו כי שמו של העורך דין הופץ בקבוצות הימין כמו קבוצה שנקראת "ציידי הנאצים" ויש איומים על חייו.
