נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות פורשת היום ביום הולדתה ה-70, לאחר כהונה של 20 שנים בבית משפט העליון (16 אוקטובר). טקס הפרישה הרשמי בוטל עקב המצב הלאומי.
חיות פרסמה איגרת: "היום אני מסיימת מסע ארוך ומרתק – מסע שהחל לפני 34 שנים בבית המשפט לעניינים מקומיים בתל אביב, ומסתיים כאן, בבית המשפט העליון בירושלים".
"רצה הגורל וביום פרישתי מכס השיפוט אנו נתונים באחת התקופות הקשות ביותר בתולדות המדינה", כתבה חיות, "אנו קוברים את מתינו וחובשים את פצעינו, ומתפללים לשיבת כל החטופים והנעדרים לחיק משפחתם במהרה. על כן העת הזו אינה מתאימה לטקסים חגיגיים או לאירועי פרישה. בעת הזו מוטב להתרכז בעשייה, בסיוע, בחיזוק ובתמיכה. זהו סוד כוחה ועוצמתה של החברה הישראלית, המתגלה במלוא תפארתה בימים הכואבים והקשים מנשוא שחווים כולנו".
חיות ציטטה שיר שפירסם המשורר אנדד אלדן, יליד 1924 ואיש קיבוץ בארי. "יש שעה רוחשת חושך, אך יש שחר והילה", כתב המשורר.
"אל לנו לאבד תקווה לימים אחרים, טובים מאלה", אמרה חיות, "אני אסירת תודה על ההזדמנות לעבור את המסע הזה, בכל ערכאות השיפוט, ועל שש השנים האחרונות, שבהן זכיתי לעמוד כנשיאה בראש הרשות השופטת ולהכיר מקרוב את העשייה היום-יומית הברוכה של שופטות ושופטי ישראל… אתם נבחרת איכותית ביותר של משרתי ציבור, ואני גאה בכם".
הנשיאה היוצאת התייחסה ברמז ל"הובלת המערכת בימים מאתגרים וסוערים" ולכך שהמערכת הפוליטית לא אפשרה בחירת נשיא עליון חדש. "אף שבשונה מן הנשיאים שקדמו לי, לא התאפשר לי להעביר את התפקיד לנשיא קבוע שימונה תחתיי, אני סמוכה ובטוחה שהרשות השופטת נתונה בידיים מצוינות… תחת הובלתו של המשנה לנשיאה, השופט עוזי פוגלמן, אשר מתוקף החוק יכהן החל ממחר כממלא-מקום נשיא בית המשפט העליון".
השופט פוגלמן כתב דברי פרידה בשם השופטים. "העשייה למען הציבור הישראלי מילאה את כל ימייך. מדינת ישראל ואזרחיה חבים לך חוב של כבוד על הנהגתך האיתנה, ועל שמירה על ערכי היסוד של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית", כתב פוגלמן, המשנה לנשיאה, "שמרת על זוהרו ועל אורו של לפיד בית המשפט גם בימים של רוח ושל סערה, ואף בתקופות שהיו מי שביקשו לכבותו".
פוגלמן הוסיף: "שנות נשיאותה האחרונות לוו במשבר" בו הפגינה חיות "מנהיגות אחראית וגישה מפוכחת" לנוכח "האתגר המשפטי שזימנה ההיסטוריה בשל חוסר היציבות הפוליטית בישראל וקיומן של חמש מערכות בחירות בשלוש שנים וחצי".
במסגרת זאת נדרשה חיות לשאלות שנוגעות ליסודות המשטר הדמוקרטי בישראל, ובהן האפשרות להטיל את הרכבת הממשלה על חבר כנסת שתלוי ועומד נגדו כתב אישום (פסק הדין שדחה עתירות נגד הטלת המנדט על בנימין נתניהו); ומנגד פסק דין שקבע כי יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין אינו מוסמך לסרב להעלות לסדר היום בחירת יו"ר חדש לכנסת אחרי הבחירות בטרם הקמת ממשלה.
מאז ועד היום
מ"מ הנשיא הנכנס, פוגלמן, שיבח את עמדתה של חיות גם בעניין סמכות בית המשפט לפסול חוקי יסוד.
פוגלמן הזכיר פרשת תיקון לחוק יסוד בממשלת האחדות הקודמת של נתניהו וגנץ – אז ראש הממשלה סירב מסיבות פוליטיות לאשר תקציב מדינה שנתי, וכתחליף ובנסיון זמני של חברי סיעתו של גנץ למנוע את פירוק הממשלה, הוחלט על שינוי חוק יסוד כ"פלסטר זמני" לפתרון הבעיה הפוליטית.
בהיעדר אישור תקציב, נכנס לתוקף אוטומטית תקציב המשכי חודשי זהה לבסיס תקציב שנה קודמת. אולם, מאחר ומשבר הקורונה הכתיב שינויים, ומנגד ראש הממשלה לא היה מעוניין באישור תקציב מלא, הכנסת ביצעה בהסכמת גנץ תיקון לחוק יסוד הכנסת – שהגדיל את תקרת התקציב ההמשכי בסכום של 11 מיליארד שקל, בין היתר לצורך חלוקת כספים קואליציוניים, וכאמור כמענה משפטי לקשיים שיצרו תעלולים פוליטיים.
בית המשפט העליון בהרכב תשעה שופטים, בדעת רוב של שישה בראשות הנשיאה חיות, מול שלושה בדעת מיעוט – השופטים סולברג, מינץ ואלרון, קבע כי תיקון חוק-היסוד מהווה שימוש לרעה בסמכות המכוננת.
הנשיאה חיות כתבה בפסק דין זה: "חוקי היסוד ניתנים לכינון ולשינוי בקלות שאינה מתקבלת על הדעת… תפקידו של בית המשפט הוא להגן על החוקה המתגבשת מפני חדירה של נורמות, שאינן מצויות במדרג המתאים, אל תוך המארג החוקתי באופן שעלול לגרום לשחיקה וזילות במעמדם של חוקי היסוד".
שאלה דומה עומדת לפני שופטי העליון גם כיום, לפני מתן פסק דין בפרשת תיקון חוק יסוד הממשלה בנושא תנאים לנבצרות. בימים קשים אלה הנושא נדחק לשוליים, ויש להניח שבית המשפט יטפל בו בזהירות, אולם מבחינה משפטית תאורטית הנושא עומד להכרעה.
השופט פוגלמן מנה פסיקות אחרות של חיות מהשנים האחרונות:
– פסק הדין בעניין חוק הפונדקאות, שבו קבעה כי הוראות החוק שמונעות מבני זוג מאותו המין ומגברים יחידים גישה להסדר הפונדקאות – פוגעות פגיעה בלתי מידתית בזכות לשוויון ובזכות להורות.
– פסיקתה בדבר סמכותו של המפקד הצבאי להורות על קבורה ארעית (לצורך החזקה) של גופות מחבלים לצרכי משא מתן.
– פסק הדין שבו קבעה כי החוק להסדרת ההתיישבות ביהודה ושומרון, שאישר בדיעבד השתלטות יחידים על קרקעות פרטיות, פוגע בזכות הקניין ובזכות לשוויון ולכבוד של תושבי האזור הפלסטינים.
– פסק דין אוריך שבו דנה בחיפוש במחשב ובטלפונים חכמים, והגדירה מגבלות.
"כל הפסיקה שיצאה תחת ידיה מלמדות על כשרונה לערוך את האיזון העדין שבין האינטרס הציבורי ובין זכויות האדם", כתב פוגלמן וסיכם בסיום דבריו: "אני מקבל לידי את הלפיד למשמורת זמנית. אעשה ככל שביכולתי כדי לשמר את עצמאות ויציבות המערכת, ולשמור על ערכי היסוד של מדינת ישראל".
