כמו בשיא תקופת הקורונה, אז אסירי עבודה עסקו בייצור המוני של מסכות מגן, כך גם בימים אלו – עשרות אסירי עבודה עוסקים בתיקון וסידור מדי צה"ל עבור חיילים.
מערך התעסוקה של שירות בתי הסוהר מפעיל כ-90 מפעלים שבהם עובדים בשגרה 1,500 אסירים בנגריות, מפעלי טקסטיל ומפעלי מתכת.
עם תחילת המלחמה, בעקבות דרישה שהגיעה מצה"ל, הוגבר קצב תיקון המדים, וכוח האדם של האסירים הופנה למטרה זו במטרה לסייע לצבא. אם בשגרה 50 אסירים עוסקים ביום יום בתיקון מדים, אלונקות, קסדות ושקי שינה, כעת "גויסו" כ-100 אסירים בבתי הכלא השונים להתמקד בתיקון מדי צה"ל והכנתם לשימוש לוחמים.
בבסיס התפיסה שיש להעסיק אסירים בעבודה, עומדות שלוש מטרות עיקריות:
הראשונה, שיקום אסירים. לפי שב"ס, "פעם ראשונה מישהו מאמין בהם, מישהו מלמד אותם מקצוע, פעם ראשונה מישהו סומך עליהם ולכן חשוב לתת להם ארגז כלים".
שנית, בשב"ס אומרים כי העסקת האסירים תורמת לשקט ולביטחון של הכלא. שלישית, אסירים אלה מרוויחים תגמול (תקציב לקנטינה), ובכך מקלים על משפחותיהם.
גונדר משנה אילן גולדנברג, ראש מערך התעסוקה בשב"ס, אמר לאתר פוסטה: "אנחנו מקבלים מדים מהצבא, כמות של 10,000 מדים בשבוע, ומחלקים בין המפעלים שלנו בבתי הכלא דקל, אלה, שאטה ורימונים. לאחר מכן, ממיינים אותם, מה תקין ומה לא תקין. מה שלא תקין, תופרים ומחזירים לצבא. כל שבוע אנחנו אמורים לקבל 10,000 מדים, כשבשגרה זה אלף עד אלפיים".
עוד הוא הוסיף: "נרתמנו לצה"ל לסייע במאמץ המלחמתי. הקצינו את כל המשאבים לטובת צבא הגנה לישראל. זאת זכות גדולה מבחינתנו ומבחינתו יש חיבור מיטבי בין החברה לביטחון, האסירים מבחינתם לוקחים חלק במאמץ הביטחוני והדבר גם תורם לתחושת השייכות לחברה ומעלה את ערך הלכידות בכלא".
