מקרים בהם הורה מגיש תביעה נגד ההורה השני שכיחים בהליכי גירושין, אולם בסיפור הלא שגרתי הבא, מי שפתחה בהליך היתה נערה בת 16, שרצתה לבטל צו עיכוב יציאה מהארץ, כך שתוכל לעבור לגור בגרמניה עם אביה, שעבר לשם לפני מספר שנים בעקבות גירושיו, ושם הוא גם הקים קהילה יהודית.
ב-20 בפברואר הגישה הנערה תביעה לבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב, באמצעות עו"ד יצחק הראל, בה עתרה למנות לה אפוטרופוס לדין שידבר בשמה וייצג אותה. בתום דיון בתביעתה ניתן פסק דין בו מונה עו"ד הראל כאפוטרופוס לגופה ולרכושה של הקטינה, וניתנה גם הוראה להזמנת תסקיר מגרמניה.
"התרשמתי שהאם מנותקת לחלוטין ממציאות חייה של הבת, שאכן רצונה ברור…", ציין בהחלטתו השופט ארז שני בהחלטתו, "האם עוד לא הפנימה כי בתה אינה דתייה… הקטינה אינה משולבת במוסד חינוכי מזה חודשים. איש אינו מפקח מתי הולכת הקטינה, לאן, מתי ולמה… האם סוברת שמקומה של הקטינה בפנימייה ובלבד שבית המשפט לא ימסור את הקטינה לאב אותו היא רואה כשחור משחור".
ב-22 במרס הגיש האב, באמצעות עורכי הדין אברהם קורחוב ושמואל קמיל – תביעה בה עתר לאפוטרופסות בלעדית והסדרי שהות בלעדיים בגרמניה.
לאחר דיון ממנו נעדרה האם, השופט שני הורה על ביטול צו עיכוב היציאה מהארץ נגד הקטינה, והעברת המשמורת עליה לידי האב.
השופט ציין בהחלטתו כי שם לנגד עיניו את רצון הנערה אותה שמע, את רצון האב ואת המלצת שירותי הרווחה בגרמניה. כל זאת מול דרישת האם לשים את הנערה בפנימייה.
האם ערערה על העברת המשמורת ומשמעותה המעשית, באמצעות עורכי הדין רמי שממה ויונתן אליאס. לטענתה, ההחלטה שהורתה על העברת המשמורת ניתנה מבלי שהיא הוזמנה לדיון, ומבלי שטובת הקטינה נבחנה. היא הוסיפה וטענה גם כי לא נבחנה המשמעות המעשית של העברת המשמורת – היתר להגירה לגרמניה ומבלי שניתנה הדעת על הדרך לשמירת הקשר בינה לבין הקטינה.
עורכי הדין קורחוב וקמיל השיבו מטעם האב, כי בנסיבות המיוחדות של המקרה, כשהאם אינה מתפקדת וילדים נוספים שלה נמצאו כל השנים תחת פיקוח של שירותי הרווחה (חלקם אף במשפחות אומנה), אין לבוא בטרוניה לבית המשפט שמצא שלא לנהוג ב"דרך המלך" ופסק ללא תסקיר וללא חוות דעת מומחה. עוד נטען, כי הנערה כבר השתלבה במסגרת חינוכית בגרמניה, לומדת גרמנית ומטפלת בה עובדת סוציאלית שנפגשת איתה שש שעות בשבוע.
הרכב של שלושה שופטים בבית המשפט המחוזי בתל אביב – סגן הנשיא שאול שוחט (אב בית הדין), נפתלי שילה ואורלי מור-אל – קבעו שדין הערעור להידחות (2 אוקטובר).
השופט שוחט לא התעלם מכך שלפי הלכת בית המשפט העליון, הכרעה בשאלת הגירה של קטין חייבת להתקבל רק לאחר שנעשו כל הבדיקות הנדרשות – לרוב באמצעות חוות דעת מומחים – אולם סבר שאין בהיעדר תסקיר וחוות דעת כדי לבטל את פסק דינו של השופט שני.
"ההלכה ידועה וברורה", ציין השופט שוחט, "החלטתו של בית משפט קמא שלא להלך בגדרה אינה אלא משום שסבר שנסיבות המקרה שלפניו מצדיקות זאת. דומה הדבר למנתח שנאלץ לייצב את מצבו של חולה בתנאי חירום. ישנם מקרים, חריגים, בהם הנתונים העובדתיים מצביעים על התוצאה כתוצאה הכרחית גם ללא חוות דעת של מומחה".
השופט שוחט הוסיף והסביר כי האם לא הגישה ערעור על פסק הדין בו הוגבלה האפוטרופסות שלה והוקנו סמכויות הוריות לאדם זר, ובכך נותרו על כנן הקביעות העובדתיות בנוגע למצבה של הקטינה, המצדיק כאמור התערבות. "בית המשפט שמע את הקטינה, היא הביעה את רצונה באופן נחרץ להיות עם אביה. סיפרה כי אמה נישאה בשלישית והיא בתהליך גירושין; שני אחיה הוצאו לאומנה משנמצא כי לאם אין את הכלים לגדל ילדים ושיתפה בדבר פגיעה מינית שחוותה מסבה אבי אמה עת היתה כבת 11-10 שנים (טענה שלא הוכחשה על ידי האם)".
השופט שילה הסכים עם השופט שוחט, לפיה תוצאת פסק הדין צריכה להישאר על כנה, אך ציין כי זאת אך ורק לאור ההתפתחויות שחלו לאחר שניתן פסק הדין ולאור התנהלות האם מאז. לדבריו, לולי קיומם של האירועים וההליכים המאוחרים, היה מקום לבטל את פסק הדין לאור פגמים מהותיים רבים שנפלו בו: "לא ניתן להסכים למצב בו ניתן פסק דין להגירה לחו"ל בדיון ראשון שמתקיים אף ללא נוכחות אחד ההורים, ללא שמוגש תסקיר או חוות דעת של גורם מקצועי וקל וחומר שעה שבתביעה שהוגשה כלל לא התבקש סעד של הגירה לחו"ל".
השופט שילה הוסיף ביקורת וציין כי בית המשפט לענייני משפחה אף לא הסדיר את הקשר בין האם לקטינה, על מנת לוודא שהיא לא תנותק ממנה. למרות דבריו אלה, השופט שילה ציין אף הוא כי טובת הקטינה מחייבת את המשך שהותה עם אביה בגרמניה, בין היתר לאור תסקיר חיובי מטעם שירותי הרווחה בגרמניה, שבו נאמר כי הקטינה לומדת גרמנית "במהירות מפתיעה", במסגרת הלימודית מושמים לה גבולות, והיא מקבלת תמיכה באמצעות פסיכולוגית דוברת עברית ומומלץ שהיא תישאר בסביבתה הנוכחית.
בעקבות דחיית הערעור, האם חויבה בהוצאות בסך 7,500 שקל.
* הכותבת, עו"ד דפנה לביא, היא עורכת דין לענייני משפחה ומרכזת מדור המשפחה באתר "פוסטה"
