בית המשפט המחוזי בחיפה גזר שש שנות מאסר בלבד על צעיר שתקף מינית את את שתי אחיותיו הקטינות, מאז היו בנות 6 ו-8.
הנאשם היה בן 13-14 בתחילת ביצוע העבירות, אולם הוא המשיך לפגוע באחיותיו שנים ארוכות, עד שהיה בן 21. בכתב האישום המקורי יוחסו לו מעשי אונס רבים בשתי אחיותיו הקטינות.
לאחר דין ודברים בין פרקליטות מחוז חיפה לבין הסנגור, עו"ד יובל זמר, כתב האישום תוקן ועבירות האונס נמחקו.
למרות זאת, עדיין מדובר בפרשה חמורה: הנאשם הורשע בהסדר טיעון בעבירות של מעשים מגונים בנסיבות מחמירות בשתי אחיותיו, בטרם מלאו להן 16.
לפי כתב האישום המתוקן, בשנים 2013-2014 ביצע הנאשם באחותו בת השמונה מעשים מיניים בשישה מקרים לפחות. בשלושה או ארבעה מקרים הוא תקף את שתי אחיותיו ביחד, כאשר האחות הצעירה רק בת 6. במקרים אלו, בין היתר, הוא ביצע עבירות מין באחותו בת ה-8 והכריח את האחות הצעירה להיות בחדר ולצפות בנעשה.
בהמשך, משנת 2016 ועד אוגוסט 2021, הנאשם תקף את אחותו הצעירה פעמים רבות, עד שהגיעה לגיל 14. הוא ניצל הזדמנויות בהן בני המשפחה לא היו בבית, משך את אחותו לחדרו או לסלון, הכניס ידו מתחת לחזייתה או מכנסיה, הפשיט אותה מבגדיה, ותוך שהיא מתנגדת למעשיו, נשכב מעליה, מנע ממנה להתנגד, וביצע בה עבירות מין.
לפני שנתיים, כאשר הנאשם כבר בן 21, המשפחה שהתה בבית מלון באילת: בחדר אחד לנו ההורים ובחדר אחר היו הנאשם ואחיותיו. במהלך השהות במלון נעל האח הבוגר את הדלת, הותיר את א' הגדולה יותר (בת 15 וחצי) מחוץ לחדר, השכיב את ב' בת ה-14 על הספה, אחז את ידיה על מנת למנוע ממנה להתנגד, וביצע בה עבירת מין. אחר כך החל להתפשט, אך היא הצליחה להדוף אותו מעליה, לקום ולהימלט.
במסגרת ההסדר כתב האישום רוכך: בתחילה נטען כי במקרים מסוימים הנאשם ביצע אונס. התיקון דיבר "רק" על מגע באיברי המין.
הקטינות האומללות, עדיין לא בנות 18, ביקשו לא להעיד בהליך. גם הנאשם בהסכמתו להסדר, חסך זאת מהן.
הפרקליטות ביקשה לגזור על הנאשם 5.5-7 שנות מאסר בגין הפגיעה באחות אחת, ו-7-12 שנות מאסר בגין הפגיעה באחות הצעירה יותר, ולהטיל את העונש במצטבר, לפחות חלקית. "הנאשם מגיל צעיר הפך את אחיותיו ככלי לסיפוק צרכיו המיניים", כך טענה התביעה.
עו"ד זמר ציין מנגד, כי למעט המקרה האחרון בבית המלון במהלך החופשה המשפחתית, יתר מועדי האירועים אינם ידועים בדיוק – ולכן הספק צריך לפעול לטובת הנאשם, כך שרק אירוע זה אירע בהיותו בגיר, ובכל יתר האירועים הוא היה קטין.
הסנגור גם הפנה להערכת מסוכנות מינית, והדגיש כי באבחון הנוכחי לא אובחנו אצל הנאשם סטיות או דחף מיני מוגבר. לדבריו, אין מדובר בצעיר בעל דפוסי חשיבה עברייניים או סטייה מינית, אלא בילד שעבר טלטלות, דחייה חברתית ומשבר משפחתי, מאחר שאביו נעדר מהבית למשך שנתיים עקב מחלה, טיפולים ואשפוזים. באותה תקופה, במהלך אשפוז האב הושארו הנאשם ואחיותיו בבית הסבתא, שם עבר הצעיר לטענתו גם תקיפה מינית בידי בת משפחה בוגרת.
עו"ד זמר ביקש להביא בחשבון את נסיבות החיים שהשפיעו על הנאשם, גילו הצעיר, החרטה ותהליך טיפולי בו החל. "זה אדם שמקבל אחריות ורוצה לטפל בעצמו", אמר הסנגור, "עם טיפול נכון אפשר להחזיר את האיש הזה לחברה… למרות נסיבותיו הוא נאבק והתגייס לצה"ל".
השופטת רבקה איזנברג כתבה את גזר הדין לצד השופטים אברהם אליקים ואינאס סלאמה. "מעשים אלו שנעשו בקטינות בגיל כה צעיר עלולות לגרום לפגיעות נפשיות וגופניות לטווח ארוך", כתבה השופטת איזנברג, "הנאשם ביצע את העבירות כדי לספק את ייצרו המיני, לעתים תוך שהוא מבצע את העבירות בשתי הקטינות ביחד".
"הנאשם בן פחות מגיל 23", נכתב בגזר הדין, "צודק הנאשם, כי יש להביא בחשבון את גילו הצעיר בעת שביצע חלק נכבד מהעבירות (מאז שנת 2013, ז.ק) לעניין יכולתו להבין את הפסול שבמעשהו. בנוסף יש להביא בחשבון, כי בהתאם להערכת המסוכנות, הנאשם לא ביצע את העבירות על רקע סטייה מינית, אלא על רקע מאפייני אישיותו שהתפתחותם נבעה מחוויות ילדותו והתקופה המשברית שחווה כשאביו נעדר מהבית לצורך טיפול רפואי. שיקולים אלו הביאו למסקנה כי יש לגזור את עונשו של הנאשם בתחתית מתחמי הענישה… אביע תקוותי כי הודאת הנאשם, החרטה שהביע וסיומו המהיר של ההליך ללא צורך בהעדת הקטינות, יקלו במקצת על שיקומן".
