הסיבה לראיון חוזר עם הבמאי בילאל יוסף, שסרטו המצמרר "חיים בצל המוות" שודר לפני שנה בכאן 11, היא הרצח של ד"ר ראמז אבו עסבה, רופא השיניים שלי. ד"ר אבו עסב הפעיל קליניקה בדיזנגוף סנטר וטיפל בשיקום הלסת העליונה שלי, הוא כבר הספיק לעקור לי שבע שיניים ולהרכיב פלטה זמנית. לדבריו, נשארו לי מקסימום עוד שני טיפולים וכל הסיפור מאחוריי. קבעתי איתו תור לאמצע יולי, הגעתי בזמן, אבל הקליניקה היתה נעולה וחשוכה. שום פתק, שום כלום. התקשרתי אליו שוב ושוב, כתבתי לו אינספור הודעות בוואטסאפ, אבל הוא נעלם כאילו בלעה אותו האדמה. זה נראה לי מוזר. הוא היה רופא שיניים סופר מקצועני, ואין מצב בעולם שישאיר אותי תקוע באמצע הטיפול עם פלטה זמנית, בלי להודיע לאן נעלם.
בטיפול האחרון, שהיה כשלושה שבועות אחרי התור הקודם, הוא סיפר לי שחזר מחופשה בחו"ל, אך צליעתו רמזה לי על סיפור אחר. כששאלתי אותו מדוע הוא צולע, הוא אמר לי בקצרה "קיבלתי מכה, אבל אל תדאג, הכול בסדר", הוא הרגיע.
האמת היא שלא חשדתי, אפילו חשד קל שבקלים, שמשהו ישתבש בעתיד, רק קיוויתי שיעמוד בדיבורו ויגמור לי את הלסת תוך חודש חודשיים, כמו שהבטיח.
אחרי כשבוע שבו נטרפה דעתי מהיעלמותו המסתורית עשיתי גוגל, כתבתי: "ד"ר ראמז, רופא שיניים", וגיליתי לתדהמתי ארבע ידיעות באינטרנט שפרסמו ב-11 ביולי 2023 על "רצח בכפר ג'ת: רופא שיניים כבן 40 נמצא ללא רוח חיים עם סימני אלימות". ובתוך הידיעה: ד"ר ראמז אבו עסבה, רופא שיניים מכפר ג׳ת בצפון השרון, נמצא היום אחר הצהריים כשהוא ללא רוח חיים עם פציעות חודרות. מחקירה ראשונית עולה כי בעת הרצח אשתו היתה מחוץ לבית אך ארבעת ילדיו שהו בו. ד"ר אבו עסבה מוכר למשטרה מתחום הלבנת ההון. שוטרי מרחב מנשה פתחו בסריקות אחר מבצעי העבירה ונפתחה חקירה. מהזירה נאספו ממצאים על ידי חוקי מז"פ".
מיותר לציין שעד לרגע כתיבת שורות אלו בשלהי ספטמבר 2023 טרם נלכדו רוצחיו של ד"ר ראמז אבו עסבה.
אחרי שהתאוששתי מההלם הראשוני, הכאב והצער על מותו בדמי ימיו, קלטתי לראשונה, על גופי ועל בשרי, שאם עד רצח של ד"ר ראמז אבו עסבה הייתי בטוח ש"האלימות בחברה הערבית" מתקיימת רק באתר "פוסטה" ואי שם מעבר להרי החושך, הרי מעכשיו זה כבר זה כבר כאן, מתחת לאף שלי. עובדה.
הסיבה השנייה לראיון עם הבמאי בילאל יוסף היתה באותו הקשר כמובן, העלייה המבהילה על בסיס יומי בעקומת הנרצחים בחברה הערבית בשנה שחלפה מאז הריאיון שעשיתי איתו ב"פוסטה" בדיוק לפני שנה. כשהתקשרתי אליו רציתי בסך הכול לקבוע מועד נוח לראיון. אבל אחרי שסיפרתי לו על ד"ר אבו עסבה כבר לא היה צריך לקבוע. הנצרה השתחררה ממנו חופשי והוא שחרר בלי פילטרים את המטען המייסר אותו כבר הרבה שנים.
מאז צאת הסרט של יוסף, "חיים בצל המוות", הכל נותר כשהיה, פשיעה, אלימות, טרור, הכל חוץ מהמספרים והשמות. יוסף מזכיר כי כבר לפני 20 שנה הוא שמע את נתניהו אומר שהסכנה האמיתית למדינת ישראל זה "הערבים בישראל ולא הערבים בגדה ובעזה, אם הם יגיעו ל-40 אחוז התבטלה המדינה היהודית. אותו בן אדם מנהל את העניינים פה כמעט שני עשורים, וזאת המדיניות שלו, וזאת המדיניות מאז יוסי ביילין ועד נתניהו וסמוטריץ'", אומר הבמאי.
"כשיוסי ביילין מדבר על מדינה פלסטינית, זה לא משום שמגיע מדינה לפלסטינים ולא בגלל שצריך לתקן עוול היסטורי ואת מה שעוללנו להם. לא בגלל שזה לא אנושי להחזיק עם שלם תחת כיבוש. לא. זה בגלל הדמוגרפיה. זה מה שאומרים מיוסי ביילין, עד החבר'ה האלה שמנהלים כאן את המדיניות עכשיו. הם רואים בכל ילד ערבי שנולד כאן סכנה. זה מה שמניע אותם והמדיניות הזאת לא החלה עכשיו. המדיניות הזאת החלה מבן גוריון והיא מתבטאת בכל מיני דרכים. פעם זה היה לגרש ולעשות טרנספר. עכשיו הם הבינו שהם לא יכולים לטרנספר אותנו כמו ב-48, אז הכניסו כל מיני עניינים, פשיעה וכולי וכולי.
"חייבים להבין, אנחנו לא כאלה, אם הייתי גדל בחברה כזו אלימה הייתי אומר לך, תשמע, הערבים האלה הם בדיוק מה שאומרים עליהם והם אלימים וכאלה וכאלה והייתי מאמץ את השיח הזה. אבל בוא, אנחנו לא כאלה. עובדה".
ההנהגה הערבית
עוד לא הספקתי להשחיל שאלה, ובילאל ממשיך בשטף ומדלג בקלילות לעניינים האקטואליים הבוערים כרגע ברחובות: "אמנם המניעים של מפגיני קפלן הם לא המניעים שהייתי רוצה שבגללם יהודים יפגינו, אבל אני מוריד בפניהם את הכובע. תראה מה הם עושים כבר תשעה חודשים. יוצאים לרחובות כל שבוע במאות אלפים. כל הכבוד. אני באמת מכבד אותם. אז אני שואל את החברה שלי: אם האנשים האלה מפגינים, כי הם לא רוצים שייגעו להם בחוקים שיגבילו את החופש והדמוקרטיה שלהם, למה אנחנו נשחטים ואף אחד לא נוקף אצבע? לא ההנהגה ולא הפעילים ולא אקדמאים ולא מעמד הביניים.
"אני לא מצפה מפועל בנין שמפרנס את משפחתו, שילך להפגין. לא משום שהוא לא מבין כלום, כי הוא לא יכול. זה לא עומד בראש מעייניו כי מה שעומד בראש מעייניו זה להביא לחם הביתה. אבל אני מסתכל על מעמד הביניים, הערבים המלומדים, שחושבים שזה לא יגיע אליהם וזה רחוק מהם. זאת האשמה שלי לחברה הערבית: שהם לא מאשימים את המדינה. שהם לא עושים כלום. לא יוצאים לרחובות. אין לנו מנהיגות".
באוגוסט היתה הפגנה של כ-400 ערבים מול משרד האוצר, בעקבות הקפאת התקציבים לרשויות והפשיעה המשתוללת.
"עזוב, אלה הפגנות של בורגנים. אנחנו צריכים להכאיב. תראה מה האריתראים עושים. מה האתיופים עושים. צריך פשוט לשלם מחיר. אולי יירו בנו? אני לא יודע. מה זה אולי? אני בטוח שיירו בנו ויהיו קורבנות, יהיו נרצחים, אבל לפחות המדינה תתחיל להגיד, 'זה לא סתם, הם מוכנים למות, כולם מרגישים מאוימים אז אולי נפעל כדי לעשות משהו'".
בסרט שלך "חיים בצל המוות" היו מלא הפגנות נגד הרציחות בחברה הערבית.
"נכון, אבל אלה הפגנות שאני קיבצתי במשך ארבע שנים שעשיתי את הסרט, כאמירה שזה מה שאנחנו צריכים לעשות. לא כי יש מספיק הפגנות לנוכח מה שקורה. אין מספיק הפגנות".
בילאל יוסף מרבה להזכיר בראיון את ד"ר וואליד חדאד, קרימנולוג שהתראיין בסרט שלו ונתן נופך מדעי לאידיאולוגיה של הסרט.
"ד"ר חדאד אומר לי שבאות לישראל משלחות מכל מיני מדינות, מאירופה, מאפריקה, כדי ללמוד איך נלחמים בפשיעה. עושים להם קורסים. ברגע שהם יודעים על מחבל עם נשק שרוצה לפגוע בחיילים ולעשות פיגוע, הם יגיעו אליו לפני שהוא יחשוב על זה. אבל ערבים שנרצחים? זה משרת את האג'נדה שלהם".
אותו חדאד גם אומר בסרט, "בעיני המדינה אנחנו בסך הכול מספרים. סכנה אסטרטגית. סכנה דמוגרפית". כלומר, אנחנו לא מדינה דמוקרטית, אנחנו מדינה דמוגרפית?
(צוחק) "בדיוק. שנתיים לפני שהתחילו הרציחות, בהפגנות על כביש 6 עם האימהות השכולות, התקשורת התחילה להתעניין בזה. קצת. אבל לפני זה, במשך שנים, נרצחו פה אנשים במספרים מפלצתיים. לפעמים נרצחו שניים שלושה אנשים באותו יום, או במשך יומיים, ובתקשורת לא שמעת על זה כלום. הבעיה שלי היא בעיקר עם אלה שמייצגים, כביכול, את הנאורות, הליברליות והמערביות, בעיני עצמם.
"לה פמיליה נולדה לתוך מציאות שעשתה אותה, ואולי הם ישנו את דעתם כמו דוד מזרחי? הבעיה שלי היא לא איתם. הבעיה שלי היא עם אלה שחושבים שהם הקדמה והנאורות בהתגלמותה והם עדין מסתכלים עליך מלמעלה למטה. הבעיה שלי היא עם אלוף בן (עורך "הארץ") ועמוס שוקן (מו"ל "הארץ"), שחושבים שהערכים שלהם הכי מתקדמים וטובים".
כלומר, כשהם צועקים בקפלן "ד-מו-קרט-יה", זה ליהודים בלבד?
"בטח".
"מוות לערבים"
ב-2018, כשיוסף צילם את סצינות ג'נין בסרט שלו, הוא שקל לעבור להתגורר בעיר, אבל זה לא קרה עדש היום.
"המחשבות על המעבר לשם היו לפני האירועים של היום, שחיילי צה"ל נכנסים כל יום והורגים שם אנשים", הוא מסביר, "עכשיו אתה כבר לא יודע איפה יותר בטוח, בג'נין תחטוף מחייל, ופה תחטוף מערבי. רק אתמול היו כאן בדבוריה יריות ליד הבית".
בראיון שעשינו ל"פוסטה" עם בילאל ב-2022 היו כ-80 נרצחים בחברה הערבית נכון לעכשיו בשנת 2023 יש כבר 176 נרצחים. יותר מפי שניים. אחד האירועים האחרונים שמעוררים מחשבות על מה שעוד מחכה לנו הוא נסיונות החיסול של המועמד לראשות עיריית נצרת, מוסאב דוח'אן, שעל רקע האיומים על חייו וחיי בני משפחתו פרש מהמירוץ.
"אני מכיר את מוסאב דוח'אן", אומר יוסף, "אני מלמד את האחיין שלו קולנוע. הוא אחד המועמדים הכי טובים. ירו עליו פעמיים ופצעו אותו עם שני אחיו. חודש לפני הירי, נפתחה אש גם לעבר ביתו, ובמקרה נגרם רק נזק לרכוש".
אז ארגוני הפשע בחברה הערבית שולטים גם בפוליטיקה?
"הם שולטים בהכל. הם נמצאים היום עמוק עמוק בתוך הרשויות המקומיות".
כעיתונאי, אם אני רוצה לחקור מי רצח את ד"ר ראמז אבו עסבה, יש מצב שרוצחיו ינסו להוריד אותי?
"הם לא יתקרבו אליך, כי הם יודעים שיגיעו אליהם ויהפכו את זה לאירוע לאומני. אם היית עיתונאי ערבי, כן היה לך ממה לחשוש".
לפני שנה ציינת את העובדה ש-71 אחוז ממקרי הרצח בחברה הישראלית פוענחו, ורק 22 אחוז ממקרי הרצח בחברה הערבית פוענחו.
"22 אחוז היה לפני שנה. השנה זה ירד לפחות מ-10 אחוז. רק 15 מקרי רצח, מתוך 176, פוענחו. אין מדינה. אין".
אמרת נואש?
"נואש? כן אני לא מצפה כבר מהציונות לעבוד לטובתי. תמיד היו ציונים שהיו גם אנשים הגונים, שאיכשהו היתה בהם אנושיות. אלה שמנהיגים היום אומרים לך במוצהר: אתה לא רצוי ואני רוצה להרוג אותך. 'מוות לערבים' זו הסיסמה הכי מזוהה עם בן גביר ועכשיו הוא מיישם אותה. אין הבדל בין נתניהו לבן גביר, אולי ברטוריקה".
בסוף הסרט נולדה לך בת, יש לך ארבעה ילדים. מה העתיד?
"מה אתה מצפה ממני אם תל אביבים בורחים מתל אביב? אנחנו חיים בתופת. לא רק הפשיעה. אנשים כאן אין להם איפה להתפתח. אתה צריך להיות קליבר כדי להצליח. הישובים שלנו זה גושים גדולים של בטון בלי ירק, לקק"ל אסור להקצות שטחים לערבים. לנוכח המצב יש כבר מלא משפחות שלמות שבורחות מהמדינה, גם אני אשלח את הילדים שלי ללמוד בנורבגיה, בגרמניה, גם אם כל העולם הולך היום לכיוון של גזענות והימין משתלט. בסוף אתה מגדל ילדים כדי שיתקדמו בחיים, כדי שיהיה להם עתיד. לאבא שלי לא הייתה אפשרות לשלוח אותי".
חשבת לעשות סרט המשך ל"חיים בצל המוות"?
"אמרתי את כל מה שרציתי להגיד. מה ההמשך? אולי אלך לחקור לעומק את העניין הזה של המשת"פים. זה מעגל בלתי נפסק של פשע. אתה מביא הנה אנשים ללא ניירת, ללא אפשרות שיעבדו וישתלבו בצורה נורמלית. הם מביאים ילדים לעולם, גם ללא ניירת, ואתה מפיל אותם אוטומטית לפשיעה".
ח"כ עודה אמר בסרט שלך, "או שהפשיעה תכריע את החברה שלנו, או שהחברה שלנו תכניע את הפשיעה". באיזה שלב אתם?
"הפשיעה הכריעה אותנו, וזה מה שהממסד רוצה. בירדן יש 60 אחוז פלסטינים. ערבים. למה אין שם פשיעה כמו כאן? למה בלבנון אין? למה במצרים אין? יש פשיעה בגבול הנורמה, כמו בכל חברה. זה הפך להיות פתטי לחזור כל הזמן על אותם דברים".
