העונש לאחראי על מחדל הזיקוקים במושב פורת שגרם למות שני פועלים

שתף כתבה עם חברים

אחרי ששני בכירים בחברה נשפטו לעבודות שירות בלבד, הגיע גזר הדין בעניינו של מנהל החברה * משפחת אחד המנוחים ביקשה לא להחמיר אתו, התביעה דרשה מאסר, ומה החליט השופט?

כוחות הצלה בזירת הפיצוץ (צילום: זק"א)

שש שנים וחצי לאחר מותם של העובדים אמיר תקרירי (24) ואנאס עאבד (17) בפיצוץ זיקוקים במחסן של חברה במושב פורת שבשרון, בבית המשפט המחוזי מרכז בלוד ניתן גזר הדין בעניינו של עמיר הוד (61) – המנהל והעובד הבכיר ביותר של החברה, שהורשע במספר עבירות, בראשן גרימת מוות ברשלנות.

מלבד הוד הואשמו בתיק שניים נוספים:
ויקטור זגדון (48), שהיה סגנו של הוד ושימש כמנהל אירועים וכאחראי על יצירת קשר עם לקוחות החברה. יוצג על ידי הסנגוריה הציבורית.
שמואל בדש (48), שעבד כמפעיל זיקוקים וכנהג שהיה אחראי לשינוע הזיקוקים. יוצג על ידי עו"ד ניר לזר ממשרד סרטל לזר.

במהלך השנים 2006-2011 שכרה החברה בבעלות הוד משרד במושב פורת, שבו אוחסנו זיקוקים מקטגוריות שונות, בניגוד להוראות חוק חומרי הנפץ המחייבות אחסון מבוקר של חומרים נפיצים ודליקים.
לפי כתב האישום נגדו, הוד נמנע במכוון מלבקש רישיון עסק למשרד מהגורמים הרלוונטיים, מחשש שאנשי המקצוע יבחינו בזיקוקים שמאוחסנים במחסן ויפסלו אותו.
בחודש מרס 2017 היו במשרד ובמחסן בפורת מאות קילוגרמים של זיקוקים מסוגים שונים, וחבית גדולה עם 200 ליטר חומר דליק מסוג איזופר, המשמש להפעלת מכונות אש באירועים. מעבר לרישיון האחסון, לאיזופר נדרש גם "היתר רעלים" מיוחד מהמשרד להגנת הסביבה.

מסיבה שאינה ידועה התלקחו חלק מהזיקוקים במחסן והחלו לבעור ולהתעופף ברחבי המחסן, תוך שהם מעלים עשן רב. הוד הספיק להגיע מהמשרד ונכנס למבואה של המחסן יחד עם זגדון, אלא שאז התפוצצה תכולת המחסן בעוצמה.
כתוצאה מהפיצוץ, קטין שעבד במפעל הוטח בעוצמה אל מחוץ למחסן ואיבד את הכרתו. הוד עצמו הוטח בעוצמה אל מחוץ למשרד, איבד את הכרתו ופונה לבית-חולים במצב קשה, כשלאחר מכן גם אושפז במשך מספר שבועות עקב כוויות בגופו.
זגדון הצליח לברוח מהמחסן רגע לפני הפיצוץ.

תקרירי ועאבד, שלא הצליחו לברוח עקב הציוד הרב שחסם את דרכם, נהרגו מהפיצוץ הגדול.
המשרד עצמו נחרב וכן נגרם נזק רב מאוד למבנים הסובבים אותו ולכלי רכב עד למרחק של כ-150 מטר. יום לאחר הפיצוץ נתפסה תכולת המחסן על ידי המשטרה.

כתב האישום המקורי ייחס לשלושת הנאשמים עבירה של המתה בקלות דעת, שהעונש בצידה הוא 12 שנות מאסר. השלושה הודו והורשעו בהסדר טיעון, במסגרתו תוקנה העבירה בעניינם של זגדון ובדש לעבירה של פזיזות ורשלנות, והם הודו והורשעו גם בשתי עבירות של "החזקת חומר מאושר". במסגרת ההסדר הם נשפטו כבר בחודש ינואר לעונש של תשעה חודשי עבודות שירות, 12 חודשי מאסר על תנאי ופיצוי של 30 אלף שקל למשפחות המנוחים.

לעומתם, עניינו של הוד – שהודה והורשע במסגרת ההסדר בעבירות נוספות ביניהן גרימת מוות ברשלנות וניהול עסק ללא רישיון – הוסיף להתנהל. התביעה עתרה לעונש של מאסר בפועל, וטענה בין היתר כי רף הרשלנות במקרה זה מאוד גבוה וגובל בקלות דעת.
התביעה ציינה גם את הסבל למשפחות המנוחים, על אף שכל אחת מהמשפחות הגיבה באופן שונה: בני משפחתו של עאבד מתמודדים עם האובדן ואינם מצליחים להתקדם בחייהם, בעוד שמשפחתו של תקרירי סלחה לנאשם ואף הגישה מטעמה מכתב בו בני המשפחה מבקשים לחוס עליו.

הסנגורית של הוד, עו"ד דפנה וינברג, עתרה למתחם עונש כולל על העבירות, שנע בין עבודות שירות ועד לעשרה חודשי מאסר בפועל. היא ביקשה להסתפק בעונש ברף התחתון לנוכח חלוף הזמן, נטילת אחריות, שיתוף הפעולה עם רשויות אכיפת החוק, עמדת משפחתו של אחד המנוחים, היעדר עבר פלילי, הנזקים שנגרמו לנאשם מביצוע העבירה, תרומתו לחברה ונזק הצפוי למשפחת הנאשם כתוצאה ממאסר. לדברי הסנגורית, מקרה זה אף מצדיק חריגה לקולה ממתחם העונש משיקולי צדק ושיקום.

ההגנה גם הגישה לבית המשפט אסופה של מכתבים מטעם גורמים שונים שעבדו עם הנאשם, לרבות בטקסים ואירועים ממלכתיים. כולם תיארו את מקצועיותו הרבה של הנאשם והקפדתו על הבטיחות ואיכות עבודתו בתחום שבו הוא נחשב בכיר.
לטובתו של הוד העידו מספר עדי אופי, שאמרו כי הוא אדם ערכי ושיבחו את מקצועיותו.

כמו כן צוין כי הוד נותר בעקבות הפיצוץ נכה 100 אחוז, ומאז המקרה הוא מתמודד גם עם תביעות נזיקיות רבות. במהלך השנים מאז המקרה הוא הביע חרטה עמוקה והתנצל בפני המשפחות. במעמד הטיעונים לעונש הוא סיפר כי כאשר התעורר במחלקת הכוויות כעבור שבועיים מהמקרה ונודע לו על האסון, הוא לא רצה להמשיך בחייו, ומיד עם שחרורו מאשפוז הלך למשפחת תקרירי. הוא הביע צער רב על כך שלא הגיע לנחם גם את משפחת עאבד.

"גדיעת חייהם של שני בני אדם אשר הגיעו בבוקרו של יום למקום עבודתם, מביאה לפגיעה קשה ולשבר עמוק לבני משפחתם שאיבדו את היקר להם באופן פתאומי. הצער והכאב הקשים שנגרמו למשפחה – אין להם מזור", ציין בגזר הדין השופט עמי קובו.
לצד זאת הזכיר השופט כי מהצלחה ממשית ושגשוג הגיעה החברה של הוד למצב של חדלות פירעון, מה שלא מנע ממנו להתנדב בעמותות שונות המסייעות לבני נוער. בנוסף ציין השופט לטובת הנאשם את עברו המרשים כאיש ערכי ומקצועי – כפי שהעידו על כך עדי אופי רבים.

לבסוף, השופט הטיל על הוד עונש של 13 חודשי מאסר בפועל, 12 חודשי מאסר על תנאי, ופיצוי של 258 אלף שקל לכל אחת מהמשפחות – הפיצוי המקסימלי במשפט פלילי, שאותו הוד הסכים לשלם.

השארת תגובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *