דניאל חיים, מאבטח בן 24 מחולון, נעצר ב-24 באוגוסט לאחר שחצה את הגבול לסיני, מאחר שבתיקו האישי התגלה קליע של אקדח שאותו החזיק ברישיון.
זו לא היתה הפעם הראשונה שבה התגלו קליעים בתיקים של צעירים שחצו את הגבול למצרים במעבר טאבה.
עם זאת, בעוד שבמקרים דומים ישראלים שנתפסו עם קליעים שוחררו לאחר כיממה או שתיים וגורשו מסיני, הפעם המצרים החליטו לקחת את הנושא צעד אחד קדימה וחיים נעצר. רק בערב ראש השנה, לאחר כשלושה שבועות במעצר בנואיבה, המצרים החליטו לגרש אותו מסיני ולהחזירו לארץ.
סנגורו של חיים, עו"ד בועז קניג, טוען כי מעצרו של חיים התבצע "למען יראו וייראו". "האוכל שם לא היה אכיל", אומר עו"ד קניג בהתייחסו לתנאי מעצרו של חיים, "לא ישנים על מזרן אלא עד דרגש על הרצפה. אני די התאכזבתי ממשרד החוץ".
מדוע? הם דווקא נתנו את הרושם שהם עובדים קשה?
"הם כל הזמן היו איתנו בקשר, אבל הם טענו שזה נתון להחלטת המצרים. נפגשנו עם שר החוץ אלי כהן, הוא אכן היה מעורב. היו למשרד החוץ כוונות טובות אבל התוצאה היתה פחות טובה".
אבל בסופו של דבר דניאל שוחרר.
"הוא שוחרר לאחר שדאגתי שיישכרו את שירותיו של עורך דין מצרי מקומי. דניאל שוחרר על פי החלטה של בית המשפט בנואיבה, הוא סיים את תקופת המעצר וגירשו אותו חזרה לארץ. משרד החוץ לדעתי היה יכול לעשות הרבה יותר. מדינת ישראל לא יכולה להרשות לעצמה כל כך הרבה מקרים של אנשים שנעצרים במקרים דומים. זה נכון שהאנשים הללו הם לא חכמים. לכל אחד מהאנשים הללו יש אחריות על עצמו, אבל אי אפשר להתעלם מהעובדה שהאנשים הללו קופצים לסופ"ש במצרים ו/או שיש להם תרמילים מהצבא או מעבודה באבטחה. לאנשים באירופה אין כדורים".
מה בכל זאת ניתן לדעתך לעשות כדי למנוע מקרים דומים?
"אולי צריך לעשות שיקוף במעבר טאבה בדרך למצרים, ואז היו מונעים מקרים דומים. גם קמפיין הסברתי היה טוב. כיום אין קמפיין הסברתי שמתריע מפני מקרים דומים".
מה שלום המשפחה?
"לאחר שדניאל חזר, המשפחה בורחת מהתקשורת ולא רוצים להתראיין. הם רוצים לשים את הסיפור מאחוריהם".
מרשות שדות התעופה נמסר בתגובה: "התקנה העולמית מחייבת נוסעים לוודא כי אין בתיקי היד שלהם חפצים האסורים לנסיעה. בכל מקרה, ברחבי מסוף הגבול 'בגין' יש שילוט מאיר עיניים המחדד וממליץ לנוסעים לבדוק את תיקיהם ולוודא, בין השאר, שאין בהם תחמושת".
תגובת משרד החוץ תובא לכשתתקבל.
