האם המשטרה קיבלה מהמשרד לביטחון לאומי הנחיה לבדוק כל טלפון של אזרחי ערבי שנעצר בחשד לעבירת נשק?
תלוי את מי שואלים.
תחילת הסיפור כבר בשנת 2021. במסגרת חקירת תיק פשע חמור באותה שנה, שוטרי ימ"ר נגב תפסו טלפון נייד ששייך לחשוד בשם חאלד אלעאסם (24) מתל-שבע. בהמשך נחקר החשוד על ממצאים מבדיקת הטלפון הנייד שנקשר אליו, ושוחרר.
ב-7 אוגוסט 2023, השנה, אלעאסם נעצר שוב בהתבסס על אותם ממצאים שהופקו שנתיים קודם לכן מהטלפון שלו. חלפו עוד מספר ימים, ופרקליטות מחוז דרום הגישה נגד אלעאסם כתב אישום על עבירות נשק. יחד איתו הואשמו שניים נוספים – סלימאן אלעתאמין (20) ומוחמד אלעאסם (24).
בחלק הכללי של כתב האישום נטען, כי במועדים שונים במהלך שנת 2021 הנאשמים נשאו, החזיקו וירו בכלי נשק ותחמושת. עוד נטען כי הם תיעדו את עצמם באמצעות מכשיר הטלפון הנייד של חאלד אלעאסם (או שאדם אחר שזהותו אינה ידועה עשה זאת עבורם).
כתב האישום כולל שלושה סעיפי אישום.
– אישום ראשון מייחס לחאלד עבירות נשיאת נשק, ירי מנשק חם והחזקת נשק.
– אישום שני מייחס לסלימאן נשיאת נשק, ירי מנשק חם והחזקת נשק.
– באישום השלישי מיוחסות למוחמד עבירות נשיאת נשק, ירי מנשק חם והחזקת נשק.
התשתית הראייתית נגד השלושה מתבססת על אותם ממצאים מהטלפון הנייד של חאלד – ממצאים שכאמור הופקו שנתיים קודם לכן.
ניתן לראות בין הממצאים גם סרטונים בהם מצולמים הנאשמים ואחרים שזהותם אינה ידועה, כשהם גלויי פנים, אוחזים בכלי נשק ובתחמושת ומבצעים ירי במספר הזדמנויות.
מלבד כתב האישום הוגשה נגד שלושת הנאשמים בקשה למעצר עד תום ההליכים.
ב-27 אוגוסט התקיים בבית המשפט בבאר שבע דיון לגבי קיומן של ראיות לכאורה, בפני השופטת דינה כהן.
הסנגורים, עורכי הדין מאור שגב ואורי בן נתן, העלו טיעונים לגבי עילות המעצר ו"המסוכנות" הנטענת מצד הנאשמים, לצד טענה מעניינת לגבי השיהוי המשמעותי – התקופה המשמעותית שחלפה בין מועד הפקת הממצאים לבין המועד בו הוגש כתב האישום.
הסנגורים שאלו בין היתר, איזו התפתחות חלה לאחרונה שבגינה נחקר התיק בשנית, עד כדי כך שתיק שכבר "העלה אבק" הוליד בסופו של דבר, בחלוף כשנתיים, כתב אישום.
האם היחידה החוקרת פרקה את הטלפון הנייד שנית בדיעבד?
האם יש סיבה המניחה את הדעת, מדוע היחידה החוקרת פעלה שוב בחלוף שנתיים?
לשאלת בית המשפט על עילת המעצר והשיהוי הניכר, התקבלה תשובת נציגת הפרקליטות, שהיא לכשעצמה מעוררת סימני שאלה.
"ברגע שנעצרים חשודים מהמגזר ויש אינדיקציה לעבירות נשק פורקים את הטלפונים שלהם", השיבה נציגת פרקליטות מחוז דרום, עו"ד נעם להב, "יש רצון להילחם בפשיעה במגזר הערבי. כולנו שומעים חדשות לבקרים על נרצחים במגזר ויש החלטת ממשלה והוראה של השר לביטחון (לאומי) לתפוס נשקים במגזר".
בשלב זה, הסנגורים ראו בדברי נציגת הפרקליטות הצהרה חריגה, בעייתית, תמוהה, מתחומי הפוליטיקלי-קורקט, בעלת ריח של גזענות, לכאורה.
עו"ד מאור שגב אף חזר על הדברים וביקש מנציגת הפרקליטות לחדד את דבריה.
למשמע הדברים גם השופטת כהן ביררה אצל נציגת הפרקליטות האם היא מעוניינת שהדברים האלה ייכתבו בפרוטוקול. בסופו של דבר, השופטת "עידנה" את האמירה, כך שבמקום המילים "הנחיית השר לביטחון לאומי", בפרוטוקול נכתב "פעולה ממשלתית".
בעקבות האמירה החריגה, עו"ד שגב פנה לשופטת וביקש להורות לפרקליטות להעביר לידי ההגנה את ההנחיה החדשה של השר לביטחון לאומי, זו שלכאורה מורה למשטרה לפרוק טלפונים ניידים של חשודים מהמגזר כאשר ישנה אינדיקציה לעבירות נשק, ולשמור את תוצריהם בכספת של אגפי החקירות והמודיעין, כדי שישמשו אותם בחקירות עתידיות, כפי שהיה במקרה הזה.
"כידוע, פריקת טלפון נייד של חשודים הוא דבר שבשגרה, אך הנחיה של השר לביטחון לאומי לפרוק פלאפונים של חשודים-ערבים-בלבד, כאשר הדגש הוא למגזר הערבי, יש בה השלכות לתיק זה, ולשאלה מדוע לאחר שנתיים בהם התיק והחומרים מצויים בידי היחידה החוקרת מוגש כתב אישום בשיהוי קיצוני", אמר הסנגור.
"הנחיית השר לביטחון לאומי נדרשת להגנה והיא חלק בלתי נפרד מחומר החקירה בתיק, כאשר ככל הנראה ההנחיה היא זאת אשר הובילה את היחידה החוקרת לפתוח את תיק החקירה, ובעקבות פתיחת החקירה פריקת הנייד בשנית, ולבסוף הגשת כתב האישום, בפרט כאשר הנושא נחקר בשנת 2021 והמבקש 1 שוחרר, רק שנתיים לאחר מכן נעצר בתיק שבכותרת", הוסיף הסנגור, "עולה השאלה המעוררת רעד וחרדה, אם היה המבקש יהודי האם היינו במצב זה, האם התיק היה נפתח בשנית, בדגש שההנחיה של השר לביטחון לאומי עניינה בערבים בלבד".
פרט נוסף שאותו ציין הסנגור בבקשתו הוא, כי "בנוסף להנחיית השר, בתיק החקירה שהועבר להגנה לא קיים אף לא מזכר אחד מדוע נפתח התיק בחלוף שנתיים, באיזה אופן נפתח הטלפון הסלולארי בשנית, להגנה חסר חומר מהותי זה, אשר יש בו להשליך על הגנתם של הנאשמים".
הסנגור ביקש גם "להעביר להגנה את מלוא תיק החקירה משנת 2021 שבו נחקר המבקש. להגנה הועבר צו החדירה לטלפון הנייד וחקירת המבקש, בית המשפט הנכבד מתבקש להורות למשיבה להעביר לידי ההגנה את מלוא חומר החקירה. 'הסינון' המלאכותי אשר עשתה המאשימה, כאשר העבירה שלושה מסמכים אשר היא רואה לנכון להעבירם, יש בסינון זה לפגוע פגיעה משמעותית בהגנת המבקשים. תיק החקירה במלואו רלוונטי להגנת המבקשים, החקירות, המזכרים, צו החיפוש והחדירה לניידים, כל חקירותיו של המבקש 1 ויתר החומרים בתיק".
ב-4 ספטמבר סגן נשיא בית המשפט המחוזי, השופט נסר אבו טהה, הורה לפרקליטות להעביר את תגובתה לבקשת הסנגור תוך עשרה ימים.
תגובת הפרקליטות לפי הוראת השופט עדיין לא התקבלה (18 ספטמבר).
מהמשטרה נמסר בתגובה: "קבלת החלטות באילו פעולות חקירה יש לנקוט הינה במתחם שיקול הדעת של הקצין הממונה על החקירה".
מהפרקליטות נמסר בתגובה: "אין כל הנחיה כאמור של הפרקליטות, ומדובר בטעות שנעשתה בתום לב (על ידי הפרקליטה, מ"פ), כפי שגם הובהר לבא-כוחו של הנאשם בסמוך לאחר הדיון.
לא למותר לציין, כי חדירה ופריקה של טלפונים נעשית על ידי משטרת ישראל, רק לאחר קבלת הצווים השיפוטיים הדרושים, וכך נעשה גם בתיק זה".
מהמשרד לביטחון לאומי נמסר בתגובה: "המדיניות שהשר לביטחון לאומי מוביל במאבק בפושעים הינה מדיניות שוויונית ללא אפליה. יצוין כי הטענות אינן הגיוניות, השר מעולם לא הנחה לערוך בדיקות רק על ערבים. מדיניות השר כאמור הינה מדיניות שוויונית ללא אפליה. יובהר כי המשרד והשר אינם מעורבים בפעולות החקירה".
לשכתו של השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, נמסר: "השר לביטחון לאומי לא מתערב ולא מתייחס לתיקי מעצר פתוחים".
איתמר בן גביר לא קשור לכלום הוא רק ליצן שנקרא שר לביטחון פנים הוא לא מתערב בכלום ומה אין אפליות לבנתיים לא ראינו שום מעצר לרוצחים יהודים וכן יש אפליות הוא כישלון דרך המדיה מגיע ליעד חחח במקום להפעיל באמת את הידע למקום טוב יות3 לכל המדינה ללא יוצא דופן ממשלה שבורה זה מה שנשאר במדינה הזו ממשלה שבורה