טום בראניק (ג'יימס נסביט), מפקח בכיר (DCI) במשטרת מחוז דונופלן בבלפסט, מקבל טלפון במיטתו ומזדקף: "אני מיד מגיע". כשהוא מגיע לרציף הנמל של בלפסט, הוא צופה ב-ואן שחור שנמשה מן המים.
החוקרת ניאם מקגוברן (שרלין מקקנה), שותפתו לחקירה, מדווחת לו שהדגם ושנת הייצור תואמים לזה של פאט קינן, בן 48, נשוי ואב לשלושה ילדים ומנהל עסק מצליח להובלות. אף אחד לא ראה את המכונית נופלת למים. צוות המעבורת היה הראשון שהבחין בה בשבע בבוקר בדרך לעבודה. השיחה שבה דווח שהוא נחטף, הגיעה בשבע וחצי. יידרש זמן להוכיח שזה הרכב הזה, כי אין עליו לוחיות רישוי. הצוללנים לא מצאו גופות או חומר נפץ.
בהודעה למוקד חירום נאמר: "חטפתי את פאט קינן. זה מייג'ור וייט". רישום מתוך המכונית מוכיח שהיא אכן שייכת לפטריק (פאט) קינן. לאחר מכן מראה אחד השוטרים לבראניק גלויה עם תמונה של שני עגורני ענק מעל ראשי התיבות V&H. "גוליית" הוא שמו של אחד משני העגורנים הצהובים הגדולים במספנת הרלנד וולף בבלפסט, השולט בקו הרקיע של בלפסט מאז 1969. העגורן השני, הנקרא "שמשון", הוקם ב-1974 והוא קצת יותר קטן מ"גוליית".
גבולות מטושטשים
מהמידע הראשוני נודע שפאט קינן היה לפני 20 שנה חבר בכיר לשעבר במחתרת האירית (IRA). יתכן שנעלם מסיבות פוליטיות וייתכן שזה קשור גם למאפיה, כי לקינן היו קשרים עם הפשע המאורגן.
"שלא תהיה לכם טעות", מתדרך בראניק את פיקודיו, "האנשים שאיתם קינן התרועע בעבר ואלה שהוא איתם עכשיו בקשר, הם אנשים מפוקפקים. הגבול בין פעילות הפשע המאורגן ומליציות פוליטיות מטושטש במקרה הטוב. אנחנו משערים שהשותפים שלו כבר מחפשים אותו. תנתחו את החיים שלו. תנסו לחפש משהו שעשוי לכוון אותנו לסיבת הרצח".
מהרגע שנתקלו עיניו של בראניק בגלויית העגורנים, נדמה שהוא נזכר במשהו כבד ביותר שמעכיר את קור רוחו ומעיף אותו לזיכרונות מעיקים. החוקרת מקגוברן קולטת בחושיה המחודדים שבראניק לא מפוקס לגמרי, וכשהיא מתעניינת אם יש משהו שהוא לא מספר לה, הוא עונה לה קצרות: "כן" ומיד פולט: "חופשית".
חור שחור
לפני שבראניק מסתער על הפרשה המאירה חור שחור בעברו, הוא מתקשר לסנ"צ ג'קי טומי (לורקאן קרניץ'), קולגה מהעבר הרחוק. הוא מספר לו שהגלויה עם ראשי התיבות הודבקה על המראה הצדדית של מכוניתו של פאט קינן. הוא גם יודע ש"מייג'ור וייט" זה שם קוד של מליציות יוניוניסטים בריטית שנלחמה במחתרת האירית בתחילת שנות ה-90; ויש לו תחושת בטן ש"גוליית", רוצח סדרתי אימתני החשוד בחטיפת והעלמת ארבעה בני אדם ב-1998, לפני 24 שנה, מעורב גם בחטיפתו המסתורית של פאט קינן.
"בזמנו כבר עבדת על מקרה 'גוליית'", מזכיר בראניק לסנ"צ טומי. "אבל הבכירים חסמו אותך. עכשיו אתה אחד הבכירים. אתה יודע שברגע שייוודע שיוצא המחתרת נעדר, עלול לפרוץ כאן בלגן. תחבר את כל זה ותפרוץ כאן מלחמה".
"זה שייך לעבר", פולט סנ"צ טומי, שמנסה להוריד את בראניק מחקירה מחודשת אחר עקבותיו האבודים של "גוליית". "תמצא את פאט קינן ואל תלך בשום נתיב אחר", הוא מייעץ לו ונמלא חרדה בעצמו. לאחר מכן הוא מקיש במחשב של מרכז המודיעין של צפון אירלנד, ואחרי שהוא מקיש את צמד המילים: טום בראניק, הוא מקבל גם את השם "גוליית", פלוס שורה באדום: "אין חקירות פעילות". לאחר מכן הוא מתקשר לאנשים שלו במשטרת דונופלן ומדווח להם על תיק הנעדר פאט קינן.
בראניק הנסער לא שומע בקולו של סנ"צ טומי, ומאותו רגע שהוא מעלה באוב את פרשת "גוליית", הצרובה עמוק עמוק בנשמתו, בנפשו ובכל מאודו, הוא נשאב עמוק עמוק לתוך פרשה עלומה מלפני 24 שנים, שצפה ועולה מחדש על פני השטח, המאיימת להבעיר ולערער את הסכם השלום שנחתם ב"יום שישי הטוב" ב-10 באפריל 1998 בין הפרוטסטנטים והקתולים, אחרי 600 שנות סכסוך עקוב מדם שגבה אלפי קורבנות.
השלב הבא בחקירה: פגישה עם קלייר קינן (קתי קיירה קלארק), אשתו של פאט קינן, שטרם דיווחה על היעדרות בעלה. בראניק מודע לעובדה שצריכים להיות כאן מאוד זהירים, כי חלק מהקהילה הקתולית, במיוחד משפחת קינן, עדיין רואה בהם אויבים.
קורבנות העבר
קלייר קינן אכן רואה אויבים בבראניק ומקגוברן, צמד החוקרים שחוקרים אותה שתי וערב על תנועות בעלה ביממה האחרונה. בתום החקירה הקצרה, בראניק משביע את קלייר לא לדווח לאף אחד על חטיפת בעלה, "כי אז המצב עלול להיות נפיץ במיוחד".
איך שהוא חוזר למטה, הוא חוזה במו עיניו בחבורת רעולי פנים משליכה שני בקבוקי תבערה על תחנת המשטרה בדונופלן ומציתה שתי ניידות מאוישות. בראניק עושה ישר אחד ועוד אחד וקולט שזה קרה בגלל שהם השביעו את קלייר קינן לא לדווח לאף אחד על חטיפת בעלה. סביר להניח שהיא השתכנעה שהם לא רוצים למצוא את בעלה, והצליחה לשכנע גם את אלה שהשליכו את בקבוקי התבערה.
החוקרת מקגוברן, שעדין לא עלתה על מה מטריד באמת את בראניק, מחליטה לשים לזה סוף ומתעקשת לדעת מה הוא לא מספר לה, כי אחרת היא עוזבת לאלתר ליחידה אחרת. די, נמאס לה.
זה הרגע שבו בראניק נשבר, פותח את סגור לבו ומספר לה שבחודשים שלפני הסכם השלום עם המחתרת האירית ב-1998, נודע לקומץ מהם על מתנקש אפשרי שנראה היה שיש לו גישה למודיעין המשטרתי. הוא מעולם לא זוהה, אבל החשד היה שזה יכול להיות מישהו מבפנים. הם כינו אותו 'גוליית', על שם העגורן הענקי.
הדבר שקישר בין 'גוליית' לקורבנות ב-1998 היה שכל אחד מהם ברח ולכולם היתה סיבה לגיטימית לעזוב. היו ארבעה קורבנות וזה נראה כמו התנקשויות מכוונות: דיויד קורי – טרוריסט בריטי, ג'ו הרקין – קצין הלוגיסטיקה במחתרת האירית, והכומר סיימון קווינלן – שהיה גם כומר וגם סוחר נשק במחתרת האירית. "גוליית" שמר על שוויון.
"אבל אמרת שהיו ארבעה קורבנות", קוטעת מקגוברן.
"נכון, הקורבן הרביעי היתה אשתי", חושף בראניק ומטעין את העלילה בסוד אפל מעברו, שהתעורר לחיים ומניע אותו כחיה פצועה שחייבת, אחת ולתמיד, לפענח את הפרשה המסתורית המעיבה על חייו 24 שנים.
לא נחשוף את המשך השתלשלות והסתבכות העניינים בפרק הראשון של העונה הראשונה בסדרת הפשע "בלאנדלנדס", שעלתה השבוע ומבטיחה גדולות ונצורות. נרמוז רק שהפעם לא מדובר בעוד סדרת פשע מרתקת עד קצות הציפורניים. הפעם מדובר בסדרת פשע המשלבת בתוכה מרכיבים פוליטיים נפיצים ושנויים במחלוקת, המתכתבים היטב עם עוד סכסוך דמים פוליטי על רקע לאומי, שלדאבוננו הרב טרם הגיע להסכם "יום שישי הטוב".
"בלאדלנדס". Bloodlands. סלקם TV. החל מיום חמישי, 7.9. ארבעה פרקים בשידור שבועי. סלקום TV
