במלון דייויד אינטרקונטיננטל בתל אביב נפתחה ועידת המשפט השנתית של לשכת עורכי הדין, בהנחיית דני קושמרו (4 ספטמבר).
במהלך היום ידונו הפאנלים בנקודת השבר והרתיחה בין הממשלה לבין בית המשפט העליון.
ראש הלשכה עמית בכר אמר בדברי הפתיחה: "לפני חודשיים התקיימו בחירות ללשכה ולראשונה השתתפו עשרות אלפי עורכי דין. ההתייצבות המרשימה החזירה גאווה ללשכה. זו השנה הגורלית ביותר למדינה".
בכר ציטט מדברים של מנחם בגין המנוח: "רוב פרלמנטרי יכול להיות מסווה לעריצות קבוצת שליטים".
"פחות משבוע לפני שבג"ץ מתחיל דיוניו בשתי סוגיות קריטיות לעצמאות בית המשפט, עולה מתוך דבריו של בגין, סמכות בית המשפט לבטל חוק יסוד, כאשר הכנסת עושה שימוש לרעה בסמכותה כאספה מכוננת", טען בכר.
"הימנעות שר המשפטים מכינוס הוועדה לבחירת שופטים היא דוגמה לשימוש לרעה של השר בסמכותו. זו התנהלות המרבה סבל לאזרחים הממתינים שנים לקבלת יומם בבית משפט. אתמול שמענו שוב משר המשפטים שלא יכנס את הוועדה עד שתהיה לטעמו. הרוב שיש לגורמי המקצוע בוועדה (כולל נציגי הלשכה, ז.ק) הוא הכרחי למנוע השתלטות של הרוב הפוליטי על בית המשפט ופגיעה בעצמאותו".
"גם האיומים בפיטורי היועצת המשפטית לממשלה אינם חוקיים", אמר בכר, "מדובר במסע דה לגיטימציה של הסתה. שרים וחברי כנסת מאשימים את היועצת באחריות לפיגועים, ואת שופטי בית המשפט העליון מכנים דיקטטורים. אם נגיע חלילה למצב שממשלה תסרב לקיים צו של בית משפט נגיע לחורבן ולכאוס".
הנשיא הרצוג: "כל אזרח ואזרחית הפכו למשפטנים בקיאים"
עוד לפני בכר, הוקרן נאום מוקלט של נשיא המדינה יצחק הרצוג.
"השנה האחרונה היתה השנה המשפטית ביותר בתולדות המדינה", אמר הנשיא, "כבר שמונה חודשים שבהם השיח על מערכת המשפט, סמכויותיה, התנהלותה והשפעתה נמצא במרכז. מעולם לא עסקו רבים כל-כך בהרכב הוועדה לבחירת שופטים ובחוק יסוד השפיטה. השנה הזאת לימדה איזה תפקיד דרמטי והשפעה אדירה יש לסמכות הנתונה בידי מערכת המשפט, ביכולת לעצב את אופייה של המדינה", הוסיף הרצוג, "כולי תקווה שהשנה נעשה כל מאמץ להגיע להסכמות רחבות ולפעול ליציאה מהמשבר".
המפכ"ל: "לקיחת כלים טכנולוגיים מהמשטרה גובה קורבנות בחיי אדם"
מפכ"ל המשטרה קובי שבתאי התייחס בדבריו להפגנות המחאה נגד הרפורמה המשפטית: "משטרת ישראל משקיעה משאבים נרחבים לאפשר את קיומן של המחאות המתקיימות בעשרות מוקדים, ומחויבת לאפשר את קיום המחאות באופן המיטבי. המשטרה מחויבת בהנחייתי לאפשר קיום מקסימלי של זכות המחאה תוך פגיעה מינימלית בחופש התנועה. האיזון מורכב. אני גאה בכך שאנו מצליחים בחודשים האחרונים לשמר את משטרת ישראל כמשטרה מקצועית א-פוליטית הפועלת בשוויוניות ללא משוא פנים".
המפכ"ל סיכם 34 שבועות של מחאה והעריך כי "השתתפו בין שישה לשבעה מיליון מיליון אנשים בהפגנות במצטבר. על מנת לשמור על הסדר עמדו מולם כ-70 אלף שוטרים, ורק ב-33 מקרים נאלצנו להשתמש במכת"זיות באירועים".
המפכ"ל ציין את כמות הנפגעים המצומצמת בקרב השוטרים והמפגינים כ"אות כבוד".
שבתאי התייחס גם להתפרעויות הקהילה האריתראית ביום שבת: "נחשפנו לאלימות קיצונית שכללה שימוש בסלעים, מוטות, אבנים, אלות. לא זוכר מאורעות דומים מאז אירועי אוקטובר 2000 שבהם שוטרי משטרת ישראל נאלצו להשתמש באש חיה כדי לשמור על חייהם".
המפכ"ל דיבר גם על סוגיית כוח האדם של המשטרה והשימוש באמצעים טכנולוגיים: "כולכם שומעים את המצוקה שהמשטרה מצויה בה, החוסר בשוטרים. סמכויות המשטרה נשחקו עד תום ב-15 השנים האחרונות בתחום השיטור, תחום המודיעין, תחום האמצעים הטכנולוגיים. כל בר דעת מבין שאי אפשר להילחם בפשיעה בידיים קשורות. כשלקחו לנו את הכלים הטכנולוגיים הזהרתי שהדבר יהיה כרוך בקורבנות. שיעורי הרצח בחברה הערבית הם טרור אזרחי לכל דבר. המשטרה זקוקה לכלים טכנולוגיים למלחמה בפשיעה. בשבוע שעבר הממשלה אישרה ועדת חקירה בנושא הרוגלות על אף שמתקיימת כבר בדיקה של מבקר המדינה ו-ועדת מררי. אין זה סוד שהתנגדנו להקמת הוועדה, לא כי יש לנו מה להסתיר, אלא כי היא תטה את הקשב מהמלחמה בפשיעה והקניית כלים חיוניים למשטרה".
המפכ"ל סיפק גם נתונים ואמר כי מתחילת השנה הצליחה המשטרה לסכל 58 אירועי רצח, מתוכם 44 אירועים במגזר הערבי. כמו כן הוא ציין כי נרשמה עלייה של 73 אחוז בכמות תפיסות האמל"ח בשנה האחרונה, ועלייה של 260 אחוז במספר העצורים בתחום הפרוטקשן – סחיטת דמי חסות.
"רק פגיעה בצינור החמצן הכלכלי תמוטט את ארגוני הפשיעה, וגם בתחום הזה רושמים הישגים", הוסיף המפכ"ל, "לצערי אין ואקום, עם כל התוצאות וככל שמפעילים יותר לחץ על ארגוני הפשיעה, יותר גורמים מגיחים מלמטה, ומתפתחים מאבקי שליטה".
עמית איסמן: "פרקליטות המדינה ולא פרקליטות הממשלה"
פרקליט המדינה עמית איסמן: "התקופה בה אנו נמצאים היא תקופה שבה לעובדות ולראיות, אין שום ערך. האמת הפכה לעניין שולי. פרשנים ומומחים מטעם עצמם, אשר אין להם היכרות כלשהי עם הראיות והעובדות, מפרשנים שלא לומר מלהגים כמי שבקיאים בפרטים. טענות שאינן אמת וטענות העומדות בסתירה מוחלטת לראיות מוצקות, מהודהדות בלהט, עד אשר הן הופכות אצל חלקים בציבור הישראלי לאמת שלא ניתן להפריכה".
"בשבועות האחרונים נוכחנו כיצד התנהגות חסרת אחריות מעין זו של מפיצי הכזב, ושל גורמים בעלי עניין מצד כזה או אחר, גורמת למשבר אמון מיותר ולא מוצדק של חלקים באוכלוסייה כלפי מערכת האכיפה", הוסיף איסמן, ברמז לפרשת דריסתו של הילד רפאל אדנה, והפגנות הקהילה האתיופית.
איסמן התייחס למחאה נגד המהפכה המשפטית, ולטענות שי המשפטים על "אכיפה בררנית ויד רכה" נגד המפגינים בהשוואה לארועי עבר. לדברי איסמן, "מספרי מעצרים וכתבי אישום אינם המבחנים לאכיפה בררנית. אכיפה בררנית אינה תרגיל במתמטיקה או בהנהלת חשבונות… הליכים פליליים לא נועדו לדיכוי הפגנות או לסתימת פיות.
"זו פרקליטות המדינה ולא פרקליטות הממשלה", אמר איסמן, "אך באותה מידה זו גם לא פרקליטות המחאה".
פרקליט המדינה דחה את הביקורת של השר איתמר בן גביר על חקירות שוטרים אלימים במח"ש, ואמר: "החלטות בעניין שוטרים לא יושפעו מגיבוי הדרג המיניסטריאלי. עניינם של שוטרים אשר קיים חשד כי ביצעו עבירות במסגרת תפקידם, נבחן וייבחן באופן פרטני וההחלטה תתקבל על פי הראיות. ההחלטה לא תושפע מהתבטאויותיו של דרג מיניסטריאלי המגבות התנהלות שוטרים החשודים בביצוע עבירות אלימות, והמעבירה ביקורת על התנהלות מח"ש, וזאת ללא כל היכרות עם העובדות והראיות בתיק. מח"ש והעומדת בראשה יקבלו ממני את מלוא הגיבוי".
