בסיפור הבא, גבר ואישה העדיפו שלא להתחתן כדת משה וישראל ברבנות, ובחרו בנישואין אזרחיים בקפריסין. כמו זוגות רבים, הם הניחו כי ברגע שלא נישאו במסגרת הרבנות, למעשה הצליחו לשחרר את עצמם מכבליה.
בפועל, הם טעו: בני זוג יהודים נדרשים לעבור בכל מקרה דרך בית הדין הרבני כדי להתגרש, גם מי שדילג על הממסד הדתי בחתונה.
בני הזוג התחתנו בשנת 2012 בטקס אזרחי בקפריסין. לפני כשנתיים וחצי הם החליטו להתגרש וערכו הסכם גירושין באמצעות עורך דין. ההסכם אושר בבית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה.
עם אישור ההסכם בבית המשפט, הצדדים פנו לבית הדין הרבני לצורך השלמת הגירושין, אלא שדקות לאחר הגשת בקשה לפתיחת התיק, האישה קיבלה שיחה טלפונית מ"נציגת בית הדין הרבני", בה נודע לה שנפתח בעניינה הליך משפטי אחר בדבר בירור יהדותה. בהמשך אף קיבלה בדואר אלקטרוני את המסמכים שעליה למלא כדי לעבור את ההליך.
האישה סירבה לכך שבית הדין יברר את יהדותה ופנתה במכתבי דרישה שבית הדין הרבני הגדול, הנהלת בתי הדין הרבניים והמשרד לשירותי דת, יאשרו לה התרת נישואין בבית משפט למשפחה, או לחילופין יערכו עבורה גט לחומרה, וזאת ללא קיום הליך מקדים של בירור יהדות. משלא ניתן מענה חיובי לדרישה, הצדדים הגישו עתירה לבג"ץ.
בג"ץ קבע: "בית הדין הרבני רשאי להתיר את נישואי העותרים מבלי לחייבם לעבור הליך של בירור יהדות".
הרכב של דייני בית הדין הרבני בפתח תקווה – הרב יגאל לרר (אב בית הדין), הרב אריאל ינאי והרב דוד בר שלטון – ביקש לשמוע את עמדת היועצת המשפטית לממשלה, מאחר שעל פי הנחיות בירור יהדות, על בית הדין לקיים מיוזמתו בירור יהדות כל אימת שבני זוג שלא נישאו בישראל באמצעות רב רושם נישואין, מבקשים להתגרש בבית הדין.
"הנחיות בירור יהדות אגב גירושין לא שונו ולכאורה אין לפנינו בעת הזאת בסיס משפטי מספק כדי לקבוע כי בלי שיהדות בני הזוג התחוורה לנו, קיימת בידינו סמכות חוקית לסדר גט בין הצדדים, או לפסוק כי בנסיבותיהם המיוחדות אין הם זקוקים לגט כדי לאפשר למי מהם להינשא לאחרים," הסבירו הדיינים.
לפי עמדת היועצת המשפטית לממשלה באמצעות עו"ד יהונתן נקב מפרקליטות מחוז מרכז, לבית הדין הרבני קיימת סמכות לדון בענייני הגירושין של הצדדים, ובכלל זה גם לערוך להם גט מספק ולתת לבני הזוג תעודת גירושין, מבלי להציב תנאי מקדים לפיו האישה צריכה לעבור הליך לבירור יהדותה.
למרות עמדת היועמ"שית העולה בקנה אחד עם עמדת בג"ץ, בית הדין דחה את הבקשה המשותפת להתרת הנישואין האזרחיים והותיר את הצדדים ללא גט. "לא זו בלבד שהצדדים דורשים לקיים הליך בבית הדין בלי שיידע אם הם יהודים – הם אף דורשים 'שיק פתוח' שיבטיח כי בית הדין יפסוק שאין צורך בגט בנסיבותיהם", נכתב בפסק הדין (1 ספטמבר).
"עם כל הכבוד, היועצת השיבה לשאלות שלא בדיוק שאלנו, והביעה עמדה בנושא שלא עבורו ממש ביקשנו את התייצבותה", קבע בית הדין הרבני, "עמדה זו תמוהה: המבקשים כלל לא הופיעו בפני בית הדין; אין לבית הדין מידע על מצבם האישי לפני הנישואין אשר על פי הנטען נערכו בקפריסין; אין לבית הדין מידע על דתם של המבקשים… שמא בפני היועצת עמד מידע בדבר רישום הדת והלאום של המבקשים במרשם האוכלוסין, ונמצא כי הם רשומים 'יהודי' ו'יהודייה'. יתכן שהיועצת סבורה שדי בכך לייתר בירור יהדות אגב גירושין. על פי הודעת היועצת, אם בית הדין יסבור שנותרה שאלה פתוחה לעניין יהדות מי מבני הזוג, יוכל בית הדין לרשום במעשה בית הדין ובתעודת הגירושין הערה כי יהדות הבעל או האישה לא התבררה בבית הדין. אם אלו הנימוקים המהותיים לעמדת היועצת, לא נוכל לקבלם".
עוד נכתב בפסק הדין: "על בית הדין לוודא את יהדות בעלי הדין לפני שיידרש לבקשה מוסכמת לגירושין. גירושין בבית הדין של בני זוג שאחד מהם, או שניהם, אינו 'ודאי יהודי' ייערכו בהליך לפי חוק שיפוט התרת נישואין (מקרים מיוחדים) ולא לפי חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין)".
בני הזוג יוצגו על ידי עורכי הדין חגי קלעי, אוהד רוזן ונתן שוורצמן.
* הכותבת, עו"ד דפנה לביא, היא עורכת דין לענייני משפחה ומרכזת מדור המשפחה באתר "פוסטה"
