הודעתו של השופט יוסף אלרון כי יתמודד לתפקיד נשיא בית המשפט העליון בסיום כהונתה של אסתר חיות, ב-16 אוקטובר, פתחה שיח נוקב על המניעים הפוליטיים שמאחורי הודעת השופט.
בהתחשב בכך שנוהג הסניוריטי – מינוי נשיא העליון לפי ותק – נהוג מזה 75 שנים והשופט אלרון הוא הראשון שקורא עליו תיגר דווקא עכשיו, ההודעה שלו מהווה סוג של התפתחות סנסציונית בשיאה של הסערה סביב מערכת המשפט.
מתנגדי ההפיכה המשפטית של יריב לוין ונתניהו שופכים אש וגופרית על השופט אלרון ומאשימים אותו בחבירה לממשלה המנסה לשבור כל מסורת משפטית ולהכניס את הפוליטיקה לבית משפט העליון.
שתי פסיקות שלו מהשנה האחרונה בלטו במיוחד בהקשר זה:
האחת, בפרשת החיפוש הלא חוקי בטלפונים של יועצי ראש הממשלה יונתן אוריך ושות'. השופט אלרון היה היחיד בדעת מיעוט מול תשעה שופטי בית משפט העליון אשר קבע כי יש לפסול את הראיה ואת בקשת החיפוש המאוחרת של המשטרה.
השנייה, השופט אלרון שוב היה בעמדת מיעוט כשופט יחיד מול התשעה שפסלו את מינויו של אריה דרעי לשר בממשלה, אלרון קבע שבעניין הזה לא בית המשפט צריך לקבוע אלא יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית שהיה אז… השופט יצחק עמית.
לפי שיטת הסניוריטי הבא בתור אחרי הנשיאה אסתר חיות הוא כאמור השופט עמית, שופט מוערך ביותר, עם זאת בין הסנגורים הפליליים יש הערכה רבה גם לשופט אלרון.
וכך, באופן מפתיע, כעת גם בצד המתנגדים בחריפות להפיכה של לוין, יש כאלו המעריכים את השופט אלרון ותומכים בצעדו. כאלו הם בעיקר עורכי הדין החיפאים, המכירים את אלרון היטב מהשנים הרבות בהן היה שופט ונשיא בית משפט המחוזי בחיפה, שם למדו להעריך את עבודתו.
מעבר לשמות המועמדים, והעובדה שנוהג הסניוריטי עצמו שנוי במחלוקת, ישנה גם האווירה הטעונה מאוד של התנגשויות בין הממשלה לבין בית המשפט על רקע העתירות בנושא עילת הסבירות, שינוי חוק הנבצרות ובעיקר המשבר סביב הוועדה למינוי שופטים.
בתקופה כזו, צעדו של אלרון נטען בהכרח במשמעות פוליטית – אם התכוון לכך, וגם אם לא.
חרף הסערה, שכולם מתמסרים אליה מהפוזיציה שלהם, סיכוייו של אלרון להיבחר נמוכים שכן בחירת נשיא מחייבת הצבעה פורמלית (גם בשיטת הסניוריטי) ונדרש רוב של 5 מ-9 חברי הוועדה, כך שבהרכבה הנוכחי אין לו סיכוי להיבחר. היחידים שצפויים לתמוך בו הם חברי הקואליציה (ממשלה וכנסת) שהם שלושה בלבד. מהסיבה הזו השר לוין אינו מתכוון כלל לכנס את הוועדה, אלא אם בית משפט העליון יכפה זאת. אם הוועדה לא תכונס עד אמצע אוקטובר ימונה השופט עוזי פוגלמן כממלא מקום נשיא בית משפט העליון.
כך או כך, הזמנו עורכי דין בולטים, וכאלה המנויים באינדקס עורכי הדין של "פוסטה", להביע את עמדותיהם בעניינו של השופט המוערך אלרון, שנקלע לעין הסערה כבר כאשר את המינוי שלו לבית משפט העליון הובילו אפי נוה ומשה כחלון, שני כוכבים לשעבר, שנקלעו בעצמם למשבר מוסרי אישי על רקע פלילי.
עו"ד תמי אולמן, המשנה לראש לשכת עורכי הדין עמית בכר, הייתה ב-2017 גורם מרכזי במינויו של אלרון לשופט בית משפט עליון. אולמן, כראשת מחוז חיפה בלשכה בתקופת נוה, דאגה שאלרון יהיה מועמד מוביל של הלשכה בוועדה לבחירת שופטים. "לראשי המחוזות היה משקל גדול בהמלצה, כמי שמכירים את השופטים ומופיעים לפניהם כל יום", היא אומרת.
אולמן הביאה את המלצתה לראש הלשכה דאז אפי נוה, שהחליט ללכת על אלרון בכל הכוח. גם נוה הכיר את אלרון מקרוב, מתפקידו של השופט כיו"ר הוועדה המפקחת על בחינות ההסמכה של עורכי הדין.
נוה הבהיר לשותפתו אז, שרת המשפטים לשעבר איילת שקד, ובעיקר לנשיאת העליון דאז מרים נאור ז"ל, שאם אלרון לא ייבחר נציגי הלשכה יסכלו גם את המינויים שהיו מועדפים על שופטי העליון.
עו"ד תמי אולמן – יש פנים לכאן ולכאן
"הייתי מהתומכים המובהקים בשופט אלרון, מפני שהוא ראוי מאוד, הוא היה שיאן בכתיבת פסקי דין והחלטות, ועמידה בזמנים. הוא שופט יעיל וחרוץ, עם כישורי ניהול. גם כיום, בבית המשפט העליון הוא כותב את כל פסקי הדין בעבירות ההמתה, כגון רצח באדישות והמתה בקלות דעת, ויוצק תוכן ותקדימים לחוק שהוא חדש.
"לגבי שינוי שיטת הסניוריטי, יש פנים לכאן ולכאן, אבל תחרות היא לא מילה גסה. בכל הגופים הציבוריים יש התמודדות על תפקידי ניהול. עובדה שגם נשיאי בתי המשפט המחוזיים ובתי משפט השלום מתמודדים על התפקיד, ולא נבחרים בשיטת השופט הוותיק. כך, השופט אלרון אגב הוא אחד מחברי ועדת האיתור שתבחר את הנשיא הבא של בית המשפט המחוזי בבאר שבע.
"באשר להיבט הפוליטי, אני יודעת שהשופט אלרון לא מכיר את יריב לוין, הם לא דיברו ולא נפגשו. גם לפני בחירתו לעליון האשימו אותו שהוא נפגש עם השר משה כחלון, שהיה חבר הוועדה. זה לא היה נכון. הוא נבחר משיקולים מקצועיים".
עו"ד מיכה גבאי – לפרוץ את תקרת הזכוכית
"אני מלא הערכה לאומץ של השופט אלרון. לא מדובר במועמד שמוצנח מבחוץ ללא הקשר. השופט אלרון הוא בשר מבשרה של המערכת. מבחינת המדדים, הוא היה הנשיא הכי יעיל ומצטיין מבין נשיאי בתי המשפט המחוזיים. מינואר 2022 בעליון הוא כתב למעלה מ-35 פסקי דין בתיקי רצח ותיקי פשעים חמורים. פסקי הדין שלו מקצועיים, הוא ענייני וחסר פניות.
"עד עכשיו הוא היה שופט מוערך, אבל מרגע שהוציא את ההודעה התחילו לשפוך את דמו וכבר הופכים אותו לשליחו של יריב לוין. שלא בטובתו, בגלל המחלוקת על הרפורמה, הצהרת המועמדות שלו מצטיירת כאילו הוא מביע תמיכה בצד כזה או אחר. אבל הסניוריטי הוא לא נוהג מקודש, זו שיטה שיש לה יתרונות וחסרונות. היתרון: יציבות, השופט הוותיק מתמנה. החיסרון הוא שלא כל מי שהכי ותיק, הוא הכי מתאים. "אני שמח שסוף סוף צמח גם שופט מלמטה, ממעברה בחיפה, שהרוויח הכל בשתי ידיו. מתי היה לנו נשיא שלא בא מדניה או מרחביה? אני חושב שיש בזה גם ערך. היום יש כבר הרבה שופטים מזרחיים בבתי משפט מחוזיים ובשלום, אך עדיין התחושה שקיימת תקרת זכוכית, ומחינתי אלרון מוזמן לפרוץ אותה".
עו"ד מוטי כץ – התחלה רשמית של שילוב הפוליטיקה בבית המשפט העליון
"להערכתי יש בעליון שופטים שמגיע להם לפניו, והם בוודאי לא פחותים ברמתם המקצועית, כך השופט יצחק עמית שהוא שופט ותיק, שופט מצויין. השיטה הזו, שיתחילו להתחרות על תפקיד הנשיא של בית משפט העליון לא תעשה טוב לבית המשפט העליון. מה גם שלהודעה של אלרון יש ריח פוליטי, כי זה משתלב ברצון של יריב לוין לדלג על יצחק עמית. יש כאן שילוב אינטרסים – זו התחושה, שאחרת אלרון לא היה מגיש את מועמדותו כעת. בצעד שהוא עשה הוא התחיל רשמית בשילוב הפוליטיקה בבית המשפט העליון.
"נכון, גם בבתי משפט מחוזיים ובשלום יש התמודדות, לצד ועדות איתור, אבל ההבדל גדול מאוד. בעליון נדונים כל הנושאים העקרוניים, והעמדה המשפטית המחייבת מתגבשת בעליון. שם דנים ביריבות של עותרים נגד המדינה, נגד הממסד, ויש הרבה עניינים שנושקים להחלטות ממשלה בעלות גוון פוליטי.
"לכן גם ברור שהפוליטיקאים מעוניינים לקבוע את נשיא העליון, כי הנשיא קובע את הרכבי השופטים בעתירות השונות. לנשיא יש אפשרות לבחור הרכב 'שמרן' או הרכב 'ליברלי' יותר או פחות… כיום רוב השופטים בבית משפט העליון הם כבר לא אקטיביסטים, איילת שקד התחילה את התהליך, והשאיפה של יריב לוין היא לקפוץ מדרגה נוספת. בחירת זהות הנשיא יכולה לגרום לכך שבעניינים מסוימים, ההרכב שייבחר לדיון יתאם את השקפותיו".
עו"ד דניאל חקלאי – מכה אנושה למאמצים לבלימת ההפיכה המשטרית
חבר ועד מחוז תל אביב בלשכת עורכי הדין, אקטיביסט וגם עו"ד פעיל בייצוג עצורי המחאות נגד הממשלה. "אני מאמין שבמהך הזה יש סכנה גדולה. כעת יתפתח מירוץ לתפקיד נשיא העליון, שבמסגרתו ייחשד כל שופט-מועמד לתפקיד הנשיא בכך שפסקי דינו מושפעים מרצונו לשאת חן בעיני הפוליטיקאים החברים בוועדה לבחירת שופטים.
"הנוהג החוקתי של שיטת הסניוריטי הבטיח עצמאות שיפוטית מוחלטת, ללא חשש לניסיון לרצות פוליטיקאים. מעשהו של אלרון הוא חיזוק למהלכי ההפיכה המשטרית. ליבת ההפיכה היא השתלטות הממשלה הן על הכנסת והן על הרשות השופטת. המטרה פשוטה: שלוש רשויות שהן רשות אחת בראשות נאשם במשפט פלילי.
"היבט משמעותי נוסף: חיסול עצמאות הייעוץ המשפטי לממשלה. לא בכדי שופך לוין הפשיסט אש וגופרית על היועצת המשפטית. לא בכדי טען דוד אמסלם שמנדלבליט צריך לשבת בכלא. שני הבריונים שהפקיד נתניהו על משרד המשפטים פועלים במצוותו של הנאשם ולמענו, בהמטרת אש וגופרית על כל יועץ שיעז לגלות עמוד שדרה.
"לצד הניסיון המאפיוזי להפוך את הייעוץ המשפטי לממשלה למערך קונסליירי לכל דבר, מתחולל כעת קרב האדירים להשתלט על הוועדה למינוי שופטים ולהפוך את מערכת המשפט לכנועה, צייתנית ותלויה ברצונם הטוב של פוליטיקאים. במובן הזה, הפגיעה בשיטת הסניוריטי בבית המשפט העליון עלולה להיות מכה אנושה למאמצים לבלימת ההפיכה המשטרית".
עו"ד אייל בסרגליק – התחלה של תיקון מערכת המשפט הישראלית
"הודעתו של השופט אלרון על הצגת מועמדותו לכהונת נשיא בית המשפט העליון היא דרמטית ביותר. אנו רואים לנגד עינינו התחלה של תיקון מערכת המשפט הישראלית. שיטת הסניוריטי שנהוגה כבר שנים חייבת לעבור מהעולם. הוא שופט ראוי ונחשב ויש לתת לו הזדמנות. מצער לראות שהדבר יצר מניעות מיידית שלו לגבי הוועדה למינוי שופטים".
עו"ד בועז קניג – ראוי ביותר, ולו רק בגלל חשיבתו מחוץ לקופסא
"השופט יוסף אלרון ראוי יותר מרוב המועמדים, ולו רק בגלל חשיבתו מחוץ לקופסא. לראיה, מכתבו לשר המשפטים וכוונתו להתמודד למשרה שנכון לעכשיו הוא לא עומד בתנאים לה. בבחינת 'אני יוצר את הכללים לעצמי'.
"מי הכי מתאים? זה לא כלל שמסתכם במספר אבסולוטי, בגיל או בוותק. שופט טוב זה שופט ערכי, שופט שמעריך ורואה מציאות. כזה שמעצבן אותך, כזה שרואה אותך, וכל האפור שבאמצע. זו מלחמה בין שחור ולבן לבין האפור. בעולם שלי, נכון יותר אלרון. אבל בעולם שלי, גם כיבוד הכללים נכון. אין שחור ולבן".
עו"ד דוד בוחבוט – תנאי הכרחי ללגיטימציה של בתי המשפט
"מדינת ישראל חריגה באופן קיצוני בבחירת השופטים שלה ובחוסר ההשפעה של נבחרי הציבור על הליך המינוי. לאור סמכויותיו הנרחבות של בית המשפט העליון, וסדרי הדיון הרופפים הנוהגים בו, מצב זה מייצר פגיעה אנושה בדמוקרטיה הישראלית ודורש תיקון. שינוי שיטת מינוי השופטים הינה תנאי הכרחי ללגיטימציה ציבורית של בית המשפט ולחיזוק אמון הציבור בו.
"בקרב המדינות הדמוקרטיות הגדולות אין ולו מדינה אחת שבה שיטת מינוי השופטים דומה למצב בישראל. כאן, לגורמים בלתי נבחרים שהם השופטים ונציגי לשכת עורכי הדין יש רוב בוועדה, ואילו נציגי הציבור נמצאים במיעוט וזקוקים לדילים והסכמות כדי לאשר מינוי שופט.
"השופט אלרון היה דן שנים רבות בתיקים פליליים חמורים. הוא מוכר כשופט קפדן ומקצועי ביותר. לדעתי הוא מועמד ראוי ביותר להיות נשיא בית המשפט העליון".
עו"ד אריה שרעבי – אלרון רומס ברגל גסה את שיטת הסניוריטי שהוכיחה עצמה 75 שנים
עו"ד אריה שרעבי, שופט בית משפט שלום בדימוס ועורך דין פעיל.
"עם כל הכבוד שאני רוחש לכבוד השופט אלרון, הרי שהזעזוע שגרם עם התרסתו כנגד שיטת הסניוריטי והצגת מועמדותו לנשיאות בית המשפט העליון, אין בה כדי להרבות את אמון הציבור במערכת המשפט.
"טוב היה עושה השופט אלרון אם היה נמנע מהצעד בימים אלה, שבהם הממשלה ובראשה נתניהו השר לוין, רוטמן ודומיהם מייחלים להריסת בתי המשפט וריסוק המערכת המשפטית שנבנתה בעמל רב על ידי שופטי בית המשפט העליון לדורותיהם.
"השופט אלרון נותן יד ובמה להשתלחות הפוליטיקאים בציפור נפשה של המערכת המשפטית, אשר נתונה כעת להתקפות משולחות רסן. מתחילת ימיו של בית המשפט העליון דגלה השיטה ביציבות המערכת על מנת שלא לזעזע את אמות הסיפים, וכך נהגו שופטי בית המשפט העליון בייסדם מערכת משפט לתפארת ולדוגמא בכל עולם המשפט.
"כבוד השופט אלרון רומס ברגל גסה את שיטת הסניוריטי שהוכיחה את עצמה במשך 75 שנים ללא זעזועים וללא חדירה של הפוליטיקה למערכת המשפט. חבל על צעדו התמוה של כבוד השופט אלרון, אשר נימוקיו וטעמיו מיוסדים על נימוקים זרים".
עו"ד יגאל כהן – בשם השוויון ונגד טאבו
"עיקרון הסניוריטי בבחירת נשיא/ת העליון הוא עיקרון חשוב אולם הוא איננו טאבו, בגינו לא קמה לאחר/ים האפשרות להתמודד על הבכורה לנשיאות בית המשפט העליון.
"בהנחה ויש משפטנים ושופטים טובים, מנוסים בעלי אינטגריטי, מקצוענים שהציבוריות מפעמת בהם, שנבחרו כשופטים המתאימים לשבת על כס השיפוט בבית משפט העליון, אזי לא הייתי שולל אף את מועמדותם. אסור לנו להניח לפחדים או לקבעונות המביאים לשלילת רצונו ומאוייו של איש להתמודד. התכונות והיכולות של מועמד/ת צריכות להימדד על בסיס ניסיון וגם ותק (שאינו עומד אך ורק בפני עצמו).
"כמו כל דבר, גם הדברים דנן מתכנסים אל תוך 'הנרכש' ולא המולד, ותחת עיקרון השוויון בו יכול כל מועמד הרואה עצמו ראוי להציג את מועמדותו.
"לא זו אף זו, במידה ותחת עיקרון הסניוריטי נבחר מועמד אולם אינו עומד בקריטריונים שהובאו לעיל, מה אז..?
"לעניות דעתי, עצם הבחירה של מועמד לבית משפט העליון מעניקה לו את האפשרות להתמודד על הנשיאות, או אולי רק, בדגש על רק, המועמד מטעם עיקרון הסניוריטי הוא הבחירה הטובה ביותר?".
עו"ד גיא פרידמן – טוב יעשה כבוד השופט אלרון באם ימשוך את מועמדתו
"מועד העלאת מועמדות השופט אלרון לנשיא בית המשפט העליון לא נבחר במקרה, ולא בכדי.
עובדת היותו שופט מצוין ומהטובים שידעה מערכת המשפט אינה מאפשרת שינוי שיטת בחירה באופן שיערער את אמון הציבור במערכת המשפט בכלל, ובעיצומו של משבר חברתי מהעמוקים שידעה החברה הישראלית מאז ומעולם.
"טוב יעשה כבוד השופט אלרון באם ימשוך את מועמדתו ויאפשר למערכת המשפט נתק מוחלט מהפוליטיקה. ספק בעיניי אם ניתן לראות במועמדות זו כריאלית לזכייה בתפקיד, משכך הצגת המועמדות הינה בבחינת התרסה ולקיחת צד במהפכה המשטרית, ולכך לא ניתן להסכים".
עורכי דין מוזמנים לשלוח התייחסויות לכתבי אתר "פוסטה"
