תיק תאונת הפגע וברח הקטלנית שהביאה למותו של הילד בן ה-4 רפאל אדנה בנתניה ממשיך להסעיר את הקהילה האתיופית בעיר. ההחלטה להעמיד לדין את הנהגת קרול פסלר (70) בכפוף לשימוע בסעיף "הפקרה" בלבד, עוררה את זעמם של רבים מבני העדה, שחסמו השבוע (21 אוגוסט) את נתיבי איילון בתל אביב כמחאה.
גם הערב, המחאות המשיכו והתפשטו: מפגינים רבים מהעדה הגיעו לצומת ביג באשדוד וחסמו צירי תנועה – מצומת ביג ועד אלטלנה, ומרחוב משה סנה ועד תחנת הרכבת. המשטרה מסרה כי המפגינים ירדו לכביש וחסמו אותו, מה שאילץ שוטרים להכווין את התנועה לצירים חלופיים, ולהמליץ לנהגים להיכנס ולצאת מהעיר דרך הכניסה הצפונית, כביש 41.
כזכור, הפרקליטות החליטה שלא להאשים את החשודה ב"גרימת מוות ברשלנות" או ב"המתה בקלות דעת" – ונימקה זאת בכך שהתאונה היתה בלתי נמנעת ולשיטתה – למשפחה של המנוח יש אשם תורם בנידון.
ניתן להניח שהוויכוח היה מסתיים מהר יותר אילו מצלמות כלשהן היו מתעדות את התאונה. בהיעדר צילומים מפלילים או מזכים, לא ניתן לקבוע חד משמעית את רשלנות הנהגת או לייחס לה לכל היותר "המתה בקלות דעת". בפרקליטות מציינים אמנם כי כ-11 מצלמות תיעדו את האזורים הסמוכים לזירת התאונה, אבל המקום הספציפי שבו היא התרחשה אינו מכוסה במצלמה אחת או יותר, ולכן התאונה עצמה לא תועדה.
אתר "פוסטה" חושף, כי נושא המצלמות בנתניה, או יותר נכון היעדרן, כבר זכה לביקורת רשמית, בדוח מבקר העירייה משנת 2021. כעת מסתבר כי חלק ניכר מההמלצות בדוח כלל לא יושמו.
יו"ר האופוזיציה במועצת העיר נתניה, טלי מולנר, מכהנת גם כיו"ר ועדת הביקורת. לישיבת מועצת העיר שהתקיימה ביום רביעי שעבר (16 אוגוסט) הגישה מולנר הצעה לסדר שבה כתבה: "בעיר נתניה יש מחסור של מאות מצלמות אבטחה לפי גורמי המשטרה. העירייה לא משקיעה די ברישות המרחב הציבורי ונותנת לטובת זה פירורים בתקציב השנתי… לצערי יש רחובות ראשיים ללא מצלמות, ואין תיעוד של אירועי פשיעה, דבר הפוגע מאוד בתחושת הביטחון האישית של התושבים. לאור זאת הצעתי היא שעיריית נתניה תכין תוכנית עירונית לפריסת תוספת של מאות מצלמות חדשות ותכניס את זה לתוכנית העבודה של שנה זו ולשנה הבאה. לא יתכן שתושבי נתניה יתגוררו בעיר שאינה מרושתת מספיק ואין מספיק מצלמות אבטחה במרחב הציבורי… על עיריית נתניה לאשר תוכנית מיידית לתגבור ורישות כל העיר ללא שום דיחוי".
ראש מנהל אכיפה בעירייה, אלון אהרון, הגיב לדבריה של מולנר ואמר כי העיר מרושתת ב-310 מצלמות. "זה נכון שאין מספיק מצלמות במרחב הציבורי", אמר אהרון, "הכנו תוכנית אב בסדר גודל של 25 מיליון שקל, שמוכנה על הנייר".
בסופו של דבר ההצעה לסדר התקבלה, והוחלט ששלושה מיליון שקל יוקצו לרכישת מצלמות.
מולנר אמרה לאתר "פוסטה": "לא היתה מצלמה במקום. אילו היתה מצלמה, ניתן היה לפרש בדיוק מה קרה בתאונה. ראש מנהל האכיפה הסביר שאיתרו את הנהגת לפי מצלמה שהיתה באזור, אבל לא יתכן שברחוב בן גוריון, שהוא רחוב ראשי, לא תעבוד מצלמה".
דוח המבקר
בדוח שהוגש כאמור לפני כשנתיים מציין מבקר העירייה דב כ"ץ ליקויים בכל נושא הצבת ותחזוקת המצלמות, ובין היתר – מספרן המועט, תחזוקתן, השיקולים הקשורים למקומות שבהם הן מוצבות, ועוד.
לפי הדוח, נכון למועד הבדיקה הופעלו בנתניה 171 מצלמות אבטחה. כאמור – מאז כמעט שהוכפל מספרן, אך עדיין – גם גורמי המקצוע בעירייה מסכימים שלא מדובר במספר מספיק, בטח ובטח כאשר מתייחסים לרחובות ראשיים וסואנים.
בכל מקרה, מעניין לקרוא חלקים נרחבים מדוח מבקר העירייה בנוגע למצלמות. כך למשל כותב המבקר, כי "לא נערך סקר מצלמות אבטחה בעירייה לבחינה וריכוז של כלל מצלמות האבטחה הקיימות ברשות, כמות המצלמות, סוג המצלמות ומיקומן, תחזוקת המצלמות, הפיקוח והבקרה הקיימים על הגישה למצלמות, אבטחת המידע המצולם…".
"הביקורת ביקשה לקבל העתק תיעוד ההחלטות ביחס להצבת כל המצלמות העירוניות שהוצבו", מוסיף המבקר ומתייחס למיקומן של המצלמות הקיימות, "משיחה שערכה הביקורת עם ראש מנהל אכיפה פיקוח וביטחון נמסר כי מיקום הצבת המצלמות נקבע לאחר עבודת מיפוי שנערכה במוקד העירוני לכל האזורים שהוגדרו בעייתיים מבחינת ביטחון ושמירה על הסדר הציבורי. עוד נמסר כי המיקום נקבע במסגרת פגישות עבודה שנערכו בשיתוף משטרת ישראל ונציגי העירייה".
המבקר רצה כאמור לקבל העתק של הפרוטוקולים והסיכומים בישיבות המדוברות של נציגי העירייה והמשטרה, בפרט כדי לבחון את אופן קבלת ההחלטות, אך נמסר לו כי המסמכים הללו לא אותרו.
נכון לשנת 2021, המבקר גם לא חסך ביקורת מהמוקד העירוני בעירייה, שם עובדים דרך קבע מוקדנים שתפקידם לצפות בתוצרי המצלמות בזמן אמת. "מצב בו שני מוקדנים צופים במקביל ב-12 מסכים אשר בכל אחד מהם בין 10 ל-11 מצלמות, אינו מאפשר פיקוח ובקרה יעילים על המידע הנצפה במצלמות וניתוח מלא ויעיל של המידע בזמן אמת", כך לדברי המבקר, "דוחות התקלות מנוהלים באופן ידני, כאשר התיעוד חסר ואינו מכיל את כל הפרטים הנדרשים (סוג תקלה, מועד טיפול, זמן טיפול וכיו"ב), ואינם מוזנים למערכת המחשוב העירונית. מערכת המוקד אינה מאפשרת תיעוד ורישום של תאריך סגירת התקלה, תיעוד הביצוע, סוג התקלה ואופי התקלה. רישומים אלו ככל שיבוצעו הינם כלי לניתוח של פעילות מערך המצלמות".
המבקר התייחס גם להתנהלות העירייה מול החברה שתחזקה את המצלמות. "נוצר מצב בו הסכם ההתקשרות עם החברה הוארך מספר פעמים משנת 2012 זאת ללא עריכת מכרז פומבי", כתב המבקר, "מבדיקת הביקורת אותרו חריגות בהיקף התשלומים שאושרו לספק, אל מול אישור התקציב בוועדות העירייה. העירייה לא נקטה את הסנקציות הקבועות במכרז בגין אי ביצוע פעולות התחזוקה בהתאם לקבוע במכרז. לא הועברה בקשה מטעם המוקד לגזברות להפקת דרישת חיוב לספק בגין פיצוי בהתאם לקבוע בהסכם".
נושא נוסף בהקשר זה שזכה לדוח המבקר, היה פירוט נתונים. "נמצא כי לא קיים פירוט ביחס לנתונים הבאים: השטח המכוסה על ידי המצלמה, האם הצילומים מוקלטים, משך שמירת ההקלטות, שעות הפעלת המצלמה, פרטי הגורם האחראי לצפייה ושמירה של המידע", כך לפי המבקר.
בנוסף נכתב בדוח כי "העירייה לא פרסמה לציבור פרטים אודות פעילות המצלמות, פרטי הגורם האחראי לצפייה ושמירה של המידע, פרטי התקשרות לצורך מימוש זכות העיון בהקלטות… מדוחות הפעילות שהועברו לביקורת עולה כי בממוצע ישנם כשמונה אירועים בחודש, שנתפסים ומטופלים בעקבות פעילות הצפייה במצלמות האבטחה… לדעת הביקורת, מדובר במספר אירועים נמוך לחודש, שאינו משקף צפייה של 24/7 במצלמות האבטחה העירוניות ואינו מתיישב עם היקף הקריאות והאירועים הקיימים בשטח. הביקורת מציינת כי היקף הקריאות הנמוך יכול לנבוע חוסר תיעוד ו/או אי התאמה של תוכנית הצפייה במצלמות שהוכנה למוקדנים".
עוד נכתב בדוח: "מממצאי הביקורת עולה כי נוהל העבודה/ההוראה אינם מסדירים את הליך הזמנת מצלמות האבטחה על ידי המחלקות השונות בעירייה, וכי לא נערכת בחינה של התקנת המצלמות… מי הגורמים המוסמכים לאשר הצבת והתקנת המצלמות, ולא נערכת כל בחינה האם התקנת המצלמות תואמת את הוראות החוק והתקנות… לא נערך סקר מצלמות אבטחה בעירייה לבחינה וריכוז של כלל מצלמות האבטחה הקיימות ברשות, כמות המצלמות, סוג המצלמות ומיקומן, תחזוקת המצלמות, הפיקוח והבקרה הקיימים על הגישה למצלמות, אבטחת המידע המצולם… לא קיים תיעוד לדיונים שנערכו בכל הקשור להצבת מצלמות האבטחה בעיר, והבחינה שבוצעה ביחס לשיקולים".
מעיריית נתניה נמסר בתגובה: "עיריית נתניה משתתפת בצער משפחת אדנה על האובדן של רפאל הקטן והמקסים, שנהרג בנסיבות כה טראגיות. מיד לאחר האירוע הטראגי, המשטרה אספה את כל הממצאים הרלוונטיים, שבהמשך הועברו לפרקליטות. ברחבי העיר פרוסות מצלמות המשדרות למוקד הרואה און ליין. בזכות המצלמות העירונית בצומת הרחובות איתמר בן אבי-ז׳בוטינסקי, המשטרה הגיעה אל לוחית הזיהוי של הרכב הפוגע".
"עצוב לנו מאד על רפאל, על המשפחה שנהרסה ועל מחול השדים שהם נאלצים לעבור, כשלמעשה כל שהם רוצים הוא שיעשה צדק עבור המלאך הקטן שלהם. מינהל הרווחה מלווה את המשפחה וימשיך ללוותה ככל שיידרש. כמו כן, בימים אלו, יצאנו למכרז להוספת מצלמות נוספות ברחבי העיר כאשר בכוונת העירייה להשקיע מעל 20 מיליון שקלים בחמש השנים הקרובות".
