שרשרת פשעים ואירועים כזאת לא היתה משחר העולם המודרני. מעולם גם לא היה אדם או פושע בהיסטוריה האנושית כמו קוס מוניסוואימי וִירָאפָּאן (בקיצור: וִירָאפָּאן).
במשך שני עשורים פלוס, שתי מדינות בדרום הודו השקיעו מאמצים כבירים ללכוד את הפושע המפלצתי. אף אחד לא הבין איך שתי המדינות שלפו את התותחים הכי כבדים שלהם ונלקחו כבנות ערובה רק כדי לתפוס שודד יערות וכנופייתו.
זה לא היה מרד ולא טרור; התופעה של וִירָאפָּאן היא ייחודית בהיסטוריה. הוא היה חיית פרא בדמות אדם, והמצוד אחריו הפך לאחד המרדפים הממושכים, המטורפים, הקטלניים והיקרים ביותר בתולדות הודו.
"בזמנו מעטים פגשו את וִירָאפָּאן פנים אל פנים, אבל הידיעה עליו התפשטה", מספרת למצלמה מוטולקשמי, אשתו ואם שתי בנותיו של ויראפאן, שפגשה אותו לראשונה ב-1989. "וירָאפָּאן צד פילים. הוא גם רצח שני בני אדם. רשות היערות והמשטרה חיפשו אחריו, אבל לא היה להן שום סיכוי לתפוס אותו במעמקי הג'ונגל. הוא היה מסוגל לקפוץ מצוק אחד לשני כמו פנתר ולעולם לא נתפס. בשלב מסוים חנתה כנופייתו בעמק ליד הבית שלי. הוא תמיד הלך עם הרובה על הכתף, ומאחוריו 20-15 מאנשיו עם הרובים על הכתף. זה היה מראה מאוד מושך".
"היה עץ אלביציה ענקי ועמדתי מאחוריו", מתפייטת מוטולקשמי היפה, "לא נחשפתי באופן מלא. ראיתי רק את השפם שלו. הוא אמר לי: 'מוטו, בואי הנה'. קבלתי צמרמורת. תהיתי איך האיש הזה יודע את שמי ולמה הוא רוצה לדבר איתי. הוא אמר לי: 'אני רוצה להתחתן איתך. מה את חושבת על זה? אם תסרבי להתחתן איתי, לא אסתכל על אף אישה אחרת עד יום מותי. אהפוך את לבי לאבן'. האמירה הזאת המיסה את לבי. הייתי בת 15. הוא היה בן 39. לא ציפיתי שהחיים שלי ילכו בכיוון הזה. מה אהבתי בו? את היושרה שבו. אם מישהו היה נאמן לו, הוא היה מוכן להקריב את חייו למענו. אם מישהו ניסה לבגוד בו, הוא לא היה מהסס להרוג אותו. הוא כל הזמן אמר לי: 'אנשים שיבואו הנה ללכוד אותי, לא יחזרו בחיים'".
מלכודת מוות
מעבר לנפת קולגאל שבה פעל ויראפאן, היו הג'ונגלים של גבעות אם-אם. הערוצים העמוקים, ההרים המיוערים, התהומות הבלתי נתפסים שקיימים שם, היו מקומות שכף רגלו של אדם לא דרכה בהם מעולם. בסביבה כזאת חי הפושע המסוכן ביותר בהודו.
"מצאתי דרכי לגופינאטם, עיר הולדתו של וִירָאפָּאן, כפר קטן על גבול קרנטאקה וטאמיל נאדו", מספר סונאד, עיתונאי-חוקר ש-וִירָאפָּאן היה מפעל חייו העיתונאי. "אבל אף אחד לא היה מוכן לדבר בפתיחות על וִירָאפָּאן כי פחדו להסתכן. אנשים שם לא ידעו קרוא וכתוב, היו עניים ורעבים ללחם, ונתיב המילוט היחיד שלהם מהמצב העגום, היה לנצל את העושר האדיר של היערות מסביב. כך זה התחיל אצל וִירָאפָּאן. פשע ביערות היה פשע מספר אחד, ו-וִירָאפָּאן היה מספר אחת בששת העשורים האחרונים".
"למזלי הרע, הייתי שומר היערות האלה", מספר בי-קיי סינג, שומר יערות בקרנטאקה. "99 אחוז מהציידים לא היו מתקרבים לרגליים של פיל, בעוד וִירָאפָּאן היה מסוגל להתקרב מאוד לפיל. הוא היה הראשון מגופינאטם שירה בפיל ומכר את חדקיו. הוא התחיל לנהל כנופיה, להכניס רווחים והפך בהדרגה למנהיג כנופיית מהאלינגאם".
"ככל שגדלנו והתפשטנו גם בקרנטאקה וגם בטאמיל נאדו, הכסף זרם כמים. כל הפילים נהרגו בשביל כסף", מספר אחד מחייליו.
בגיל 35 נפתח לוִירָאפָּאן תיק ראשון במשטרת קרנטאקה. "הוא היה פושע בדם", משתף שומר היערות סינג שחווה על בשרו את כל מעללי וִירָאפָּאן. "הוא הרג כאלף פילים והודה שלא היו יותר ביער פילים עם חדקים מפותחים. הוא חיסל את כולם. אם היה פיל כזה, הוא היה ברחם אימו. היינו חייבים לעצור אותו, אבל זה היה בלתי אפשרי. זה ג'ונגל ענקי. ענקי. זה כמו לחפש מחט בערמת שחת. הדרך היחידה להוציא קוץ גדול מהרגל, היא באמצעות קוץ קטן. כל מי שנכנס לאזור הזה, נכנס אוטומטית למלכודת מוות. וִירָאפָּאן הרג את כולם והשליכם לנהר הקווארי, עד שגם המשטרה הרימה ידיים".
קרב יריות באמצע החתונה
כל גבעות אם-אם המיוערות, עליהן חלש וִירָאפָּאן בציפורני ברזל, הפכו מהר מאוד לרכושו הפרטי. ומעכשיו עצי אלגום, שתמיד היו רכוש מדינה, הפכו לרכושו הפרטי. עצי אלגום, למי שלא מכיר, הם חומר הגלם לבשמים, התמרוקים, התרופות, הרהיטים והשמנים היקרים המופקים מהם, לניחוחם החזק ולביקוש האדיר שלהם בכל העולם.
לגמרי במקרה, העצים היקרים האלה גדלו בגבעות אם-אם, ול-וִירָאפָּאן היה נוח מאוד להפוך מצייד פילים לא חוקי למבריח אלגום. מה עוד שכנופייתו – לא רק הוא – הכירה כל פינה, עץ וחיית השדה בג'ונגל.
לאט אבל בטוח, משלוחי הברחת האלגום הלכו ותפחו ונאמדו בחצי מיליון רופי על כל משלוח. שמו של וִירָאפָּאן התחיל לרוץ לפניו בענק: "וִירָאפָּאן מלך היער", "רובין הוד ההודי", "מלאך היער", "מלך מבריחי האלגום" – היו רק חלק קטן מהכתרים והכותרים שנקשרו לראשו. אנשים מכל הקאסטות (מעמדות) התחברו אליו אינסטינקטיבית. גם השפם הענקי שלו, שהיה חלק בלתי נפרד מזהותו, הפך לסמל המסחרי שלו, ו-וִירָאפָּאן הפך לאגדה מקומית עם פוטנציאל למיתוס.
במשך חצי שנה הוא ניקה את יערות אם-אם מאלגום. רק עצים אחרים נשארו שם. זה גם היה הטריגר הסופי שאילץ את המשטרה לשתף פעולה עם רשות היערות. בדיוק אז תכנן וִירָאפָּאן להתחתן עם מוטוקשאמי, כדי לעזוב את היער ולבנות לעצמו בית חם, משפחה וכו'. "הוא חשב שצריך לשמור את החתונה בסוד", מספרת מוטוקשאמי, "הוא לא היה שמח. משהו הפריע לו. בדיוק כשקשרו את חוט הנישואים על צווארי, פרץ קרב יריות ביער. ברגע שהגענו הביתה, רץ אלינו בחור מנהר פאלאר ואמר: 'דוד, משטרות קרנטאקה וטאמיל נאדו תקפו. לא יכולנו לעשות הרבה. הם לקחו את כל העצים שלנו ושרפו את המשאיות".
הפשיטה היתה מתואמת טיפ טופ, והרשויות החרימו מצבור עצום של עצי אלגום במשקל 65 טונות. עד היום (ואולי עד בכלל) היה זה מצבור עצי אלגום הגדול ביותר שהוחרם בעולם כולו. האימפריה העסקית של וִירָאפָּאן, שהתחילה לקבל צורה ולשגשג, קרסה במכה. אבל נקמת וִירָאפָּאן לא איחרה לבוא. הוא תקף עם אנשיו ג'יפ משטרה, הרג ארבעה שוטרים ופצע אנושות שני שוטרים נוספים.
ממשלת קרנטאקה היתה חייבת להגיב בנחישות ובתקיפות. אף אחד לא האמין שבחור כפרי יעז אי פעם להרים יד על המשטרה. מהר מאוד הקימה המשטרה את אס-טי-אף, כוח משימה מיוחד בסגנון הימ"מ, שכל מטרתו היתה אחת ויחידה: לתפוס את וִירָאפָּאן, ויהי מה.
המצוד הגדול אחר וִירָאפָּאן ואנשיו יצא לדרכו ב-1990. היה זה מצוד שדומה יותר למרדף אינסופי של חתול שמן, גמלוני ומגושם, בעקבות עכברון קטנטן וחמקמק, שתמיד מוצא פרצה בגדר לברוח דרכה.
לא נחשוף את כל מבוכי המצוד, שנראה יותר כמו לבירינט אינסופי שבו וִירָאפָּאן – שאימץ לעצמו מגיל אפס את כל מאפייניה של חיה מחיות הג'ונגל – הצליח לתעתע בעוד ועוד כוכבי משטרה עטורי תהילה שהבטיחו ללכוד אותו אבל נהרגו בדרך או פרשו מתשישות מצטברת וחוסר יכולת לעמוד בתנאי הג'ונגל הקשוחים, בהם עופף וִירָאפָּאן כציפור ביער.
גיבור המחתרת הטמילית
בדרך שמו הלך והתעצם והתפרסם בכל רחבי התת-יבשת ההודית, עד שהמחתרת הטמילית אימצה אותו לחיקה, לימדה אותו על גיבורי תרבות קומוניסטים כמו צ'ה גווארה, קארל מארקס, הו צ'י מין ומאו דזה טונג; ניצלה בתחכום רב את מעמדו ופרסומו כגיבור-על אצל המעמדות הנמוכים; והורתה לו לחטוף מביתו את ראג' קומאר, כוכב קולנוע הודי מגה פופולרי, יליד קרנטאקה, שכיכב ב-200 סרטים בחמישה עשורים, והיה דמות פוליטית רבת השפעה והגיבור הלאומי מספר אחד במדינת קרנטאקה.
החטיפה הזאת ודרישות הכופר בעקבותיה – שאת חלקן נאלצה ממשלת קרנטאקה למלא – היו הגיימצ'נג'ר שהפכו את וִירָאפָּאן מעוד פושע יערות מתוחכם, למנהיג פוליטי בפוטנציה, שמיקד אליו גלי הערצה בלתי נתפסים וכותרות ענק בתקשורת, שעמעמו במהלך הזמן את העובדות היבשות:
וִירָאפָּאן וחברי כנופייתו היו מבוקשים על מותם של יותר מ-120 בני אדם, בהם 44 שוטרים ושומרי יער.
הם היו אחראים לרצח של יותר מאלף פילים והברחת עצי אלגום.
שוויים הכולל של משאבי היער שנבזזו נאמד בכ-22 מיליון דולר.
מאז הקמת יחידת אס-טי-אף, מדינות טאמיל נאדו וקרנאטקה העסיקו 5,000 שוטרים והוציאו במצוד כ-50 מיליון דולר – סכום שיא ששבר את כל השיאים בכל הזמנים במצוד אחר פושע אחד וכנופייתו.
איך זה נגמר? אם תצפו בארבעת פרקי "בעקבות וִירָאפָּאן": דוקו-פשע באמת אקסטרה אורדינר, תדעו את התשובה.
"בעקבות וִירָאפָּאן". The hunt for Veerappan. נטפליקס
