91 אנשי רוח, חברה ומדעים, ובהם שמונה זוכי פרס נובל, עשרות חברי האקדמיה הלאומית למדעים וחתני וכלות פרס ישראל, הגישו לבית המשפט הגבוה לצדק בקשה להצטרף לעתירות נגד התיקון לחוק יסוד: השפיטה, הנותן חסינות מעילת הסבירות לממשלה, לראש הממשלה והשרים (14 אוגוסט).
91 העותרים הם אנשי אקדמיה, סופרים, אומנים, כלכלנים, היסטוריונים, פסיכולוגים, ביוכימאים, פיזיקאים, רופאים, סוציולוגים, אנתרופולוגים, ביולוגים, מוזיקאים, פילוסופים, מתמטיקאים ומדעני מחשב – החרדים לצביונה הדמוקרטי של המדינה. כולם הגיעו להישגים יוצאי דופן בתחום עיסוקם, שלא היו מתאפשרים במדינה שאינה דמוקרטית.
בין העותרים: פרופ' אריה ורשל, פרופ' עדה יונת, פרופ' דניאל כהנמן, פרופ' מיכאל לויט, פרופ' אהרון צ'חנובר, פרופ' רוג'ר קורנברג, פרופ' דן שכטמן.
הסופר דויד גרוסמן, הסופרת צרויה שלו, האמנים מיכל רובנר, גברי בנאי, מכרם ח'ורי, אוהד נהרין.
העתירה הוגשה באמצעות עו"ד רווית צמח ועו"ד פרופ' מיכל טמיר.
העותרים טוענים: "במדינה שבה ידע כל אדם כי מינויים, תמיכה במחקר, מלגות, קידומים ופרסים, עלולים להיות מותנים בהתאמת תוכן המחקר והיצירה לגישתו של השלטון – ייפגעו קשות חופש הביטוי והחופש האקדמי, מה שיצור אפקט מצנן על היצירה החופשית.
"במישור אנשי המדע, הרוח, החברה, התרבות והאמנות – תיקון החוק יוצר אפקט מצנן על המדע ועל המחקר, על היצירה והכתיבה החופשית, ועל הגשת מועמדויות לתפקידים שונים".
עו"ד צמח ופרופ' טמיר אמרו כי המדענים יבקשו להציג טיעונים, נתונים ודוגמאות שלא נדונו ולא הובאו בעתירות אחרות, הנוגעים לסמכויות והחלטות ממשלה, ראש ממשלה ושרים ביחס לאקדמיה, חופש הדעת, המחקר והיצירה, ולעמוד על השלכות התיקון בתחומים האלה.
העותרים מעלים חשש להפרה בוטה של האיזונים בין הרשויות, להשלכות שליליות רחבות היקף ולפוליטיזציה של גופי המדע והמחקר, המסכנים את החופש האקדמי.
