בימ"ש מחוזי קיבל ערעור ואימא לפעוט לא תחויב להתגורר ליד אביו

שתף כתבה עם חברים

בית המשפט לענייני משפחה קבע כי אם שעברה עם בנה להתגורר בקריות תחזור עמו לאזור המרכז כדי שיהיה קרוב לאביו. שופטי המחוזי הציעו פתרונות יצירתיים

אילוסטרציה: Guillaume de Germain מאתר unsplash

הורים לפעוט נפרדו כאשר מלאו לבנם המשותף חמישה חודשים (כיום בן שנתיים). עד למועד הפרידה התגוררו השלושה בדירה שכורה ברחובות, ולאחר שנפרדו עברה האם להתגורר בבית הוריה בקריות, בעוד שהאב עבר לבית אמו ברחובות.
האם, אחות במקצועה, עבדה בעבר במרכז רפואי במרכז, וכיום היא עובדת כאחות מרפאה במשרה חלקית בקריות, בעוד שהאב עובד בתעשייה האווירית בתפקיד מבנאי מטוסים.

זמני השהות של הקטין פעמיים בשבוע, שעתיים בכל פעם. פעם בשבוע מסיעה האם את הקטין לרחובות בתחבורה ציבורית, ופעם בשבוע מגיע האב לקריית מוצקין ונפגש עם הקטין למשך שעתיים.
האב הגיש לבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון תביעה להשבת הקטין לעיר רחובות, כדי להבטיח את הקשר עם בנו.
בערכאה ראשונה טען האב, כי האם עשתה דין לעצמה כאשר עקרה את הקטין מרחק של כ-130 ק"מ, הרחיקה אותו מאביו ופגעה באופן קשה בקשר ביניהם.
האם טענה מנגד, כי חל משבר ביחסי בני הזוג, הסכם השכירות של הדירה המשותפת עמד לפקוע ולא נותרה לה ברירה אלא לעבור להתגורר בבית הוריה.

לקטין מונתה אפוטרופה לדין. היא הביעה התרשמותה, לפיה שני ההורים רוצים בטובת בנם, שניהם אוהבים אותו מאד והוא זקוק לשניהם. היא הדגישה את תפקידה המרכזי של האם בגידול הקטין שעודו יונק, והוסיפה כי לאם תמיכה משפחתית. לפיכך היא סברה, כי ברצון טוב של שני הצדדים ניתן לקיים קשר סביר בין האב לקטין על אף המרחק.
לעומת זאת, בתסקיר של רשויות הרווחה הומלץ על החזרת הקטין לרחובות, נוכח המרחק הרב בין מגורי ההורים המאלץ את הקטין להיטלטל בדרכים באופן שיקשה על הצדדים להתמיד בו עוד זמן רב, ועלול להביא לפגיעה בקשר בין האב לקטין.

בית המשפט לענייני משפחה אימץ את המלצת התסקיר וקבעה כי מרכז חייו של הקטין יהיה ברחובות או ביישוב שנמצא ברדיוס של 20 ק"מ, וכי ניתנת שהות של 30 יום לקיום פסק הדין, כדי לאפשר לאם המתגוררת עם הפעוט אצל הוריה "להיערך לשינוי".

אך האם הגישה ערעור וטענה בין היתר כי בית המשפט שגה, שכן אינו מוסמך להורות לה (להבדיל מהקטין) היכן להתגורר. היא הוסיפה וטענה כי לא נבחנה טובת הקטין במצב שבו האם תבחר להמשיך ולהתגורר בקריות.
האב מנגד סבר כי פסק הדין נכון וצודק. לטענתו, האם יכולה למצוא עבודה באזור המרכז ואילו הוא אינו יכול לעבוד במקום אחר זולת התעשייה האווירית הממוקמת בלוד.

הרכב של שלושה שופטים בבית המשפט המחוזי מרכז בלוד – ורדה פלאוט (אב"ד), צבי ויצמן ויעל מושקוביץ – קיבלו את הערעור.
"אין להעניש את ההורה המבקש להעתיק את מגוריו, אף אם פעל ללא הסכמת ההורה האחר וללא אישור בית משפט, שכן הדבר יהווה למעשה הענשת הילד דווקא בשל חטא אחד מהוריו", נכתב בפסק הדין, תוך ביקורת על הערכאה הראשונה, שם לא נבחנו רבים מהשיקולים הנדרשים לבחינה במקרה של מעבר מגורי קטין. לדעת השופטים, בעיקר לא ניתנה הדעת לסוגיית הסדרת עלות מדורו של הקטין במקרה של החזרתו לרחובות, ושאלת אופן הסדרי השהות עם אביו בהתייחס לעבודתו של האב.

"תוצאת פסק הדין הינה, כי רק אחד מההורים – האם – נדרש להתאים את מציאות חייו למצב שייווצר, בעוד ההורה השני – האב – לא נדרש לשינוי כלשהו", כתבו השופטים, "בעוד שבית המשפט מצפה מהאם שתעזוב מקום מגורים הניתן לה, ללא עלות אצל הוריה, תוותר על עזרה שאף היא ניתנת ללא עלות, תעזוב את מקום עבודתה הנוכחי ותמצא מקום עבודה אחר (בתוך 30 יום!), הרי שהאב אינו נדרש לכל שינוי שהוא, הוא ימשיך בעבודתו, במגוריו, ללא עלות, בבית אמו, וכל זאת מבלי שהוא נדרש להתחייב לסיוע לאם – לא במדור ולא בטיפול בקטין".
זאת ועוד, שופטי המחוזי התייחסו למחדל של הערכאה הראשונה, שהתעלמה מהמלצתה החד משמעית של האפוטרופה לדין לפיה יש להותיר את מגורי הקטין בקריות. "אמנם המלצה זו ניתנה עת היה הקטין כבן תשעה חודשים, ואולם היא לא השתנתה", ציינו השופטים והוסיפו כי לא ניתן בפסק הדין משקל ל"חזקת הגיל הרך".

שופטי המחוזי ציינו כי אכן, נקודת המוצא הנכונה היא טובת הקטין להיות בקשר משמעותי עם שני הוריו, אך סברו שניתן לייצר ולשמור על קשר כזה אף ללא צורך במעבר אחד ההורים להתגורר בקרבת ההורה.
"ניתן לחשוב, למשל, על מעבר שני ההורים (האם תעבור דרומה מקריית מוצקין, והאב יעבור צפונה מרחובות) וכך יצטמצם המרחק. לחלופין, ניתן לחשוב על תשלום שישלם ההורה הנותר במקומו להורה העובר עבור השתתפות במדור ועבור העזרה. כן ניתן לבחון אפשרות לפיה הקשר ישמר באמצעות חלוקת ימי השבוע, כך שהקטין ישהה סופי שבוע ארוכים ואף רצופים עם האב ועוד".

לפיכך, הערעור התקבל ופסק הדין הקודם בוטל. הדיון הוחזר לבית המשפט בראשון לציון על מנת שידון בתביעה לקביעת מקום מגורי הקטין בצוותא עם התביעות האחרות בעניין מזונות והסדרי השהות. לצורך קביעת הנדרש הורה המחוזי לבית המשפט להזמין תסקיר שייתן המלצות בשאלות שהועלו בפסק דינו.
* הכותבת, עו"ד דפנה לביא, היא עורכת דין לענייני משפחה ומרכזת מדור המשפחה באתר "פוסטה"

השארת תגובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *