בג"ץ קיבל טענת שב"ס שהוא מספק טיפולים רפואיים "במרחב הסבירות"

שתף כתבה עם חברים

ארגון "רופאים לזכויות אדם" טען כי הטיפול באסירים נופל באיכותו מהטיפול בכלל אזרחי ישראל. הנשיאה חיות והשופטים עמית וכבוב לא השתכנעו: "בפועל אין כזה פער, המערכת לא נראית בעייתית, עתירות נקודתיות טופלו"

השופטים כבוב, חיות ועמית בדיון בעתירה (צילום: הרשות השופטת)

בג"ץ דחה אתמול את עתירת ארגון "רופאים לזכויות אדם", שביקשה לחייב את שב"ס לתקן את פקודת הטיפול הרפואי ולהתחייב לתת לאסירים את כל הטיפולים והתרופות הכלולים בסל הבריאות הממלכתי, ובסטנדרט זהה למערכת הבריאות הציבורית ולקופות החולים.

ארגון רופאים לזכויות אדם טען בעתירה כי הטיפול הרפואי בשב"ס נופל מסטנדרט שירותי הבריאות בקהילה, וכי שב"ס מעכב ומונע טיפולים ותרופות על בסיס תקציבי.
לטענת הארגון, במדיניות הטיפול באסירים חל מפנה לרעה מאז תוקנה פקודת שב"ס ב-2019. עד אז, שב"ס הצהיר כי הוא מחויב לסל השירותים המוגדר על ידי משרד הבריאות. הנוסח החדש קובע כי השירותים הרפואיים שהוגדרו על ידי משרד הבריאות ישמשו "קו מנחה" עבור גורמי הרפואה בשב"ס ו"הטיפול הרפואי לאסיר יינתן באיכות סבירה ובזמן סביר, בכפוף לשיקול דעת רפואי ובמסגרת המשאבים ומקורות המימון העומדים לרשות שב"ס".

לצד שינוי פקודת הנציבות קבע שב"ס נוהל חדש לפעילותה של "ועדת חריגים", וכל טיפול רפואי או כירורגי בעלות של 10,000 שקל ומעלה, בלא קשר להכללתו בסל הבריאות, צריך להיות מאושר בוועדה. טיפולים שעלותם עד 10,000 שקל מאושרים בדרג קצין רפואה ראשי – ומה שמעבר לכך רק בוועדת החריגים, בה יושבים גם אנשי כלכלה , מנהל ותקציב של שב"ס.

"אוכלוסיית האסירים ככלל היא אוכלוסיה שאינה בריאה", ציינו העותרים. "כ-6,000 אסירים מאובחנים כסובלים ממחלה כרונית אחת או יותר. כשני שלישים הם בעלי רקע של התמכרות לסמים או אלכוהול, 73 אחוז מהאסירים הפליליים נזקקו להערכה או טיפול פסיכיאטרי ו-4 אחוז אובחנו כלוקים בסכיזופרניה".
עוד נכתב בעתירה: "לכלואים אין אפשרות, ככלל, להתפרנס ולממן בעצמם טיפולים וביטוח רפואי, אין אפשרות לגשת בעצמם לרופאים, אין גישה ישירה לבתי חולים או לשירותי בריאות, הם נתונים באופן מוחלט לחסדי שב"ס. גם תנאי החיים והצפיפות בכלא גורמים פעמים רבות להתפתחות מחלות והדרדרות בבריאות הגופנית והנפשית. מצבה הפגיע של אוכלוסיית האסירים מחייב, על מנת שהטיפול הרפואי יהיה קרוב לשוויוני, לתת לכלואים סל שירותים שהוא מעבר לזה הניתן בשגרה ליתר האוכלוסייה".

תא רפואי בכלא (צילום ארכיון להמחשה)

העתירה העלתה טענות פרטניות בנוגע לפערים לכאורה בשלל תחומים ושירותים רפואיים. כך למשל נטען כי שב"ס מסרב לתת טיפול תרופתי בריטלין להפרעות קשב וריכוז, באופן המקובל בקהילה. בתחום בריאות הנפש, סל הבריאות קובע כי יינתנו טיפולי פסיכותרפיה אך שב"ס מונע טיפולים חיוניים כאלה. עוד צוינו דוגמאות של עיכוב תרופות והליכים רפואיים על ידי ועדת החריגים, ואי שקיפות דיוניה.

שב"ס דחה בתגובתו לבג"ץ את הנטען, ומסר באמצעות פרקליטות המדינה כי "הגם שהוא מחויב לסל שירותי הבריאות, נותר בידי שב"ס שיקול דעת רחב באשר לאופן יישום ואספקת שירותים אלו".
לטענת שב"ס, הוא אינו שונה בכך מקופות החולים, אשר גם להן "מרחב שיקול דעת על פי החוק, במסגרתו הן מחויבות לספק את השירות הרפואי בהתאם ל'סטנדרט הסבירות'".

כך למשל נטען מטעם שב"ס, כי "במצב בו קיימים מספר טיפולים שונים באיכות שונה, קופות החולים אינן נדרשות לספק את השירות האיכותי ביותר, אלא רשאיות לשקול לספק שירות 'באיכות סבירה', כאשר ייתכן שקיימות מספר חלופות סבירות. כמו כן, קופות החולים אינן נדרשות לספק את שירותי הבריאות באופן מיידי, אלא רשאיות לספק אותם 'בתוך זמן סביר'. בדומה, הוא הדין ביחס לשירות בתי הסוהר. שב"ס רשאי לתת דעתו אף לעלותם התקציבית של שירותי הבריאות המבוקשים. גם בשיקול דעת זה אין שינוי מהותי מההסדר ביחס לקופות החולים".

בדיון שנערך אתמול בבג"ץ טענו באי כוח המדינה, עו"ד רן רוזנברג ועו"ד מתניה רוזין, כי ועדת החריגים בשב"ס לא מנעה טיפול רפואי חיוני מעולם, וטיפולים הכלולים בסל הבריאות, אשר הובאו לאישור הוועדה, אושרו.
לגבי הטענה כי הוועדה גרמה לעיכוב טיפול – נטען כי הוסדר נוהל "סד זמנים" והוועדה חייבת לטפל בפניות תוך חודש. "ועדת החריגים או כל גורם רפואי אחר, לא ישללו טיפול רפואי הנדרש לשם שמירה על בריאותו של אסיר משיקולי תקציב, אלא תפקידה לבחון איזה טיפול ייבחר, מהן החלופות הקיימות, סיבוכים צפויים לעומת סיכויים, יכולת השתתפות עצמית של האסיר וכדומה… ועדת החריגים בוחנת את יכולתו הכלכלית של האסיר להשתתף חלקית בתשלום עבור השירותים הרפואיים המסופקים לו".

שב"ס טוען כי הוראות משרד הבריאות משמשות עבורו רק "קו מנחה" (איור להמחשה)

בראש הדיון בעתירה ישבה נשיאת בית משפט העליון, השופטת אסתר חיות, כשלצדה השופטים יצחק עמית וחאלד כבוב. את רופאים לזכויות אדם ייצג עו"ד תמיר בלנק.
השופטים לא השתכנעו מהדוגמאות הפרטניות שהציג עו"ד בלנק. בין היתר, הוא העלה את עניינה של האסירה הביטחונית, המחבלת אסראא ג'עביס שפוצצה מטען בירושלים, גרמה לפציעת שוטר ואזרחים, הורשעה בנסיון רצח, ונפצעה קשה. שב"ס מימן לאסירה ניתוח לשחזור כף היד וטיפול בכוויותיה – הטיפול האורתופדי והפלסטי ביד אושר במלואו, אבל לא אושר טיפול עקב ריסוק האף, בעלות 83 אלף שקל, שכן לפי חוות הדעת הרפואית הפגיעה באף איננה "תפקודית".

ארגון רופאים לזכויות אדם טען בשעתו כי ניתוח לשחזור האף כלול בסל הבריאות, אך נשיא בית משפט המחוזי בחיפה, השופט רון שפירא, דחה בשעתו את העתירה, וגם בית משפט העליון דחה ערעור לאחר ששב"ס הודיע כי הוא שוקל טיפול רפואי חלופי באף, בעלות פחותה.
כאשר הנושא עלה גם בדיון אתמול, הנשיאה חיות העירה: "התיק הזה הסתיים. גם לרופא מותר לשקול איזה טיפול לתת, אם קיימות שתי אפשרויות. זה שאדוני הופך את התיק הזה לחזות הכל, זה מעורר קושי".

"יש סוגיה עקרונית אחת", אמרה הנשיאה חיות, "והיא השאלה האם שב"ס מחויב על פי חוק להעניק את סל הבריאות לכל האסירים, כן או לא… המדינה סוברת שמרגע שאדם לא משלם ביטוח בריאות ממלכתי, אין חובה לתת לו את כל השירותים, אך יש חובות אחרות על פי פקודת בתי הסוהר שמחייבות לתת לו – כשמדובר בצורך רפואי חיוני. אם יש בעיות פרטניות – יש לצורך כך עתירות אסיר (שנדונות בבית משפט מחוזי)".
עו"ד בלנק: "כשיש אינטרס כלכלי, כמו זריקות יקרות לטיפול בפסוריאזיס, עברו כמה חודשים עד שאסיר קיבל טיפול".
הנשיאה חיות: "אכן היה עיכוב, אך התחייבו להמשיך לספק לו את הזריקות".
עו"ד בלנק: "לא התחייבו. זה התעכב עד שעורך הדין שלו התערב".
הנשיאה חיות: "זה ענין פרטני (לבית משפט מחוזי). זה לא ענין לעתירה לבג"ץ".

השופט עמית: "האם אתם רוצים ששב"ס יאמץ את סל הבריאות ככתבו וכלשונו? יש שינויים מחויבים, למשל בחומרי נרקוטיקה. אין להשוות אסיר לאדם שאינו אסיר. מחר זה יהיה קנביס רפואי. השאלה מה הם השינויים המחויבים. אם מישהו נופל בין הכיסאות, זה המקום לעתירת אסיר (פרטנית). בפועל אין כזה פער בין החשש שלכם, למה שקורה בשטח".

הנשיאה חיות: "יש עוד הרבה מה לתקן בכלא. יש מחסור בעובדים סוציאליים. יש צפיפות… בפועל אדוני מתקשה להצביע על דוגמאות (בענייני רפואה) שלא מצאו את פתרונן. שערי בית המשפט תמיד פתוחים בענין שמצריך פתרון, כמו בחיסוני הקורונה (שם בית המשפט התערב כאשר השר אמיר אוחנה החליט לדחות מתן חיסונים לאסירים, ז.ק). אנו מחויבים לזכויות בריאות ולזכויות אחרות של אסירים וכשיש על מה להלין, הסעד נמצא… באופן עקרוני המערכת לא נראית בעייתית על פניה. עובדה שאסירים בישראל מטופלים בגדול. העתירה הזו כוללנית מדי".
בסיום הדיון, העתירה נמחקה בהסכמת העותר, בהחלטה לפיה בג"ץ "רושם לפניו את הצהרת המדינה באשר להיקף שירותי הבריאות הניתנים על ידי שב"ס", ומסתפק בכך, כאשר טענות פרטניות יועלו שוב במסגרת המתאימה.

השארת תגובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *