מערך עורכי הדין שמייצגים את העצורים במסגרת ההפגנות נגד המהפכה המשפטית, פנה למפכ"ל קובי שבתאי, על רקע הפרות חוק של המשטרה ופגיעה בעבודת עורכי הדין. לפנייה הצטרף גם ראש לשכת עורכי הדין, עמית בכר.
בפניית מערך עורכי הדין המייצגים, בראשות עו"ד דניאל חקלאי, נכתב כי בחודשים האחרונים ייצג המערך כ-900 אזרחים ישראלים שנעצרו במהלך ההפגנות.
לדברי עו"ד חקלאי, קיימת פרקטיקה שאין לה מקום במשטרה במסגרת משטר דמוקרטי: המשטרה נמנעת מלהבהיר לאיזו תחנה יובאו העצורים. בלילה שבין ראשון לשני השבוע פקדו עורכי הדין שמייצגים את העצורים לא פחות מארבע תחנות משטרה, בטרם התברר לאיזו תחנה הובאו העצורים.
גם בליל המעצרים בקיסריה ובחדרה לפני כמה שבועות (לאחר הפגנה מול בית ראש הממשלה) נמסר מהמשטרה מידע כוזב לעורכי הדין. כך, נאלצו עורכי הדין של עצורי המחאה לפקוד את תחנת משטרת חדרה, תחנת ג'סר-א-זרקא, תחנת עירון ולבסוף את תחנת אום-אל-פחם.
תופעה שנייה, כתב עו"ד חקלאי, היא שתחנות משטרה רבות אינן מאפשרות לעורכי הדין להיכנס לתוכן. כך למשל, בתחנת לב תל אביב מנעו מעורכי ומעורכות הדין להיכנס לתחנה לאורך שעות רבות, על אף שעורכי הדין הזדהו בפני השוטרים והבהירו כי הגיעו על מנת לייעץ לעצורי ההפגנות. "הדבר אינו מתקבל על הדעת", כתב עו"ד חקלאי. "עורך הדין הוא איש מקצוע שיש לו תפקיד המעוגן בחוק. החל מהרגע בו הזדהה עורך הדין כמי שמייצג את העצור, קמה חובה לאפשר לו לממש את תפקידו.
"מדובר בהתנהלות בלתי נסבלת שאין לה מקום במשטר דמוקרטי", ציין עו"ד חקלאי, "התנהלות זו מאפיינת דיקטטורות: כשם שהעצור ועורך דינו רשאים לדעת מיידית מהי תחנת המשטרה אליה מוסע העצור, כך גם אין שום זכות לשום שוטר או קצין להורות לעורך דין לצאת ממתחם התחנה, או למנוע ממנו כניסה למתחם זה לאורך שעות".
הדבר מוביל להפרה הבאה – פרקטיקה של עיכובי מפגשים, כאשר קיימת חובת קיום מפגש מיידי בין עצור או מעוכב לעורך דין.
הנקודה הרביעית, כתב עו"ד חקלאי: "הימנעות שיטתית מחובת שמיעת עורך הדין בטרם מתן החלטה בדבר מעצר או שחרור בתנאים מגבילים". סעיף 28 לחוק סדר-הדין הפלילי קובע מפורשות: "לא יחליט הקצין הממונה על מעצרו של אדם או על שחרורו, ולא יקבע את סוג הערובה, בלי שייתן לאותו אדם הזדמנות להשמיע את דברו… נכח סנגורו של החשוד בתחנת המשטרה, ישמע אותו הקצין הממונה לפני מתן החלטתו".
לדברי עו"ד חקלאי, כמעט בכל התחנות לא מקיימים את החובה לשמוע את עורך הדין, לפי חוק. בנוסף, מופרת חובת עדכון עורך הדין בהחלטה.
הנקודה השישית שציין מערך עורכי הדין במכתבו, הוא שימוש בסמכות המעצר של המשטרה כאמצעי ענישה. "מרבית העצורים משוחררים בתחנות, בתום מספר שעות במהלכן הם נחקרים בחשד להפרת הסדר הציבורי ובחשד להפרעה לשוטר. עם זאת, ישנם עצורים שנותרים במסגרת מעצר למשך 24 שעות, תוך שמשטרת המחוז מחויבת להביאם לפני שופט שלום בבוקר שלאחר המעצר".
"אלא, שלא אחת נותרים העצורים בתחנת המשטרה לאורך הלילה – ובתום ליל מעצר הם משוחררים ללא הבאה לבית המשפט", כתב עו"ד חקלאי. "אנו חוששים שמדובר במעצר שהוא בבחינת ענישה בלתי חוקית מטעם המשטרה. מעצרו של חשוד הוא שלילת חירות, יש לבצעו אך ורק אם קיים חשש מובהק לשיבוש מהלכי חקירה או למסוכנות… אנו דורשים כי תנוסח הבהרה אחידה לכל תחנות המשטרה לתיקון הפרות חוק אלה, הפוגעות פגיעה בלתי חוקית בזכויות אדם ואזרח".
בכר: מודעים ללחצי בן גביר על המשטרה
לאחר פרסום מכתב עורכי הדין, פנה גם ראש לשכת עורכי הדין עמית בכר למפכ"ל המשטרה. "אני מודאג במיוחד מן התופעות המתוארות", כתב בכר, "תופעות המעלות חשש לפגיעה ביכולתם של עורכי דין למלא כראוי את התפקיד המיוחד ,המוקנה להם בחוק.
"אין חולק כי על משטרת ישראל לאפשר לעורך דין המייצג עצור לבצע את מלאכתו, ולהימנע מלהערים עליו קשיים מיותרים", כתב בכר. "אבקשכם לתת את הדעת במלוא הרצינות למכתבם הדחוף של עורכי הדין, ולפעול ככל הניתן לסייע להם במילוי תפקידם על פי חוק ובהתאם לעקרונות המשטר הדמוקרטי".
בכר הוסיף כי "אין במכתב זה כדי להמעיט מההערכה הרבה של שלנו כלפי השוטרות והשוטרים ועבודתה המסורה של משטרת ישראל בכללותה… אנו מודעים היטב למציאות הכמעט בלתי אפשרית שבה השוטרים והמפקדים מצויים, כאשר מצד אחד הם נדרשים לשמור על הסדר הציבורי ושלום הציבור ובכלל זה בטחונם של המפגינים, ומנגד נתונים ללחצים בשל מדיניות השר האמון עליהם".
אתמול פנה גם יו"ר לשכת עורכי הדין במחוז חיפה, עו"ד שאדי סרוג'י, למפקד מחוז חוף, ניצב דניאל לוי, והתריע על פגיעה דומה בעבודת עורכי הדין בתחנות, בהקשר לארועי המחאה. "תפקידה של משטרת ישראל לשמור על החוק", כתב סרוג'י, "ותפקידם של עורכי הדין לשמור על זכויות האדם ובפרט חשודים ומעוכבים, כפי שהדבר קורה בכל מדינה מתוקנת".
מהמשטרה נמסר בתגובה: "המשטרה מנהלת תיקי חקירה באופן מקצועי ובכפוף לדין ולנהלים, תוך הקפדה יתרה על זכויות חשודים ונחקרים, לרבות הזכות להיוועץ עם עורך דין. ככלל, מכתבים הנשלחים לגורמים במשטרה מטופלים על ידי הגורמים המוסמכים ומענה בעניינם יינתן לפונה".
