היחידה הארצית לחקירות הונאה בלהב 433 פתחה בחקירה נגד משה סויסה, מועמדו של השר דודי אמסלם לתפקיד מנכ"ל המשרד לשיתוף פעולה אזורי.
סויסה חשוד בעבירה של ניסיון קבלת דבר במרמה עקב מסירת פרטים כוזבים בהליך המינוי. החקירה נפתחה בהוראת היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה.
לפי החשד, במהלך הליך אישור המינוי בנציבות שירות המדינה, סויסה העלים פרטים הנוגעים להרשעות שלו בבית הדין המשמעתי של שירות המדינה, כאשר מילא תפקידים בכירים במערך הכיבוי וההצלה.
מדובר לכאורה בעבירות חוזרות מצדו של סויסה, שכן גם בתפקידיו האחרונים בנציבות הכבאות הוא הסתבך בעבירות דומות. ב-2020 הוא הורשע בבית הדין המשמעתי של שירות המדינה מאחר שנמנע מלמסור פרטים נכונים ומלאים על עברו המשמעתי בשתי הזדמנויות.
כאשר שימש מפקד מחוז דרום בכבאות והתמודד לתפקיד נציב כבאות והצלה ארצי, התברר כי גם כאשר התמנה לתפקיד מפקד מחוז דרום בכבאות, סויסה העלים פרטים על עבר משמעתי. בית הדין קבע כי בכך "כשל כשלון ערכי חרוץ שעה שהתמודד על משרות בכירות ביותר".
בטרם נאלץ לפרוש סופית ממערך הכבאות, סויסה הספיק להסתבך בתיק משמעתי נוסף, כאשר קיבל תרומות מעובדיו עבור ניהול ההליכים המשפטיים שלו בבית הדין המשמעתי.
אחד מפקודיו של סויסה במחוז דרום אסף עבורו 40 אלף שקל מכבאי המחוז בחשבון מיוחד שסויסה בעצמו פתח. בית הדין למשמעת של שירות המדינה הרשיע את סויסה פעם נוספת עקב הפרת תקנון שירות המדינה וקבלת תרומות למימון הגנה משפטית, מכבאים הכפופים לו ושמתקיימים ביניהם יחסי מרות.
בית הדין המשמעתי כתב בעניינו של סויסה כי "לא נתן אמון בדבריו של אדם זה, המבקש להיות נציב הכבאות". עוד ציין בית הדין כי "תרומת העובדים לא נעשתה מטעמים וולונטריים. לא מן הנמנע שאף מעשה ההתרמה נעשה משיקולי תועלת ומאינטרסים אישיים".
כאמור, החשד עתה הוא כי גם בהליך האישור שלו כמנכ"ל משרד ממשלתי תחת השר הממונה דודי אמסלם, לא מסר סויסה פרטים רלוונטיים על הליכים משפטיים אלה.
