לשכת עורכי הדין, האגודה לזכויות האזרח, ארגון רופאים לזכויות אדם והוועד נגד עינויים, אנשי אקדמיה וסנגורים חתמו על גילוי דעת המזהיר מהשלכות ביטול "עילת הסבירות" על תנאי אסירים בבתי הסוהר.
גילוי הדעת בחתימתם של כמה מבכירי הממסד המשפטי, מזהיר כי עם ביטול עילת הסבירות שירות בתי הסוהר יהפוך לגוף בלתי מוגבל, ללא פיקוח אמיתי על פעולותיו וללא ביקורת שיפוטית.
בגילוי הדעת נכתב: "קידום ביטול עילת הסבירות ממחיש את חוסר האיזון המשטרי בישראל, ויוצר תנאים שמאפשרים שלטון בלתי סביר וחסר מגבלות. הדבר נכון ביתר שאת להפעלת בתי הסוהר, כאשר הגורם הבלעדי לבחינת החלטות שירות בתי הסוהר לעניין תנאי כליאה הוא בית המשפט.
"אסירים שנפגעים תנאי מחייתם, פונים בעתירת אסיר לבית המשפט המחוזי במחוז שבו נמצא בית הסוהר בעתירה מנהלית, זאת, כפי שקובע החוק, במקום פניה לבג"ץ. לכן הליך זה נקרא "בג"ץ קטן" בפי הכלואים. בתי המשפט בחנו את פעילות שירות בתי הסוהר, והעניקו סעדים במקרים של חריגה קיצונית ממתחם הסבירות.
"אנו, ארגונים לזכויות אדם ולשינוי חברתי, מרצים באקדמיה ועורכי דין המייצגים כלואים, סבורים כי ביטול עילת הסבירות תפגע קשות באוכלוסייה זו", נכתב במסמך.
לפי החותמים, "עם ביטול עילת הסבירות שב"ס יהפוך לגוף בלתי מוגבל, ולא תהיה עוד אפשרות לביקורת מהותית על פעילותו, אשר איננה שקופה לציבור אלא נעשית מאחורי החומות והסורגים.
"אמנם הצעת החוק מתייחסת לאי-שפיטות של החלטות ממשלה, ראש הממשלה והשרים "בלבד" (בעוד דרישת הסבירות תמשיך לחול לכאורה על דרג הפקידות, ז.ק), אך לדברי החותמים, "כבר ראינו בעבר שגם שרי ביטחון פנים נתנו החלטות המתייחסות לתנאי החזקת הכלואים, כגון החלטות בנושאי החיסונים, הטלפונים והצפיפות בבתי הסוהר.
"לכן אין כל מניעה שהשר ימשוך את סמכות הפקיד אליו, יתן החלטה במקום הגורמים בשב"ס, ובכך 'ישריין' את ההחלטה ויהפוך אותה למוגנת מפני ביקורת על פי עילת הסבירות".
החותמים מתריעים, "העדר פיקוח שיפוטי מהותי על תנאי הכלואים איננו חלק משיטת המשטר הדמוקרטית של מדינת ישראל, אלא מהווה סממן של שיטה אנטי-דמוקרטית. לא יתכן שבמדינה מתוקנת כלוא לא יוכל לזכות לבחינה מהותית של טענותיו כנגד הגוף ששולל ממנו את חירותו, זאת לאור פערי הכוחות בין הכולא לבין הכלוא ולאור עקרונות היסוד של השיטה הדמוקרטית הישראלית.
"לנוכח ההשלכות החמורות של התיקון על אוכלוסיית האסירים, אנו קוראים לעצור את הליך החקיקה, על מנת למצוא מענה לבעיה זו. עדיין לא מאוחר מדי!".
בין החותמים על גילוי הדעת: ד"ר סיגל שהב, עו"ד רותם טובול, פרופ' תומר עינת, עו"ד ענבל רובינשטיין (לשעבר סנגורית ציבורית ארצית), עו"ד קובי מרגולוב, עו"ד זהבה קרן, עו"ד טל אבריאל, עו"ד עביר בכר, פרופ' דוד אנוך, פרופ' אורנה אליגון דר, ד"ר עמוס ישראל, ד"ר שירן רייכנברג, ד"ר יאיר שגיא, וכאמור לשכת עורכי הדין וארגונים חברתיים.
ד"ר שהב, מנהלת הקליניקות במרכז האקדמי למשפט ועסקים רמת גן, מסבירה כי חלק מתנאי האסירים, למשל קשר טלפוני עם בני המשפחה לא מוכרים במעמד של "זכויות" בחוק – אך המשפט עורך איזונים באמצעות בחינת סבירות ההחלטות של שב"ס.
הקשר הטלפוני מוגדר על ידי שב"ס כטובת הנאה, שניתן לתת כתגמול או לשלול בהתאם להתנהגות – אבל תנאים כגון טלפונים וחופשות חיוניים להליך שיקום תקין שהוא אינטרס חברתי, כדי להחזיר את האסיר למסלול ועילת הסבירות היא כלי של בית המשפט להגן על התנאים המעטים ולפקח על שב"ס.
פעולות בסיסיות כגון קיום שיחות טלפון, עישון סיגריות, אפילו יציאה מתאי המגורים הופכות לפריווילגיות הניתנות לשלילה או לתגמול, לפי מידת שיתוף הפעולה והציות של האסיר עם חוקי הכלא. בהיעדר עילת הסבירות, מסבירה שהב, תיסגר הדלת לפני עתירות האסירים בתחומים רבים, למרות שניתן לעתור גם בגין היעדר חוקיות וחוסר סמכות.
במחקר שפורסם ב-2021 על ידי עו"ד מיה רוזנפלד מהסנגוריה הציבורית ופרופ' תומר עינת מאוניברסיטת בר אילן, נמצא שהגשת עתירת אסיר לבית משפט היא כלי יעיל להשגת סעד לאסיר. עורכי המחקר מצאו ש-60 אחוז מהעתירות מסתיימות במתן סעד חיובי לאסיר על ידי בית המשפט. לפי מסקנת המחקר, הפיקוח השיפוטי על שב"ס באמצעות הגשת עתירת אסיר "מאזן את יחסי הכוחות בין אסירים למדינה ומאפשר לאוכלוסיית הכלואים השפעה ממשית על תנאי מאסרם".
עו"ד רוזנפלד ופרופ' עינת העירו עם זאת כי השיעור הגבוה של האסירים המקבלים סעד בעקבות עתירה, משקף גם את המציאות שבה הפרת זכויות האסירים על ידי שב"ס היא התנהלות שגרתית. לדבריהם, במקרים רבים לאחר הגשת עתירה, שב"ס העדיף להתפשר מתוך חשש מצל בית המשפט ומפני "החלטות שיפוטיות מתערבות או אקטיביסטיות".
זה מעולה
ככה המחבלים יבנו שאין קייטנה בכלא
אולי יעשו פחות פיגועים
רפורמה עכשיו ומיד