יעקב שמואל, תושב אשקלון, עמד בראש מערך ענק להפצת חשבוניות פיקטיביות במיליארד שקל. שמואל הקים רשת של 15 חברות קש שהפיצו אלפי חשבוניות פיקטיביות באמצעות "קופים" לכל דורש. בשנת 2018 הוא נשפט לשבע וחצי שנות מאסר.
שנים אחרי שהפרשה לכאורה הסתיימה, ברשות המסים נזכרו להעמיד לדין גם מקצת מ"הלקוחות המקזזים", אנשי עסקים שרכשו משמואל חשבוניות פיקטיביות כדי להגדיל במרמה את הוצאותיהם ולהזדכות במע"מ ובמס הכנסה.
בשנת 2020 הגישה המחלקה הפלילית במע"מ תל אביב כתב אישום נגד שני תושבי רמלה, עמאר מצרי (45) וקריסטופר מויס (37), ונגד חברה בבעלותם. רשות המסים טענה כי מצרי ומויס קיבלו מאחרים 119 חשבוניות מס פיקטיביות על שם שמונה חברות שונות, בסכום עסקאות של 55 מיליון שקל.
הטענה בכתב האישום היתה שמצרי ומויס דיווחו על העסקות הפיקטיביות שבצעו בעסקם, וניכו את מע"מ התשומות – סכום מס עצום של 10 מיליון שקל שקוזז בהתחשבנות מול רשויות המס, מבלי שמצרי ומויס ביצעו את אותן עסקאות בפועל.
עו"ד מירי פרידמן ועו"ד טליה גרידיש שייצגו את הנאשמים, דרשו ממע"מ בשלב המקדמי חומרי חקירה רבים מהתיק הגדול והמקורי של הפרשה, שלא הועברו להגנה בתיק "המקזזים".
הסנגוריות העלו טענת אכיפה בררנית, לאחר שחומרי התיק בעניינו של ראש הרשת הצביעו על 200 לקוחות מקזזים לפחות, שרכשו חשבוניות פיקטיביות מאנשיו של שמואל, וקיזזו/גילחו באמצעותן סכומי מע"מ אדירים של כ-100 מיליון שקל מקופת המדינה.
רוב מוחלט של המקזזים לא הועמדו לדין, וחלק מהם אף רכשו לכאורה חשבוניות פיקטיביות בסכומים גבוהים יותר מאלה שרכשו שני הנאשמים בתיק, מויס ומצרי.
מעבר לאכיפה הבררנית, הסנגוריות ציינו כי כתב האישום הוגש בשיהוי ניכר; החקירה החלה עקב עבירות בשנים 2014-2015 וכתב האישום של רשות המסים הוגש רק בדצמבר 2020 לבית משפט השלום בתל אביב.
הטענות זכו לאוזן קשבת במהלך הגישור שערכה בתיק השופטת נעה תבור. לאור הערותיה של השופטת לתביעה ולאחר דין ודברים, הגיע התובע של מע"מ עו"ד מיכאל פינקלשטיין להסדר עם הסנגוריות.
רשות המסים תיקנה את כתב האישום, וקבעה בו בניגוד לטענה המקורית, שהנאשמים הופעלו על ידי "אחרים" ובכך סייעו לאחרים להתחמק מתשלום מס.
בנוסף, היקף העבירות בכתב האישום המתוקן קוצץ בשני שליש: אם תחילה יוחס לנאשמים קיזוז חשבוניות פיקטיביות ב-55 מיליון שקל ובסכום מע"מ של עשרה מיליון – לאחר תיקון כתב האישום הם הורשעו בגין חשבוניות ב-15 מיליון שקל ובסיוע להתחמקות ממס בשלושה מיליון שקל.
הנאשמים, מצרי ומויס, מעולם לא החזירו לקופת המדינה את סכום המע"מ שעקצו, וכל מי שבקיא בתיקי מס יודע כי תשלום המס – "הסרת המחדל" בשפה המשפטית – או אי-החזר המס כמו במקרה הנוכחי הוא שיקול מרכזי בענישה.
למרות שהנאשמים לא שילמו את החוב, התובע פינקלשטיין הסכים להסדר מקל במיוחד לאור הערות השופטת תבור. עו"ד פינקלשטיין אמר כי "בית משפט התייחס לטענת האכיפה הבררנית (של ההגנה) כטענה כבדת משקל. יש לציין כי הנאשמים לא תיקנו ואפילו לא ניסו להחזיר מעט מהסכום של שלושה מיליון שקל. העבירות שבצעו פוגעות בכל מי שזקוקים לשירותי הציבור, רווחה, רפואה וכדומה. לפי הפסיקה, בעבירות של גניבה מקופת הציבור, בסכומים דומים, העונש הראוי הינו מאסר בפועל לתקופה ממושכת".
עם זאת, סיכם התובע, לאור המלצת בית המשפט הוא הגיע להסדר עם ההגנה ללא עונש מאסר בפועל. הנאשמים יבצעו תשעה חודשי עבודות שירות וכל אחד מהם ישלם קנס של 100 אלף שקל.
עורכות הדין פרידמן וגרידיש ציינו אף הן בסיכומיהן, כי לא בכדי הסדר הטיעון נחתם כפי שהוא. נוכח האכיפה הבררנית של התביעה והשיהוי בהליכים, ההסדר סביר מאוד למרות הסכומים הגבוהים.
השופטת תבור אישרה את ההסדר וציינה כי בעבירות מסוג זה בסכומים המדוברים ונוכח העובדה שהמס לא הוחזר לקופה הציבורית, נגזרים על פי רוב מאסרים לתקופות משמעותיות. ואולם במקרה כאן, ציינה "עמדו טענות כבדות משקל שעיקרן בעולם ההגנה מן הצדק, שהביאו לתיקון משמעותי בכתב האישום ולהסכמה העונשית".
תיק של עבירות טכניות של מעמ בדרכ נגמר בעבודות שירות אן על תנאי, אבל יצאה כותרת נחמדה שתשפיע בעיקר על מי שפחות עוסק בתחום
אין הגנה מן הצדק לעבריינים כאלה! זה עידוד לאנשים להשתמש בשיטה הזאת של חשבוניות פיקטיביות.
הנה אני צריך לעבוד כל החיים בשביל שלושה מליון שח, וםה הם גנבו שלושה מליון שח ויצאו בעונש מגוחך של קנס של מאה אלף שח. בושה וחרפה למדינה הזאת!!!!!
בסופו של דבר זה מה שעלול להפיל את המדינה, לא עלינו. זה לא פחות גרוע מהאיום האיראני
פשוט בדיחה! למה שהעבריין הגנב הבא ימנע מלפעול גם הוא בשיטות שלהם?!