מבקר המדינה מתניהו אנגלמן פרסם את הדו"ח על ניהול של נכסי מקרקעין בידי רשויות מקומיות. בדברי ההסבר נכתב כי הרשויות המקומיות בישראל מחזיקות בנכסי מקרקעין כדי לממש מטרות ציבוריות ולהעניק שירותים לציבור. לעיתים יש להן גם נכסים מניבים, כלומר נכסים שהרשות משכירה ומקבלת תמורתם דמי שכירות. נכסי המקרקעין הם מהחשובים והיקרים שבנכסי הרשות המקומית.
בחודשים יוני-דצמבר 2022 בדק משרד מבקר המדינה את ניהול נכסי המקרקעין בעיריות באר יעקב, בת ים, טירת כרמל, יבנה, ירושלים, כפר קאסם, מודיעין-מכבים-רעות (מודיעין) ורחובות. בדיקות השלמה נעשו במשרד הפנים ובמשרד המשפטים. במסגרת הביקורת של המבקר נבדקו נושאים כמו:
מנגנון ניהול הנכסים
ניהול המידע על הנכסים
פיקוח עליהם ושמירה על שלמותם ובטיחותם
שילוב שיקולים כלכליים בניהולם
תכנון צורכי הציבור
מעקב אחר הליכי הפקעות
שקיפות המידע על הנכסים של הרשות לציבור
ממצאי הבדיקה העלו כי שיעור הרשויות המקומיות שיש להן נכסים מניבים מגיע ל-23%. החיוב של דמי השכירות בגינם הסתכם בשנת 2019 ב-140 מיליון שקל שהם כ-0.4% בלבד מסך ההכנסות העצמיות של הרשויות.
מבקר המדינה גם בדק את עיריית ירושלים והממצאים עולה כי 70% מתהליכי ההפקעה שהחלו בירושלים לא הושלמו, והעיריה לא רשמה את זכויותיה במרשם המקרקעין. עוד עלה כי בירושלים ובמודיעין חלפו בממוצע יותר מעשר שנים בין מועד אישור התוכנית עד מועד תחילת הליכי ההפקעה, וכי בבאר יעקב וברחובות חלפו בממוצע כ-25 שנים. מדובר בפרקי זמן ממושכים שבהם קרקע הייתה מיועדת להפקעה אך לא ננקטו ולו פעולות ראשוניות בעניין.
הביקורת של מבקר המדינה העלתה כי אסדרת הנושא של הנכסים של העיריה חסרה, ומשרד הפנים לא הנחה את הרשויות המקומיות לפעול לניהול מיטבי של הנכסים על פי עקרונות רצויים תוך שילוב שיקולים כלכליים בניהולם.
ברשויות המקומיות שנבדקו נמצאו ליקויים המעידים שניהול הנכסים אינו מיטבי, ולעיתים אף אין כלל תשתית בסיסית לניהול, כגון מידע שלם ועדכני ותוכניות עבודה, ואין ניטור של מצב הנכסים ופיקוח על שלמותם.
בביקורת עלה כי שבע מתוך שמונה העיריות שנבדקו לא הכינו תכניות עבודה בתחום ניהול הנכסים לשנים 2019 – 2020. עוד נמצא, כי ניהול הנכסים אינו כולל תכנית אסטרטגית למיצוי הפוטנציאל הכלכלי של נכסי הרשות וייעול השימוש בהם.
לרשויות המקומיות אף אין הנחיות או עקרונות מנחים לניטור מצב הבטיחות של מבני הציבור שאינם מוסדות חינוך, אף שהם משמשים קהל רחב הכולל גם ילדים, בני נוער ואזרחים ותיקים.
ממצא נוסף שהעלה בביקורת הינו סכום החיוב של דמי השכירות ברשויות המקומיות שנבדקו היו להן נכסים מניבים בשנת 2019 נע בין 1.2 מיליון שקל (ברחובות) ל-11.8 מיליון (בירושלים) והוא הסתכם בכ-22 מיליון שקל. השיעור של דמי השכירות מההכנסות העצמאיות נע בין 0.17% (ברחובות) לכ-1.1% (במודיעין). "יוצא אפוא כי שיעור ההכנסות מהשכרת נכסים היה נמוך ביחס להכנסות העצמאיות של הרשויות וכל העיריות שנבדקו הגיע לכל היותר לכ-1%".
על כן, המליץ המבקר אנגלמן למשרד הפנים לגבש מדריך מקצועי לניהול נכסי המקרקעין ברשויות המקומיות ולהטמיע אותו ברשויות המקומיות, בדגש על הרשויות שמנהלות נכסים רבים או שנמצאות בתהליכי פיתוח מואץ. לרשויות המקומיות מומלץ לגבש מדיניות לניהול הנכסים ולכלול בה גם תכנית למיצוי הפוטנציאל הכלכלי של הנכסים ותוכנית לתחזוקתם. עוד מומלץ לרשויות לשפר את תשתיות המידע שיש ברשותן על הנכסים, לפקח על זכויות הקניין שלהן בנכסים ולנטר את מצבם, ולפרסם לציבור מידע על הנכסים ועל הקצאתם גם במרשתת.
