המהפכה המשפטית: בין לשכה מנדטורית בזבזנית ופוליטית, לבין לשכה וולנטרית

האם כתוצאה ממערכת הבחירות האחרונה החברות בלשכת עורכי הדין תהפוך לוולנטרית ותגשים את חלומם של רבים מהחברים?
מה המשמעות של חוק מועצת עורכי הדין, שיוזמים חברים בקואליציה ובראשם יושב ראש ועדת חוקה חוק ומשפט, ח"כ שמחה רוטמן?

הקמת מועצת עורכי הדין מכוח חוק תקנה לה אחריות בשני נושאים: הסמכת עורכי דין ומתמחים, וקביעת דין משמעתי ואתיקה מקצועית.
אם החוק ייכנס לתוקף יהיו רשאים עורכי דין לשקול את הצטרפותם ללשכה הפעילה כיום, אבל כל מי שיבחר לא להצטרף יוכל עדיין לעבוד במקצוע מתוקף חברותו הוולונטרית.
יהיה בכך כדי ליישר קו עם מועצת רואי החשבון ועם מועצת יועצי המס.

עבור חברי לשכה רבים מדובר בבשורה מתבקשת, שהם נושאים אליה עיניים שנים רבות.
לאורך השנים התקוממו חברים רבים על גביית דמי הלשכה אשר נוצלו לניהול מנגנון מנופח ולמטרות שונות ומגוונות, שלטענתם לא השפיעו עליהם באופן אישי ונראו להם כבזבוז כספם לריק.
ההרגשה הזו מצטרפת לכך שהלשכה נתפסת בעיני רבים כגוף של עסקנים בעלי אינטרסים פוליטים ואחרים, ועל כן עד למערכת הבחירות האחרונה אחוז ההצבעה היה נמוך ביותר.

במערכה הבחירות האחרונה בוחרים רבים מימשו את זכותם בפעם הראשונה, על אף הוותק שלהם במקצוע, ואילו אחרים פשוט ויתרו על זכות ההצבעה עקב הארגון הלקוי – תובנה שרכשתי במהלך השש שעות ו-20 דקות שנאלצתי להמתין בבית המשפט בהרצליה על מנת לממש את זכותי להצביע. זכיתי לקחת חלק בתורים בלתי נגמרים, שם פגשתי הרבה עורכי דין, חלקם מכרים משכבר הימים, חלקם חברים חדשים, חלקם התברר לי לא עובדים במקצוע כבר שנים אבל הגיעו להצביע כאקט של תמיכה במתנגדי הרפורמה, במה שנתפס כמאבק למען הדמוקרטיה במדינה.
כלומר, מדובר בחברים שבמערכת הבחירות האחרונה מימשו את זכות ההצבעה שלהם בפעם הראשונה.

בהערת אגב אציין, כי מי שארגן את התורים בבית המשפט ודאג לכיבוד ביד נדיבה, עידוד, ארגון הסעות ועוד, היו מתנגדי הרפורמה שאינם עורכי דין. לזכותם אומר, שהם היו מאורגנים בצורה "מעוררת השראה", ממליצה בחום לראש הלשכה הנבחר לקחת דוגמא מהתנהלותם לעניין התייעלות של מערכת הבחירות "שנתפסה במערומיה", הצבעה שמזכירה את התקופה העותמאנית מכוחה הוקמה הלשכה ואשר אין בינה לבין הקדמה והטכנולוגיה דבר וחצי דבר. חבל.
בצריך עיון מתבקש לשאול ולחקור האם בכל הכספים אשר שולמו לאורך השנים על ידי חברי הלשכה לא היה מקום להקדיש מחשבה ו/או תקציב לייעול מערכת הבחירות?

אין עוררין כי המאבק בבחירות האחרונות נשא אופי פוליטי, וכלל לא משנה אם הזוכה הוא מועמד מהשמאל או מהימין.
לעניות דעתי, לשכת עורכי הדין אמורה להיות גוף מקצועי שמטרתו הבלעדית היא דאגה לצרכים המקצועיים של כלל החברים.
ניתן לשער כי בהינתן הבחירה אם לשלם ולהצטרף ללשכה, חברים רבים יעדיפו לא להיות עוד חלק מהלשכה המנדטורית אשר מעבר לפוליטיקה נתפסה לאורך כל השנים כגוף שדואג למקורבים לצלחת ולא לכלל עורכי הדין.

שלא יהיה ספק, בהינתן תוצאה של ניצחון למועמד המחנה "השני", היו חברים רבים קורעים את הכרטיס, כאקט של מחאה.
כל עוד החברות בלשכה היא מנדטורית, אקט כזה היה מונע מהם לעבוד כעורכי דין, תוצאה שהיא קשה מנשוא כאמור.
כעת, אם יתקבל חוק מועצת עורכי הדין, תהיה לעורכי הדין אפשרות מעשית לעבוד במקצוע מבלי לשלם דמי החבר ללשכה המנדטורית.
מבחינה אופרטיבית, מספר החברים בלשכה יהיה פונקציה של נחיצותה ויעילותה בעיני החברים, מה שאומר כי הנטל המונח לפתחה יגבר והתקציב שלה ייקבע בהתאם.

המשמעות הינה יכולת השפעה גדולה יותר לכלל החברים מחד, ומאידך ייצוג הלשכה יהיה בהתאם למספר החברים אשר יבחרו לשלם.
כלומר, ככל שמספר החברים שישלמו יקטן, הרלוונטיות של הלשכה כמייצגת את כלל ציבור עורכי הדין יקטן, וכך גם כוחה.
האם מדובר בתוצאה רצויה?
בעיני ראשי הלשכה הנכנס והבאים אחריו זו עשויה להיות תוצאה קשה, במובן זה שהנטל לשכנע חברים לשלם ללשכה מונח לפתחם. מדובר בנטל לא פשוט אשר יחייב השקעת משאבים בשיווק, לנוכח תדמיתה הבזבזנית והלא יעילה בעיני רבים מהחברים אשר מבכרים להתרחק ממנה.