בית משפט המחוזי מרכז קיבל עתירה של אסיר שלאחר 10 שנים במאסר ביקש להשתלב חזרה בסבב חופשות.
האסיר העותר נושא במאסר של 13 שנה על שורה של עבירות שונות, חלקן קשורות זו בזו, ובהן גם עבירת מין – מועד תאריך שחרורו המלא הוא בנובמבר 2025.
בשנת 2019 הוא כבר שולב בסבב חופשות, ואף יצא לשתיים, אך חופשותיו הופסקו בתקופת הקורונה ולא חודשו מאז עקב מידע מודיעיני שלילי בעניינו והתנגדות של משטרת ישראל.
בעקבות העתירה שהגישו הסנגורים, עו"ד גיא ארנברג ועו"ד חן מאירי, המשטרה הסירה את התנגדותה והמרכז לבריאות הנפש (מב"ן) אשר הגדיר את מסוכנותו כבינונית המליץ על שלוש חופשות בנות 12 שעות. גורמי הטיפול בשב"ס, חינוך ורווחה, מצאו שאין מניעה ליציאתו לחופשה, בכפוף לחוות דעת מב"ן, ובהתאמה מפקד בית הסוהר המליץ על חופשה לוועדת החופשות של שב"ס.
חרף ההסכמה המקצועית הרחבה, יום לפני הדיון בעתירה נציגי הפרקליטות בוועדה הודיעו כי המדינה מתנגדת ליציאתו לחופשה. מדוע? לטענתם, חוות דעת שעברו מהרשות לשיקום האסיר (רש"א) לוועדת השחרורים מצאו את מסוכנותו כבינונית, "יש לראות בהערכות הטיפוליות שהוצגו בוועדת השחרורים כביטוי לסיכון שמהווה העותר לסביבתו אם יצא לחופשות".
השופט, דרור ארד-אילון, דחה את עמדת המדינה וקבע כי, "רש"א לא התייחסה בכל דרך לשאלת היציאה לחופשות ושאלת התאמתו של העותר – שכאמור יצא לחופשות כבר לפני כארבע שנים וזכה להמלצות של כל הגורמים ובכלל זאת גורמי הטיפול גם בחודשים האחרונים בתנים של מעצר בית מלא בליווי ערבים".
השופט הוסיף כי "לא מצאתי שיש בעמדה המאוחרת של גורמי הטיפול כדי להתגבר על מכלול ההמלצות הטיפוליות… הקשיים העיקריים שמנעו את חופשותיו היו מודיעיניים ומשטרתיים והם הוסרו".
כמו כן ציין השופט כי האסר "שולב בטיפולים לא מעטים, חלקם בהצלחה וחלקם פחות, אולם לא סירב להשתלב ואף הביע נכונות להשתלב בכל טיפול שיקדם את שחרורו המוקדם… הלכה פסוקה היא שאין הכרח להשלים טיפול כתנאי ליציאה לחופשה".
לאור כל אלה הורה השופט להשיב את העותר לסבב חופשות (21 ביוני).
את המדינה ייצג עו"ד רועי כליפה.
מעו"ד ארנברג ועו"ד מאירי נמסר בתגובה כי "לאחר מלחמה של שלוש שנים, שבהן האסיר לא יצא לחופשות ובמהלכן הגשנו מספר רב של עתירות, סוף סוף השגנו לאסיר קצת נחת והוא בקרוב ייצא לחופשה לאחר שלוש שנים".
