"מטענים למפורסמים" בערעור לעליון: מי רצה לרצוח את קובי מוסא?

שנה וארבעה חודשים לאחר שנגזר דינם של אבנר הררי ואבישי בן דוד בתיק "מטענים למפורסמים", בית המשפט העליון קיים דיון בערעור שהגישו הנאשמים, (19 יוני).
הררי מערער הן על הכרעת והן על גזר הדין בעניינו, בן דוד מערער על הרשעתו באחד האישומים בלבד – ניסיון רצח הכדורגלן לשעבר קובי מוסא.

הררי הורשע בבית המשפט המחוזי בתל אביב בצוותא עם בן דוד בניסיון רצח של מוסא.
הררי, שזוכה מהטמנת המטען ברכב של הזמרת מרגלית צנעני נשפט ל-11 וחצי שנות מאסר.
בן דוד שהורשע גם בניסיונות הפגיעה בצנעני ובאיש העסקים מאיר שמיר נשפט ל-15 שנות מאסר.

בן דוד היה זה שנתפס בעת ניסיון הטמנת מטען מתחת למרצדס השחורה של מוסא במגרש החניה של איצטדיון הכדורגל ברמת השרון, בעוד שבנוגע להררי לא התגלתה אף ראיה ישירה.
אחד משופטי ההרכב בבית המשפט המחוזי, ציון קפאח, הודה כי "אשמתו של בן דוד הוכחה באמצעות ראיות ישירות.. הקושי היה בהוכחת אשמתו של הררי".
הרכב השופטים במחוזי ביסס את קביעתו המרשיעה כלפי הררי על ראיות נסיבתיות – עקב האינטראקציה ההדוקה עם בן דוד בתקופה הסמוכה להטמנת המטען.

בן דוד היה תחת מעקב של המשטרה אחרי ניסיון הפגיעה ברכבה של מרגול. צוות בילוש עקב ותצפת על תנועותיו במשך שבועיים בינואר 2017 – אותם שבועיים שקדמו לניסיון הפגיעה במוסא. באותם שבועיים הררי לא נצפה פיזית בהכנות להנחת המטען, וגם לא נמצא קשר פורנזי שלו למטען. בית המשפט המחוזי הרשיע את הררי בביצוע עם בן דוד בצוותא רק בשל הקשר התקשורתי ההדוק שהיה ביניהם באותם ימים – ההרשעה הזו על בסיס ראיות נסיבתיות מהווה את אחד הנושאים המרכזיים בערעור בפני השופטים יצחק עמית, דוד מינץ ויחיאל כשר.

הטענה המרכזית של הררי בערעור היא שהקשר עם בן דוד היה חברתי ועסקי בלבד. באמצעות עו"ד אייל בסרגליק הוא טען כי העובדה שהררי העסיק את בן דוד בחנות הירקות שלו ושיתף אותו בעסקים נוספים אינה מהווה ראיה לקשר פלילי. כמו כן טען הסנגור בסרגליק, כי הפרקליטות אינה יכולה לטעון לביצוע עבירה בצוותא של שני הנאשמים, כאשר ברור מחומר הראיות שישנה פעילות שלמה שבן דוד ביצע לבדו.
עו"ד איתן סבג, שמייצג בערעור לעליון את בן דוד, נלחם כעת על זיכוי של בן דוד מניסיון רצח קובי מוסא, הטענה המרכזית שלו היא שאין כל הוכחה לכוונת הקטילה, וכי יתכן מאוד שבן דוד ניסה להפחיד או לפגוע ברכב בלבד, ולא בבעלים מוסא.

במסגרת הערעור צמצמו הסנגורים את יריעת המחלוקת העיקרית בתיק, התמקדו בביקורת על פרשנות של בית המשפט המחוזי לשיחות טלפון מוקלטות רבות בין השניים, והציעו פרשנות חלופית על משמעותן האמיתית. בעיקר נטען כי למרות קשריהם ההדוקים – הררי אינו אחראי לכל מעשיו ותכנוניו של בן דוד באותה תקופה.

משמעות השתיקה וגודל המטען
באשר לגרסתו החדשה של בן דוד תהה השופט עמית, מדוע הוא בחר לשתוק עד כה, ושאל את עו"ד סבג האם לנוכח מארג הראיות הקיים וסוג הנשק לא די בכך להרשעה?
עו"ד סבג השיב: "העובדה שהמערער בחר שלא להעיד בבית משפט, אין בה כדי לחזק את מה שאין. אי אפשר להסיק דברים שלא קיימים ואף סותרים. לא ניתן להשלים את הפער הראייתי הזה… הראיות מוכיחות אחרת. לא די לומר שקיימות השערות סבירות או ראיות באופן כללי לביצוע, על מנת להרשיע. יש להוכיח כוונה… בית משפט המחוזי קבע שעצם זה שמדובר במטען, ולפי טיב המטען,  זה מלמד על כך שהיתה למערער דווקא כוונה לרצוח. אין לזה אח ורע בפסיקה".

עו"ד סבג ביקש להדגיש: "אין ראיה שיש מניע, שיש הידברות, שיש סכסוך… לקפוץ למסקנה שהוא רצה להפעיל מטען דווקא כשמוסא היה ברכב? לא ניתן להסיק זאת… חסרה פה ראיה או תשתית שתבסס האם הוא רצה להפעיל את המטען, או חשוב מכך – מתי הוא רצה להפעיל את המטען. אי אפשר ללמוד מהמטען עצמו. התיק הזה הוא תיק של ראיות נסיבתיות… נטען כי מיקום המטען מלמד על כוונה. זה דבר שאין לו שום קשר…".

גם השופט יחיאל כשר ניסה להקשות על הסנגור: "או שהנאשם ידע שהמטען מסוכן, או שהוא לא ידע".
עו"ד סבג: "דברים שנטענו מצד המאשימה אין להם אחיזה. מצד אחד אומרים שהמטען חמור, ומצד שני אומרים היכן הוא הונח".

עו"ד סבג המשיך והתייחס לתוצאות האירוע: "לא נפלה שערה משערות ראשו של איש או אישה. גם לא תלתל. היה מאמץ להפעיל את המטען דווקא נגד רכוש. אם מדברים על מיקום – אי אפשר לדבר על מיקום לבד. יש לבחון ראיות נסיבתיות בהקשר לתיק, לא ניתן לבחון ראיות נסיבתיות במנותק".
השופט כשר: "לפי כתב האישום היו הזדמנויות קודמות לפגוע ברכב והן לא נוצלו".

עו"ד סבג המשיך והתמקד בכוונתו של בן דוד: "לא עלה כלל נושא הכוונה. זה עלה לראשונה רק במשפט. לא עלה גם נושא ההזדמנות. אם היו מעקבים, היתה גם הזדמנות. אולי הוא רצה לעשות משהו פחות חמור. לפי דוחות העוקבים, מוסא היה עם משפחה, מה שמלמד שהנאשם לא רצה לפגוע באנשים. למה לנתק את כל הראיות ולומר אולי היתה לו פעם הזדמנות? אין כל אינדיקציה בכל הראיות לכך שהמערער התכוון להמתין או לחכות".

השופט מינץ המשיך וניסה להקשות: "אדוני אומר שאין ראיות… איך משתלבת השתיקה?".
עו"ד סבג: "נטען כי המערער לכאורה יכול היה לבחור באיזה חומר להשתמש וזה מלמד על כוונות. לא הוכח מתי היה בידו של המערער בקבוק בנזין ומתי היה בידו חומר שיותר מסוכן ויותר טיפוסי".
השופט כשר: "באירוע של קובי מוסא היתה לו אפשרות לבחור בין שני מטענים – אחד מסוכן יותר ואחד מסוכן פחות – הוא בחר במסוכן יותר ומכך ניתן להסיק".

הסנגור המשיך והתייחס לחומרת העונש: "בית המשפט צריך לקחת בחשבון שמבחינה תוצאתית אין נפגעים. העונש הוא עונש שהמדינה ביקשה. ולכן, יש להקל משמעותית בעונשו. אני מבקש שהעונש לא יעלה על 10 שנים. למערער אין עבר פלילי כזה שלא ניתן להתחשב בו. מדובר באחד האסירים החיוביים. הוא בנה מאפס בית כנסת שלם והוא תומך באסירים".

נציג הפרקליטות, עו"ד איתמר גלבפיש, התייחס לכוונת הפגיעה, טיב המטען ועצמתו: "זה משהו שקול למעשה, זה לא סתם מטען מאולתר. העיד המומחה קבע שזה יכול גם להרים כלפי מעלה וגם להוריד כלפי מטה. זה מחסל אדם".
השופט כשר: "יש לכם עדות לגבי ההבדל בין לשים מתחת לנהג או בתא המטען? האם יש עדות איש מקצוע שאומרת שאחד חמור יותר מהשני בהנחת מטענים? אני לוקח מקרה שבו לא התכוונו להרוג. האם המיקום על איפה שזה היה ברכב של מרגלית צנעני חמור פחות מהמקרה של אדון מוסא? אם לא אז לא".
עו"ד גלבפיש: "לשני המערערים היתה יכולת בחירה. היתה גם יכולת לרצוח במשימה עבריינית גדולה ולהפעיל מטען חבלה רב אמצעים… ליצור מכתש בתוך רכב".

השופט מינץ ניסה להקשות: "אומר חברך, שאתה ממלא את החיסרון בסברות".
עו"ד גלבפיש המשיך: "אני מפנה למקום שבו רואים את אבנר מפציר בו לבצע את הפעולה הזאת. אם בית המשפט מסיק שהם רק התכוונו להרתיע אותו, בסדר. אבל זה נראה לי תמימות מאוד מאוד גדולה. כל המאמץ של שבועיים ושמירה – האם הם לא התכוונו לפגוע בו? למה לא לשים לו מטען בלילה? למה לא לפוצץ אותו בלילה? הוא עוקב אחריו יום שלם ורואה היכן הוא, אבל לא. הוא עושה זאת במקום שבו הוא יכול לשלוט בו. הוא עושה זאת כשהוא לבד. פה יש תמימות מאוד גדולה".

השופט עמית התייחס שוב לשתיקה של בן דוד: "הרבה פעמים נאשמים שותקים כי הם לא רוצים להיות במצב שהם היו באיזור… אבל הוא נתפס בכף (על חם), כך שיש כאן שמירה על זכות השתיקה ללא היגיון. כשאתה נתפס על חם יש לך אינטרס לדבר כדי להוריד את האישום".

תודים וקודים
עו"ד אייל בסרגליק, שמבקש לזכות את הררי מההרשעה בניסיון רצח הגדורגלן, התייחס להקלטות השיחות בין הררי ובן דוד והשימוש בקודים במהלכן: "נאמר כי הם אינם זוכרים כי המילה 'תותים' היא שם קוד. אבל זה לא הוטח בו, אז איך אפשר להרשיע במה שלא נטען? הררי לקח את בן דוד לעסקאות נדל"ן שלו, אז אפילו אם לא מאמינים לו, לצורך העניין עדיין אנו במצב שאי אפשר לייחס לו כל פעולה שאבישי ביצע".

בהמשך טען הסנגור כי בן דוד נהג לשקר, לא רק להררי, והצביע על מחדלי חקירה שונים: "היחידה החוקרת שמה מעקב רק על בן דוד ולא שמה מעקב על הררי… הם לא הביאו מסקנה אחת ויחידה שיכולה להרשיע את הררי. יש ראיות לכך שמבוצעים משלוחים בחנות, של תותים בוודאי. אבישי מספר מה שהוא רוצה. לפי הכרעת הדין הוא ביצע עבירות שלא קשורות להררי. נטען שהחלק של הררי הוא חלק חיוני ובלעדי. אבל לתרומה שלו לא היה חלק משמעותי בתכנון – היכן הראיה שמוכיחה זאת? אף בראיות נסיבתיות – היכן הוכח שלהררי היתה שליטה פונקציונלית?".

עו"ד בסרגליק המשיך ודיבר על מחדלי החקירה: "הררי לא הוזהר. יש לכך משמעות באשר למחדלי חקירה. כמו כן לא נפתחו מצלמות מגרש הכדורגל. מצלמת החנות הצליחה לתעד שמונה ימים בלבד עובר למעצרם של החשודים. כיווני חקירה רבים לא נבדקו, כולל הקשר הרומנטי שמוסא ניהל עם אישה אחרת".

ביחס לרקע טען עו"ד בסרגליק: "לא הוכח שהיה מניע לפגוע. אין מניע, אין ראיה שקושרת את הררי באופן אישי. יש שיחות שהן שיחות קוד. אנו טוענים שלא ניתן לפרש את השיחות כשיחות קוד לביצוע פשע. בית המשפט בעיקר דיבר על הפרסונה, בגלל מי שזה אבנר הררי, בגלל ההיסטוריה שלו. בעיקר יש לו הבנה שמה שקורה זה אצל המערער האחר, בן דוד. אבל אי אפשר לייחס את העבר של הררי למעשים של בן דוד".

בנוגע לחומרת העונש שהוטל על הררי, שהורשע באישום אחד, טען הסנגור: "מדובר על עונש חמור שלא עולה על נסיבות המקרה. גם אחרי שהורשע, החלק של הררי היה מינורי, הוא לא היה יכול לשלוט בשום דבר. המתחם היה צריך להיות בין שלוש לשש שנות מאסר. מעבר לכך, נכון שיש לו עבר מכביד, אך מדובר באדם בן 69 שהמשמעות לגביו היא שעלול לסיים את חייו בכלא. לבד מהפגיעה במשפחה שהוא מהווה לה גב כלכלי".

בהקשר לאחדות הענישה הסנגור בסרגליק ציין, כי "בן דוד הורשע בשני אישומים שכוללים יצור, נשיאת נשק, ניסיון להרוס נכס בחומר נפיץ, איום בכתב, והררי הורשע באישום אחד. בן דוד קיבל ביחס לכל האישומים 15 שנות מאסר, בעוד הררי קיבל על אישום אחד בודד 10 שנות מאסר. פועל יוצא, שבגין ארבעה אישומים בהם הורשע בן דוד הוא נשפט לחמש שנות מאסר בפועל. זה נתון לא הגיוני ומופרך ופוגע באחידות הענישה. גם בעניין הפעלת מאסר על תנאי שהיה למערער במצטבר, היה ראוי שבית המשפט יסתפק בחפיפה. עצם זיכויו בתיק של מרגול לא אמור להביא להחמרה בענישה על מוסא".

התובע גלבפיש שב וחזר על טיעוני המדינה: "אלה שני אנשים שיודעים לדבר אחד עם השני. נקודת המוצא בעיניי, לכל הדיון הזה, קלושה ומופרכת. חברי דיבר על עניין התותים. לא הבנתי מדוע ולמה יש לרשום בכל שיחה את מספר הקוד. הבאנו עוד הרבה שיחות. חלק מדברים על תותים, חלק על חוזה, וחלק על שכירות".

השופט עמית התערב ואמר: "עסקים ונדל"ן".
עו"ד גלבפיש: "אבנר הררי לא עסק בנדל"ן".
התובע שב והפנה לשיחות בין השניים, ביניהן שיחה שהתקיימה לאחר שארבע פעמים בן דוד עקב אחרי מוסא. "אבישי אומר אני ארבע פעמים שם. מה אבישי עשה כל היום הזה תשע שעות? אנחנו יודעים הוא עוקב אחרי מוסא. הוא גם נותן לו הוראות… כל פעם שהם יוצאים החוצה הם שמים את הטלפון ליד הקופה ומדברים בחוץ. אין לו משלוח. זו התדיינות של שני אנשים שעושים דבר מה ביחד. לא היו משלוחים באותו יום. רואים את זה שהוא לא יוצא עם משלוח. כל מי שרואה את סרטי הווידאו רואה שני אנשים עושים דבר מה והוא מפציר בו".

לעניין המניע אמר נציג הפרקליטות: "אין מניע. זה גם נאמר בכתב האישום, בניגוד למרגול – שם יוחס מניע. זה מפעל עברייני שנועד לשרת גורמים אחרים כדי לפגוע על רקע עברייני באחרים מבלי שיש לך משהו אישי נגדם. אלה לא אנשים מסכנים. הם נותנים שירותי עבריינות כדי לפגוע באחרים, בלי מניע".
השופט כשר פנה לעו"ד גלבפיש: "לפי הרעיון הזה, נאשם 2 (הררי) הוא מתווך?"
עו"ד גלבפיש: "מתווך זו לא המילה הנכונה. הוא הלוחץ. הוא לא בלדר. ממש לא. רואים את הדינמיקה בין שני האנשים, מי מדריך את מי ומי לוחץ על מי לבצע את המשימה. יש חוזה, יש לנו שבועיים, מי מעביר למי כסף. אין יכולת לטעון דבר בנוגע לקשר ביניהם, הוא ברור מהסרטים והדברים ברורים".

לעניין העונש אמר נציג הפרקליטות: "העונש ראוי וצודק ולא ראוי להפחית ממנו ולו קצת. זה ניסיון לרצח. למה היו לנו עוקבים? כי היה מפעל עברייני קודם".
השופט עמית: "אין לנו פגיעה פיזית".
עו"ד גלבפיש: "במזל לחלוטין לא נפגע מי שנפגע. אפשר לומר תודה, (כי אז) זה היה אישום ברצח אם לא היו מתערבים. בגלל שהתערבנו יש פה רק ניסיון רצח. היתה פה הטמנת חומר נפץ על רכב עם גורמים עבריינים. מדובר פה על אדם עם עבר פלילי מאוד מאוד כבד ויש להשית את העונש על כך. זה לא אדם צעיר כבן 20 ללא עבר. יושבים כאן השופטים והוא מיהר לומר שהוא יסיים את חייו בכלא. הוא בן 60 ונתנו לו לרצות עוד ארבע חמש שנים. זה לא אדם שימי חייו ספורים. רחוק מכך. לא צריך להגזים בכך. עשר שנות מאסר זה ראוי בהתחשב בכך".

עו"ד בסרגליק הגיב לדברי נציג הפרקליטות: "חברי אמר שאבנר שולט בבן דוד, באיזה אופן? רואים שאבישי לא סר למרותו. להיפך. אני גם לא יודע מהיכן חברי אמר שמדובר במעגל עברייני עבור אחר. אי אפשר לראות זאת בראיות. חברי לא התייחס בכלל לפער הענישתי, גם בהינתן קיומו של העבר הפלילי, לא ניתן לראות את העונש כל כך כבד".

בסיום הדיון בערעור, כהרגלו בקודש הררי ביקש להתייחס במילותיו להרשעותיו: "אין כל ראיה, גם לא ראיה נסיבתית. לא עשיתי שום עבירה. השתקמתי… לא התקנתי על אבישי GPS, אני לא יכול לדעת. אני מבקש להשתחרר".
החלטת השופטים לגבי הערעור תינתן בהמשך.