לאן נעלמו כ-2,000 האזנות סתר בפרשה 512?
שאלה זו עמדה במרכזו של ערעור על החלטת בית משפט המחוזי בתל אביב, שלא להורות לתביעה להמציא לנאשם גולן אביטן את ההקלטות מחומרי החקירה בתיק, למרות שלטענת ההגנה יתכן ויש בהם כדי להוכיח את חפותו.
תזכורת. בחודש מאי 2015 הוגש כתב האישום נגד 18 נאשמים, בהם אביטן. כתב האישום מונה 13 אישומים. נגד אביטן נטען כי הוא היה שותף לשלושה מעשי רצח, ניסיון רצח, חבלה בכוונה מחמירה, קשירת קשר לפשע ותקיפה הגורמת חבלה ממשית, הכל במסגרת ארגון פשיעה יצחק אברג'ל. הטענה נגד אביטן היא, שהוא סיפק את השלטים למערכת ההפעלה במטענים שבאמצעותם בוצעו נסיונות ההתנקשות ברוזנשטיין בגני התערוכה וברחוב יהודה הלוי שם נרצחו שלושה חפים מפשע (יוני, דצמבר, 2003).
אביטן שוחרר בערבות למעצר בית באיזוק אלקטרוני אולם באוקטובר 2018 הוא ניצל חלון התאווררות ונמלט למרוקו, ובינתיים הורשעו מרבית הנאשמים בעבירות המיוחסות להם.
באוגוסט 2022 הוא נעצר עם שובו לישראל והמשפט נגדו התחדש.
במסגרת ההליך העיקרי טרם הבריחה מהארץ הוגשו חומרי החקירה העיקריים ונשמעו העדים, ולאחרונה עם חידוש משפטו בוצעו כל ההשלמות ואף נשמעו סיכומי הפרקליטות וההגנה.
ב-6 יוני, במהלך שלב הסיכומים הגיש אביטן בקשה להורות למדינה להעביר לו חומרי חקירה רלוונטיים שנודע לו עליהם רק לאחרונה – הקלטות מהאזנות הסתר של המשטרה במחוז דרום לעבריינים הרלוונטים לפרשה 512. לטענת הסנגורית, עו"ד מירי פרידמן, נראה כי מדובר בראיות קריטיות להגנתו, ולא ניתן להתעלם מהן.
בית משפט המחוזי דחה את הבקשה בנימוק שהיא הוגשה בעיתוי חריג והיתה צריכה להיות לכל המאוחר בשלב פרשת ההגנה, לאחר חידוש המשפט. בית המשפט הדגיש בהחלטתו כי אביטן עשה הכל כדי לעכב את התקדמות ההליך העיקרי. כמו כן הביעו השופטים תמיהה כיצד יתכן שעורכי דינו של אביטן בהליך העיקרי טרם הבריחה, לא נדרשו לחומר המבוקש לאורך השנים בהן התנהל ההליך.
עו"ד פרידמן ביקשה בערר שהוגש לבית משפט העליון על החלטת שופטי המחוזי, לקבל כל תיעוד הקשור להאזנות סתר על הטלפון של י"ש – מי ששלח את עד התביעה ישי וענונו לרכוש שלטים עבור אביטן לכאורה, ואת כלל האזנות הסתר שבוצעו באותו הקשר גם לקו הטלפון בביתו של אביטן.
הבקשה מבוססת על מזכר משטרתי מינואר 2004 של הקצין המנוח אפרים ברכה, אז ראש משרד חקירות בימ"ר תל אביב, ממנו עולה כי במסגרת חקירת נסיונות החיסול של רוזנשטיין חוקרים של ימ"ר דרום ביצעו במשך שלושה חודשים האזנות סתר על ביתו של אביטן, וברשותם כ-2,000 שיחות. ברכה ביקש אז לפנות לימ"ר דרום, על מנת שיעבירו לתל אביב את האזנות הסתר הרבות שבוצעו לאביטן, "לצורך מיון החומר".
בתגובה לבקשה של עו"ד פרידמן, המדינה הצהירה בבית משפט המחוזי ובעליון, כי כל התוצרים שהיו בידי הפרקליטות הועברו זה מכבר לעיונו של אביטן, עוד בשלב שקדם לשלב ההוכחות. בנוסף הדגישה הפרקליטות, כי תזכירי המשטרה הקיימים אשר קשורים להאזנות המבוקשות, הועברו להגנה במסגרת פרשה 512, אבל בזמן אמת במשפט לא התקבלה שום פנייה מההגנה בעניין כלל ההקלטות שבוצעו.
בפרקליטות אומרים, כי בחומר הראיות יש שתי שיחות מהמאגר המדובר, וכל השאר סווגו כבלתי רלוונטיים ולכן הם לא נכללו בין חומרי החקירה בפרשה 512, אלא שכעת הם אינם בנמצא עוד.
על רקע תגובת המדינה, השופט אלכס שטיין קבע כי הערר מתייתר. "אין התביעה יכולה לתת לנאשם חומרים שאינם מצויים בידה, או בידי המשטרה", ציין השופט אך בהמשך לכך הוא רמז כי היה ויתגלו ההקלטות הגנוזות, "להצהרת המדינה בדבר שלמותם של חומרי החקירה אשר נמסרו לעיונו של הנאשם יכול שתהיינה השלכות משפטיות מרחיקות לכת".
בהקשר זה ציין השופט, כי ככל שאביטן מלין על אי הימצאות החומרים אשר לשיטתו נחוצים להגנתו, טענה זו "שייכת לעולמם המורכב של 'מחדלי חקירה'; ככל שיש בה ממש, מן הראוי להוכיחה במסגרת ההליך העיקרי, ולפרט את השלכותיה בסיכומים" (שהוגשו בינתיים).
ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: "מדובר בתיק המתנהל בין כותלי בית המשפט".
מהפרקליטות נמסר בתגובה: "חומרי החקירה שהועברו ממשטרת ישראל, נמסרו כולם לידי באי כוח הנאשם, והיה מקום לברר את טענותיהם בעת ניהול המשפט".
