מהו תיק הצוללות בעצם? מדינת ישראל נגד מיקי גנור ואח'? נגד היעד המשטרתי בנימין נתניהו, והאחרים מהסביבה הקרובה שלו? ואולי זה בכלל תוצר העוינות התקשורתית הידועה של בן כספית ודרוקר נגד נתניהו, שתחקיר הדגל שלהם היה מבוסס מלכתחילה על המקור שלהם, מי שהפך להיות עד התביעה מספר 1 של המשטרה והפרקליטות – סוחר הנשק ישעיהו שייקה ברקת.
בגיל 90, על דוכן העדים במשפט המרתק שנפתח השבוע, הוא סיפר איך עבד עשרות שנים בשירות מדינת ישראל מול מדינות ברחבי העולם, עם דגש על גרמניה שם הוא תיווך בעסקאות הרכישה של חמש צוללות לפחות. בגיל 75 לערך הוא הודח מהג'וב שהכניס לו עשרות מיליוני דולרים, ותחתיו נכנס לתפקיד קצין חיל הים לשעבר מיקי גנור. לפי התביעה חילופי התפקידים היו חלק מקשירת הקשר של גנור והאחרים כחלק מעסקת שוחד, לפי ההגנה במשפט מדובר במהלך עסקי טבעי שפגע כלכלית ורגשית בפטריוט הקשיש והוביל אותו לצאת מן הצללים ולחשוף בטלוויזיה את סודות סחר הצוללות של ישראל, גם אם על הדרך הוא סיבך לכאורה את ראש ממשלת ישראל.
אחרי החקירה הראשית (8 יוני), שהיתה אנמית מבחינת הפרטים והמסמכים, רצופה בהרבה מאוד הערות על אובדן זיכרון עקב גילו המופלג, השופטת טלי חיימוביץ הבהירה לעד כבר בפתיחת החקירה הנגדית היום (15 יוני): "תענה רק מה שאתה זוכר, מר ברקת, מה שאתה לא זוכר אל תענה".
את החקירה הנגדית הוביל עו"ד עמית ניר ממשרד עו"ד רווית צמח, ופתח עם המשך ישיר לעדות הראשית בה התפייט העד על חלקו בתולדות מדינת ישראל. "ההיסטוריה הצבאית שלך מאוד מרשימה, המחתרות, כל המלחמות, ששת הימים", אבל, שאל הסנגור, האם גם העיסוק בסחר בצוללות מהווה חלק מהתרומה שלך למדינת ישראל?
"בוודאי שכן", השיב ברקת.
כינו אותך אבא של הצוללות.
"נכון, אבל לא אני המצאתי את הכינוי הזה, כך נקראתי בגרמניה".
את מי ייצגת, את מדינת ישראל או את התאגיד הגרמני, תיסנקורפ – ה.ד.וו.?
"מדינת ישראל היא הדבר שהיה חשוב לי ביותר".
השופטת: אבל האם ייצגת גורם מסחרי כלשהו?
"כן, אבל לפי בקשת גורמים ישראלים".
ב-2009 נחקרת במשרדי הממונה על הביטחון במערכת הביטחון (מלמ"ב).
"אני לא נחקרתי.. תדייק… נשאלתי שאלות.. תן לי את הכבוד הראוי לי".
אחרי שעו"ד ניר מתרצה, הוא מתחיל להטיח בעד פרטים מאותו תשאול. "החוקר כותב שם, 'שייקה חושף את קשריו עם הגופים השונים… שבקשו ממנו לסייע מול חברות מגרמניה… כאשר נשאל אם קיבל שכר הוא השיב בכעס, שאינו מחוייב לפרט'".
מדוע כבר אז סירבת לפרט על ההתקשרות עם הגרמנים?
"בצניעות? הייתי שם דבר בכמה מדינות מהודו ועד כוש, היה לי מעמד, ואני לא אוהב שחוקרים אותי".
השופטת חימוביץ: אבל למה כעסת בתשאול המלמ"ב כאשר שאלו אותך על הכסף?
"כסף זה לא דבר שמדבר אלי, עניתי באופן רגשי ולא תבונתי… אני מתקרב לגיל 90 ולא זוכר הכל".
העד, שלפי הרזומה שלו החל להילחם ולעבוד למען מדינת ישראל וצבאה בתקופת המחתרות, מקפיד להדגיש כל העת את גילו המופלג ואת בריאותו הרופפת, הגם שהוא לא הציג אישורים רשמיים לפגיעה ביכולת הקוגנטיבית שלו, והאמת שהיא לא באמת ניכרת עליו, חרף הבריחה התכופה שלו למחוזות של הפגיעה בזכרונו.
גם בבית המשפט אמרת שאתה אדם משונה, וכסף לא מעניין אותך.
"טוב.. נו… על שלוש הצוללות הראשונות לא היה חוזה, על הצוללת הרביעית והחמישית כבר היה לי חוזה".
למה לא אמרת את זה בחקירה הראשית?
"אני מבקש שלא תעליבו אותי….ואני אצטט ביטוי מצרפתית.. אל תעליבו את האוזן המוזיקלית שלי".
אם בשתי הצוללות האחרונות היה לך חוזה, אז ייצגת את התאגיד הגרמני.
"אני כל חיי ייצגתי את מדינת ישראל, מראש הממשלה ומטה".
והרווחת כסף.
"כן".
בחקירה הראשית אמר העד שהוא אינו זוכר, שכסף זה דבר שהוא לא מתעסק בו, שמספנת ה.ד.וו לא שילמה לו, שאין לו חוזה.. שאת השכר הם שלחו למס הכנסה בישראל.
את הסכום אתה זוכר? מתי וכמה קיבלת ?
"בשלב מסויים שהתחילו לדבר על כסף המליצו לי בממשלת ישראל לעבור לגור קרוב בגרמניה, קיבלתי אישור ישיבה בגרמניה לכל החיים ללא מגבלה".
השופטת: אבל הכסף, העמלה?
"המליצו לי לפתוח חשבון בנק בגרמניה, מתי וכמה? שיבדקו ברשות המסים, בחשבונות".
אמרת שקיבלת שני אחוז מהפרויקט, זה לא סכום קטן, לא עניין אותך?
"מבקש שלא תתייחס אלי בזלזול…. אני לא מתעניין בכסף".
השופטת: אבל איך עבר הכסף?
"אל תציקו לי בשאלות האלה הרעות, מדינת ישראל בקשה שאייצג אותה מול גרמניה, היו לי קשרים מצויינים עם גרמניה".
20 מיליון אירו על חמש צוללות
השופטת חיימוביץ מנסה להסביר לעד בסבלנות אין קץ שלא מציקים לו, שזה בית משפט, ויש שאלות לא נעימות על כסף וכדומה, שצריך להבין אותם.
עו"ד ניר: מה היו המספרים? שני מיליון אירו, 20 מיליון אירו.
"אני זוכר רק 2 אחוז מהפרויקטים, תעשה את החשבון אתה, אני לא צריך לעבוד בשבילך".
מה היית במספנות של הצוללות?
"כמו אבא".
לא זה, פורמלית, עם מי עבדת, עם ד.ה.וו או עם תיסנקרופ?
"מותר לי לא להבין? היתה שם מהפכת בעלויות… תיסנקרופ שמה בעלות על ה.ד.וו".
הסנגור ניר מגיש לברקת את הסכם העבודה שלו לקידום בניית הצוללות הרביעית והחמישית, עם האופציה לצוללת מספר 6, ושואל:
האם עבדת עם חברה נוספת? למשל אטלס אלקטרוניק.
"זו חברה שעושה רכיבים שנכנסו לצוללת".
עבדת איתם?
"לא זוכר".
אולי בגלל זה שאתה לא זוכר כלום, כינו אותך שם, סוכן כפול? כי עבדת עם אטלס במקביל למספנת ה.ד.וו, בלי לדווח.
"לא הסתרתי שום דבר… תרשום שאני לא זוכר".
השופטת: היה ניגוד עניינים?
"ממש לא, רק חלק מהציוד הגיע מאטלס".
השופטת: אבל יש עוד חברות שעושות את זה.
"אני לא בחרתי באטלס… היא היתה שם… מה שאני קיבלתי או לא קיבלתי…. במספנת ה.ד.וו ידעו בטוח".
שלמת את המסים על ההכנסות מאטלס?
"חיובי, בין בארץ ובין בגרמניה".
הסנגור ניר מגיש לבית המשפט מסמך ובו פירוט התקבולים שברקת קיבל מחברת ד.ה.וו, ומציין כי אחרי שב-2016 פורסם "תחקיר הצוללות" של דרוקר וכספית המספנה הגרמנית פתחה בתחקיר וחלק מהממצאים הועברו למשטרת ישראל במסגרת חקירת תיק 3000, וכך הגיעה רשימת ההכנסות שמשום מה חוקרי המשטרה לא עמתו את העד איתה, וגם הפרקליטות לא העלתה אותה בחקירה הראשית של העד.
"כשאני רואה את המספרים כאן אני נדהם", אומר ברקת למראה הרשימה המסתכמת ב-20 מיליון אירו שהוא קיבל מתיסנקרופ וחברת הבת ד.ה.וו בלבד.
למה אתה נדהם, הנה גם ההעברות הבנקאיות.
"אתה רוצה להוכיח שקיבלתי כסף? אז כן, קיבלתי", הוא אומר ומתחיל בסדרת מבטים תכופה לעבר אשתו בספסל הראשון.
נציגי התביעה מודיעים כי הם מסתייגים מהפרטים בדו"ח הכספי, למרות שהם מכירים אותו מחומר הראיות. השופטת מופתעת מתגובת הפרקליטות, ומורה להם לבדוק ולדווח מה משמעות הדו"ח והפרטים שבו.
הסנגור ניר מציין שבדו"ח יש פרטים על הפניות של ברקת לגרמנים ועל ההפקדות, ומקריא לו דרישת תשלום של 10 מיליון אירו לחשבון הבנק שלו.
"זה נדבה או הסכם?", נזעק ברקת, "מי ששילם ידע למה הוא משלם ולמי הוא משלם, אם קיבלתי הרבה או מעט, זה רק מי ששילם יודע. אני עומד מאחורי הסכומים".
אבל אמרת מקודם ש-20 מיליון אירו זה סכום דמיוני.
"מה שחתמתי עליו ולא מזוייף, אז כן…. אנחנו מדברים על עסקאות שיכולות להפחיד אנשים נורמלים".
מפגש ההדחה לפי ברקת
הסנגור ניר יחד עו"ד רווית צמח חוזרים איתו לפרטים מהמפגש בחודש יולי 2009 עם איש מפתח במשפט, מנכ"ל המספנה הגרמנית, וולטר פרייטג, שביקר בישראל כדי לקדם עסקה למכירת ספינות משמר, ואפשרות לבניית צוללת שישית. בחקירה הראשית ברקת סיפר שהם היו יחד אצל מנכ"ל משרד הביטחון גבי אשכנזי, ואז הלכו למפקד חיל הים אליעזר צ'ייני שם נפגשו גם עם מיקי גנור, ובהמשך הלכו כולם לארוחת ערב, בסיומה חרב עליו עולמו.
בחקירה הראשית אמרת שאחרי אותה ארוחת ערב פרייטג חזר נסער לחדר במלון.
"אחרי ארוחת הערב פרייטג צ'ייני וגנור יצאו לסיבוב, הם בקשו להיות לבד, אז אני עליתי לחדר של פרייטג, תמיד היו לי מפתחות של החדרים שלו בארץ, שנים. אחרי איזה רבע שעה הוא חזר כולו נסער, ואמר לי שהם רוצים לתת את החוזה החדש למיקי גנור, ודרשו 5 אחוז מהפרויקט, ולא 2 אחוז כמו שאני קיבלתי עד אז, אני לא מטומטם, כבר אז אני הבנתי שמבחינתי זה נגמר, שזה לא בשבילי יותר".
בתחקירים לטלוויזיה ולעיתון "מעריב", של רביב דרוקר ובן כספית, אמרת שמאז הפגישה הזו הבנת שאתה מחוץ לתמונה. ככה הרגשת?
"כן, זה די טבעי".
ואחרי זה, האם המשכת לעבוד עם המספנה?
"תראו, היו לי עם אנשי המספנה קשרים טובים שנמשכים עד היום".
אבל האם המשכת לעבוד מולם?
העד נבוך, מתלבט כיצד להתייחס לשאלה.
הרי גנור החליף אותך אז.
"אותי אי אפשר להחליף, לנעליי אף אחד לא נכנס", נזעק העד וקולע בדיוק לתזה של ההגנה, לפיה ברקת מסרב להשלים עם סילוקו מהמעיין המתגבר של עסקאות הנשק, שהכניסו לו עשרות מיליוני אירו, רק בזירת הצוללות.
הנה מסמך מינואר 2010, חצי שנה אחרי אותה ארוחת ערב, זה מוכיח שאתה המשכת לעבוד עם המספנה, דיווחת לגרמנים על העבודות שביצעת, ולא התייחסת בכלל לאירוע הזה שבו הבנת כי הסתיימה עבודתך איתם.
"המשכתי להיות בקשר איתם, אבל לא זוכר אם המשכתי לעבוד, בעצם חושב שקשר העבודה נותק".
הסנגור מציג לו עוד התכתבות עם המספנה, מפברואר 2010, דו"ח ביקורים וליוויים רבעוני בקשר לפרויקט של המספנה, בכפוף לחוזה ההתקשרות שמחייב אותו לדווח. השופטת חימוביץ גם מסבירה לו שמדובר בדיווח שלו על עבודתו, ותוהה אם לא קיבל כסף. "שלילי, מאז הביקור של פרייטג, שבו הבנתי שאני בחוץ, אני לא ביקשתי כסף… אם הגשתי דו"ח אז היתה לכך סיבה".
הסנגור חוזר לדיווח של ברקת מינואר 2010, שבו תיאר מפגש עם ראש הממשלה ועם מפקדי חיל הים וחיל האויר, בנושא קידום צוללת מספר 6.
הנה אתה עדיין חלק מצוות המשא ומתן של המספנה.
"כן, יש לי איתם את הקשרים, אז מה אתה רוצה להוכיח בזה"?
אבל אתה העדת שמאז יולי 2009 ניתקת את קשרי העבודה איתם.
"אני חושב שלא עבדתי איתם יותר, אבל יכול להיות שכן".
והנה בפברואר 2010 קיבלת 1.5 מיליון אירו מהמספנה.
השופטת מקפידה להעיר, "זה לא בהכרח מוכיח שלא היה ניתוק קשרי עבודה".
גרסת הגרמנים: העוקץ של ברקת
הסנגור ניר מקריא מהעדות של פרייטג בחקירה של משטרת ישראל בגרמניה, בשנת 2017. מנכ"ל טיסנקרופ סיפר כי הם מכירים את ברקת מהפרויקט הראשון של שלוש הצוללות, וציין שברקת הודיע להם כי מדינת ישראל, נתניהו, רוצה עוד שלוש צוללות כחלק מפרויקט ההגנה מפני האיום האירני.
ברקת מציע לספר לבית המשפט על הקשר שלו מול פרייטג. "יום אחד הגיע למספנה בחור ספרדי גרמני כזה. הוא היה בלי תפקיד מוגדר והפנו אותו אלי, שאני אעזור לו להתאקלם במספנה. ככה התיידדנו. ביקרתי בביתו, בילינו יחד. הוא נהיה אחראי במספנה על הצוללות… ואז נהיה איתו קשר מאוד קרוב (העד מכניס פרטים אישיים על פרייטג, חלקם מביכים, והשופטת מבקשת ממנו להימנע מזה)".
הסנגור אומר לברקת, כי פרייטג שהתחיל כאלמוני והפך למנכ"ל תיסנקרופ, סיפר בעדות שברקת ביקש 5 אחוזים על על ליווי פרויקט בעסקת הצוללות, בישראל וגרמניה, אבל הם הצילחו להורד אותו לשני אחוזים בלבד.
עכשיו חשף הסנגור פרט מעניין מהעדות של פרייטג אשר מלמד על ההתנהלות של הפטריוט הישראלי הקשיש. לדבריו, הוא ביקש מהם לא להעביר את הכסף שמגיע לו למדינת ישראל, אלא לחשבון בנק בהולנד, אבל הגרמנים סירבו בתוקף. פרייטג מצוטט אומר לחוקרי המשטרה הישראלית, "אני אמרתי לו שאנחנו לא נותנים יד להעלמות מס".
ברקת נזעק במקומו: "לא היה ולא נברא, אין לנו כלום עם הולנד, לנו יש חשבונות בנק בגרמניה".
הסנגור ממשיך לצטט מהעדות של מנכ"ל תיסנקורפ, שבתשובה לשאלה מדוע ברקת פוטר השיב לחוקרים: "הוא לא פוטר, החוזה איתו היה רק על צוללות ארבע וחמש, ולא עבור כלי שייט אחרים… מה שקרה הוא, שכאשר הודענו לו שלא נשלם דרך הולנד, הוא הלך לחברת אטלס אלקטרוניק ועשה איתם חוזה מאחורי הגב שלנו על שבע מיליון אירו, כדי שהוא יכניס אותם לעבוד עם ה.ד.וו.
"רצה הגורל, שאנחנו רכשנו גם את אטלס, ואז התגלה שהוא חייב אותנו פעמיים למעשה, פעם אחת מה שהוא קיבל מאיתנו, ופעם נוספת ממה שהוא קיבל מאטלס, עמלה על מה שהוא סידר להם לקבל מאיתנו".
תגובתך שייקה?
"אני כבר לא זוכר כלום".
על מהלך ההחלפה של ברקת במתווך גנור אמר פרייטג לחוקרים: "עורכי הדין שעשו את הביקורת אמרו לנו להיזהר מברקת (מרס 2009), בגלל חשיפת החוזה הכפול עם אטלס שהוא הסתיר, אבל חרף האינטריגות המשכנו להעסיק אותו ולשלם לו, כדי לצמצם את הנזק, כאשר הסתיים פרויקט צוללות ארבע וחמש נגמרה ההתקשרות".
העד מגיב בהשתוממות המחצינה היתממות, "איפה פרייטג? אני רוצה לשאול אותו… אני אשמח אם יביאו את פרייטג שיגיד לי את זה בפנים. זה לא נכון, אני לא מבין את זה. זה לא הגיוני".
עכשיו הסנגור עובר לחלק פיקנטי בפרשה – החושפים שלה בתקשורת. הוא מצטט כותרת מכתבה ב"דה מרקר" בשנת 2016 שדיווחה על החשיפה הצפויה באותו הערב של רביב דרוקר ובן כספית: כך הדיחו את מלך הצוללות והמליכו את מיקי גנור.
"אני בכלל לא מכיר את גנור", היתמם ברקת והקפיץ את השופטת חיימוביץ, "השאלה היא אחרת, האם באמת הרגשת שפוטרת אחרי אותה ארוחת ערב ביולי 2009?".
"תראי, אנשים מחיל הים שהכירו את הפרויקט והכירו אותי הרבה שנים נפגעו בשבילי ושלחו לי הביתה עיתונאים, שאספר להם מה היה, זה לא שאני פניתי, ואז הגיעו אלי רביב דרוקר ובן כספית".
עו"ד ניר: אז הם המציאו שהדיחו אותך, או שאתה אמרת להם?
"אני לא יודע, לא זוכר. אבל פה אני אומר רק את האמת. ברגע ששמי הופיע בעיתונות כבר לא היה לי טוב. אני לא אוהב פרסום".
נעזוב את העיתונים, בעדות שלך בלהב 433, החוקר צחי חבקין אמר לך שאת גנור כפו על החברה הגרמנית, ואתה השבת: 'ככה אני יודע'.
"אם זה מה שאמרתי במשטרה אז… אבל אני לא מבין מה זה כפו… לא מבין את המילה הזו".
הסנגור מסביר לו, כי לפי עדות פרייטג במשטרה, התקבלה הוראה לתת את פרויקט ספינות המשמר והצוללת השישית לגנור, וכאשר גנור שאל מה העמלה הנהוגה פרייטג אמר לו שני אחוז. הסנגור הדגיש כי פרייטג לא סיפר כלום בחקירתו על המפגש עם ברקת במלון אחרי ארוחת הערב, מפגש שבו לפי העדות של ברקת פריייטג הגיע נסער מזה שגנור וצ'ייני דרשו 5 אחוזים על הפרויקט.
"אני יודע רק את האמת שאני חוויתי", השיב ברקת, וניכר שמביכות אותו מאוד הסתירות הרבות בינו לבין פרייטג.
ברקת הקפיד לומר שהוא אינו זוכר שום מחלוקות עם ה.ד.וו או תיסנקרופ, עקב ההתקשרות שלו עם חברת אטלס, עד שנדרשה שוב התערבות של השופטת חיימוביץ שתמצתה את הסוגייה:
"פרייטג טען במשטרה שהוא חש מרומה ממך, עקב ההתקשרות שלך עם אטלס, אבל הוא הבין שהוא צריך להמשיך להיעזר בשירותיך ולכן לא פוטרת עד שהחוזה הסתיים באופן טבעי, ואז פשוט לא חידשו אותו".
ברקת: "אני סיימתי את ההתקשרות עם התאגיד הגרמני ברוח טובה".
דו"ח סוכן כפול
בשבוע הבא יוקרן בבית המשפט הסרט של רביב דרוקר על פרשת הצוללות אשר התבסס על הראיון עם העד ברקת. כבר עכשיו אפשר לומר כי למעשה, שום דבר מהממצאים המטלטלים שהוטחו בעד בחקירה הנגדית – השכר העצום שלו, העבודה עם חברת אטלס מאחורי גבה של תיסנקרופ, הבקשה להעברת שכרו להולנד כדי לעקוף את מערכת רשות המסים בארץ – לא נכלל בתחקיר הצוללות הראשי, וגם לא באינספור הכתבות והאזכורים המאוחרים יותר. למעשה, מאז 2017 ועד היום אף אחד בישראל לא עשה שום דבר עם ממצאי התחקיר של החברה הגרמנית.
כך, לסיום יום העדות רווי החשיפות הזה, מרביתן אמורות להביך את התביעה שהתבצרה בשתיקתה, הטיחו בעד עורכי הדין צמח וניר, את דו"ח הביקורת של מספנות תיסנקורפ בעניינו של ברקת, דו"ח שהכותרת שלו היא: דו"ח סוכן כפול – מרס אפריל 2009.
כאשר הסנגור ניר הטיח בו את הכותרת ואת ההסבר, "עוד לפני ארוחת הערב בתל אביב הוגדרת סוכן כפול עקב עבודתך עם אטלס בלי שתיסנקורפ ידעה על זה", העד נראה מופתע, ושתק ממושכות עד שגם השופטת שאלה אותו: מה תגובתך?
"אני מבולבל כרגע, אין לי תשובה, רק אומר שאני התנהגתי ביושר אישי ומסחרי כל ימי חיי".
המלצת מחברי הדו"ח היתה לסיים את החוזה איתך.
"לא יודע מה להגיד על זה, מעולם לא דיברו איתי על זה, עבדתי איתם הכי הגון ופתוח, אני פשוט לא יודע על מה הם מדברים. בושה".
את הנאשמים הנוספים בתיק מייצגים:
אבריאל בן יוסף – עורכי הדין ינון סרטל, ניר לזר, אורנה פינטו-גבסו, ז'ק חן
שי ברוש – עו"ד אירית באומהורן ועו"ד עמי הולנדר
דוד שרן – עו"ד עידו לוין
צפו: אמיר זוהר מ"פוסטה" עם רביב דרוקר על הצוללות ימין ושמאל בתקשורת
לפי מה שהבנתי תופרי החליפות עבדו שעות נוספות
וואו מדהים. עכשיו מי ישלם על הנזק? הרי את הצוללת השישית היינו אמורים לקבל בהנחה בסוף שילמה מדינת ישראל,כלומר אנחנו 1.8 מיליארד יורו יותר(כך פורסם). ויותר חמור נוצר עיכוב בהגעת הצוללת השישית והכנסתה לשירות כלומר ניפגע הביטחון של מדינת ישראל מול אירן. לא ניתן לכפר על כך אבל לפחות שתחשף הפרשה עד הסוף.
איזה כיף להיות בן 90!!!
לא זוכרים את מה שלא רוצים לזכור!!!
אבל זוכרים גם זוכרים נושאים אחרים.
פתטי!!!
כמה מפתיע.
השחיתות אינה מיתחלפת רק שמות המושחתים מתחלפות והאפשרות לקבל נתח מהעגל מבלי להתחשב בטובת המדינה
הולי שיט איזה מספרים
נוכל או מיתמם?
נוכל
צריך להיות בכלא
שיעשו לו מה שעשו לארי הרו
ויגלה כמה הוא מכר את מדינת ישראל
לא אתפלא אם מכר ציוד צבאי לאיראן