מבנה "קולנוע אסתר" – אחד המבנים המוכרים ביותר בעיר – צפוי להיהרס בקרוב ובמקומו ייבנה פרויקט משולב. בכך נחתם הגולל על דיונים רבי שנים שעסקו בשאלה האם לשחזר ו/או ולשמר את המבנה המיתולוגי.
המבנה שממוקם בכיכר העצמאות בעיר – אתר שמסמל אולי יותר טוב מכל את נתניה של שנות ה-70 בואך שנות האלפיים – עומד כבר שנים נטוש. הוא נבנה בשנת 1936 על ידי יצחק אייזיק גרינשטיין, תושב ירושלים שהתאהב בנתניה. גרינשטיין עבר לגור בעיר החוף והיה זה שהקים בה את אחד מבתי המלון הראשונים, ואת אחת המסעדות הראשונות. הוא אפילו נטע פרדס – מעשה ציוני אמיתי נכון לאותה תקופה. אחת ההחלטות שלו היתה גם להקים בית קולנוע. במשך השנים הוא נבחר לחבר מועצת העיר והיה לאחת הדמויות המוכרות בנתניה.
בתקופה שלאחר הקמת הקולנוע, לא רק הוקרנו בו סרטים, אלא הוא גם אירח אירועים ציבוריים. כך למשל, בשנת 1937 הגיע לבקר בנתניה המשורר שאול טשרניחובסקי, ותושבי העיר ערכו לכבודו אירוע במבנה הקולנוע.
עם האיסור של עליית יהודים לארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי בסוף שנות ה-30, בגלל קרבתו לחוף הים הפך מרתף הקולנוע למקום בו הוסתרו מעפילים לא חוקיים, והם אף ישנו בתוכו.
גם בימים שלאחר קום המדינה המשיך מבנה הקולנוע להיות אחד המרכזיים בנתניה של פעם, והוא המשיך להיות כזה גם לאחר מכן, בימים שבהם סרט קולנוע היה בילוי מועדף.
אבל שנים חלפו, ואת שוק הסרטים כבשו בתי הקולנוע שבקניונים, ובהמשך גם אלה המפוארים דוגמת סינמה סיטי ויס-פלאנט. הנהירה של בני נוער לבתי הקולנוע החדשים והמפוארים, כמו גם פיתוח אזור התעשייה החדש (פולג) ושכונות חדשות ומרכזי קניות, הביאו לפיזור מוקדי הבילוי ונטישת מרכז העיר. כך, במשך שנים היה קולנוע אסתר לעוד מבנה נטוש, ממנו נותר רק שמו.
בשנת 2006, חברת "טראס השקעות" בבעלות משפחת שוסטר רכשה את המבנה הנטוש מתוך כוונה לבנות במקומו בניית מגדל של 27 קומות אשר יכלול 150 דירות מלון ועוד 48 דירות מגורים. תחילה דובר על כך שמבנה הקולנוע ייהרס, על רקע הצורך במרתף רחב במבנה, שיכלול גם חניון. בהמשך, התוכנית כללה את שחזור הקולנוע כחלק מהפרויקט.
כיום, מי שאמון על בניית פרויקט המגדל היא חברת הנדל"ן המוכרת "עמרם אברהם אמנות הבנייה". אבל מסיבה לא ברורה, נושא שחזור הקולנוע הישן ירד מהפרק.
מעיריית נתניה נמסר בתגובה: "מדובר במימוש של תוכנית שאושרה לפני מספר שנים בוועדה המחוזית ועודכנה לאחרונה במקומית. התוכנית החדשה כוללת מבנה משולב ובו מסחר בקומת הקרקע, שטח ציבורי מעל בית מלון ויחידות דיור. השטח הציבורי יכלול בין היתר הנצחה ואזכור של מבנה הקולנוע והקונטקסט ההיסטורי".
בחברת עמרם אברהם בחרו שלא להגיב.
כאן ייבנה
לא כולם מסכימים לתוכנית הבנייה שאינה כוללת את שחזור הקולנוע הישן. אחד מהמתנגדים הוא חבר מועצת העיר רן אלוש, שטוען כי אין אישור מתאים להריסה ולדבריו מתכוון לפנות לערכאות משפטיות.
"בשנת 2004 דיברו על כך שהמגרש (של הקולנוע) הוכרז כפוטנציאל לשימור על ידי הוועדה המקומית לתכנון ובניה", אומר אלוש, "אבל בשנת 2006 הוא נמכר, ולאחר מכירתו התחיל תהליך של לאשר את מבנה המגורים והמלון, כי על פי התב"ע (תוכנית בניין עיר, ד.א) אסור להקים במבנה מגורים. לפי התב"ע של שנות ה-30 – המגרש מוגדר כמבנה מסחרי של קולנוע. בהתחלה אמור היה להיות שחזור המבנה, אחר כך תכננו לשמר רק חלק המבנה, ובסוף מה שנשאר מהקולנוע הוא אפס גמור".
נושא שחזור המבנה ירד מהפרק במהלך השנים מסיבה לא ברורה. עכשיו מדברים על הרס המבנה ללא שחזורו?
"הנושא עומד בישורת האחרונה, ולמרות העובדה ששחזור הקולנוע שהיה המניע הכלכלי למתן עודף הזכויות, לא חוזר לציבור – 500 מ"ר אושרו לטובת היזם, עוד 225 מ"ר למגורים ועוד 225 למלונאות. התוכנית אושרה גם בוועדה המקומית לתכנון ובנייה וגם בוועדה לשמירה על החופים (ולחוף). הוועדה לשימור אתרים ומורשת לא התערבה, וכאשר הם כבר התערבו – זה היה מאוחר מדי".
אלוש מדגיש שוב ושוב, כי לפי התוכנית המקורית אסור היה לבנות על המגרש דירות מגורים, אלא רק מבנה מסחרי, בית מלון וקולנוע. "על מלון העירייה מרוויחה הרבה יותר, בגלל שתשלום הארנונה הרבה יותר גבוה. זה כסף ציבורי שהעירייה צריכה אותו ומוותרת עליו".
מדוע בעצם הולחו"ף אישרה את הריסת בית הקולנוע?
"בוועדה אמרו שזה לא משנה מהותית את התוכניות שאושרו. את הוועדה מעניין בעיקר פוטנציאל הפגיעה בחוף. ההצדקה הראשונית להריסת המבנה היתה שהם (העירייה והיזם) הורסים את המבנה ומשחזרים. התוכנית הראשונה שאושרה בשנת 2009, אמרה באופן מפורש שצריך לשחזר את בית הקולנוע ולידו יוקם מבנה מסחרי".
אלוש שמצויד בפרוטוקולים רבים מכל השנים, טוען כי באותה ישיבה של הוועדה המקומית לתכנון ובנייה, שהתקיימה ב-6 במאי 2009, הוסכם כי לא יהיו מגורים במקום, אלא רק מסחר. עיון בפרוטוקול הישיבה מגלה כי את הישיבה ההיא ניהל סגן ראש העיר לשעבר אלי דלל, אז יו"ר הוועדה וכיום חבר כנסת מהליכוד. "הוסכם שלא יהיו מגורים במקום אלא רק מסחר, וממש כמה דקות מאוחר יותר הוחלט שתהיה תוכנית מגורים שמשנה את הקודמת להפקדה לוועדה המחוזית, ובה אושרו 45 יחידות דיור במבנה של 22 קומות", אומר אלוש ומוסיף, כי בישיבה לא שללו את שחזור קולנוע אסתר, בהתבסס על התוכנית המקורית, שבה כאמור נאמר מפורשות שהקולנוע ישומר.
אם ככה, איך נודע לך שקולנוע אסתר הולך להיהרס?
"הסתובבתי וראיתי את שלטים שמדווחים 'כאן ייבנה מגדל'. אמרתי שאלך לבדוק. ניגשתי לאתר הוועדה המקומית והמחוזית, חפרתי וראיתי שהולכים להרוס את המבנה. ראיתי שאין החלטה מפורשת של הריסת המבנה ואין החלטה לא לשחזר. התוכנית פשוט מוחקת את המבנה ללא שחזור.
"בהמשך גיליתי שבדיון של הוועדה המחוזית בדצמבר 2011 מת למעשה רעיון שחזור קולנוע אסתר. לא ברור כיצד התקבלה ההחלטה ללא דיון בוועדה המקומית על הריסת המבנה, וללא מתן זכות התנגדות לתושבים. וזה למרות שהיזם קנה את המגרש אחרי שסומן כמקום לשימור עם תנאי לשחזור המבנה. בדברים כאלו צריך להיות בלש וארכיאולוג".
אז מה אתה מתכוון לעשות בהמשך?
"להעלות את הנושא לתודעה, כדי ולגייס את הציבור שרובו לא מעודכן. בכוונתי להיאבק ולהגיש עתירה לבג"ץ".
משהו מוזר מאוד
אלוש מקבל חיזוק לעמדתו גם מחיימי שניידר, נתנייתי ותיק ומוכר המכהן כיו"ר הוועדה המקצועית של התאחדות האדריכלים בישראל. "על פניו יש פה משהו שמוזר מאוד", אומר שניידר, "בהתחלה הוועדה המקומית והמחוזית קיבלו החלטה נכונה שצריך לשמר את קולנוע אסתר. כתוב בצורה ברורה שאם הורסים את קולנוע אסתר חייבים לשחזר אותו. יחד עם זאת, בהוראות התוכנית ההחלטה הזו לא מצוינת למרות שהיא כתובה בצורה מאוד ברורה. יש פער, והפער הזה הוא פער מוזר".
מה האינטרס לא לשחזר את הקולנוע?
"העניין הוא שהמגרש בידיים פרטיות ובידיים פרטיות יש אינטרסים אחרים. לשחזר את המבנה זו עלות כספית. המבנה שייך לעיריית נתניה ולאזרחי נתניה. יש ניגוד עניינים בין היזמים לבין הציבור. היזמים קיבלו היתר בנייה בזכות ההחלטה לשחזר את הקולנוע. השאלה היא לא האם זה נכון לעשות שם מגדל, אלא האם לכלול את שחזור המבנה ולתת אותו לעיריית נתניה. לא ברור לי למה ההחלטה הזו לא הוטמעה (בתוכנית)".
