העתירה לבג"ץ שהגישה התנועה לאיכות השלטון לפסילת מועמדותו של אפי נוה לראשות לשכת עורכי הדין נדחתה היום על הסף בבית המשפט העליון, תוך חיוב התנועה בהוצאות משפט בסך 8,000 שקל.
התנועה לאיכות השלטון ביקשה מבג"ץ להוציא צו הצהרתי, כי לנוכח הרשעת נוה בעבירה פלילית, דבק בו קלון, באופן שמונע ממנו להתמנות לתפקיד ראש לשכת עורכי הדין.
שופטי בג"ץ יצחק עמית, יעל וילנר ואלכס שטיין קבעו כי ועדת הבחירות של הלשכה היא הגוף המוסמך להכריע, האם נוה כשיר להתמודד בבחירות.
כמו כן, קבע בג"ץ כי אם העותרים רוצים לעתור נגד ועדת הבחירות בשל אישור ההתמודדות של נוה – עליהם לפנות לבית משפט המחוזי לעניינים מנהליים.
התנועה לאיכות השלטון באמצעות עורכי הדין אליעד שרגא ותומר נאור ביקשה כי בג"ץ יורה לוועדת הבחירות להכריז על פסילת התמודדות נוה, לנוכח הרשעתו בעבירת מרמה ביציאה ובכניסה לישראל.
בנוסף ביקש עו"ד שרגא מבג"ץ להורות לוועדת האתיקה בלשכה, להגיש קובלנה נגד נוה לבית הדין משמעתי. מטרת הליך זה זהה – לקבוע כי בעבירה של נוה קיים קלון, שהוא מושג משפטי שמשמעותו "כתם מוסרי כבד" להבדיל מעבירה קלה, ופירושו המעשי – הרחקה מתפקידים ציבוריים.
התנועה לא הסתפקה בזאת, וביקשה באמצעות בג"ץ לחייב גם את היועצת המשפטית לממשלה ואת פרקליט המדינה להפעיל סמכות חריגה שיש להם כקובלים בענייני משמעת של עו"ד, ולהגיש בעצמם קובלנה נגד נוה לבית הדין המשמעתי.
בג"ץ קיבל תשובת ועדת האתיקה, כמו גם תשובת הפרקליטות ותשובת נוה עצמו, שכולן ביקשו לדחות את העתירה על הסף.
לפי תשובת היועמ"שית גלי בהרב מיארה ופרקליט המדינה עמית איסמן, מדובר בעתירה מוקדמת, שכן טרם בשלו התנאים המהותיים לבחינת הפעלת סמכותם כקובלים (בבית דין משמעתי).
תשובה זהה מסרה היועמ"שית של לשכת עורכי הדין ו-ועדת הבחירות, עו"ד מירית שלו. לדבריה, דיון האם קיים קלון בהרשעה של נוה בתיק נתב"ג יוכל להתקיים רק אחרי שנוה ימצה את זכותו לבקש ערעור נוסף בבית משפט העליון. לנוה יש 45 ימים להגשת בקשת רשות ערעור כזו, ופירוש הדבר שהדיון לא יתקיים לפני הבחירות.
ועדת האתיקה במחוז ירושלים, אשר מרכזת את הטיפול בתלונות שהוגשו ללשכה נגד נוה, מסרה לבג"ץ באמצעות עו"ד חנן רובינשטיין, כי אחרי דחיית הערעור של נוה בבית המשפט המחוזי, ב-1 ביוני הוועדה דרשה מעו"ד נוה תגובה סטטוטורית על פסקי הדין בשלום ובמחוזי. זאת, על אף שנוה הודיע כי בכוונתו להגיש בקשת ערעור נוספת לעליון.
בכך החלה הוועדה לקדם טיפול בתלונות במישור המשמעתי. קבלת תגובה מהנילון היא צעד מקדים לפני דיון בוועדה אילו צעדים לנקוט, אם בכלל, האם להגיש קובלנה ולבקש הטלת עונש משמעתי.
אגב, ועדת האתיקה ציינה בתשובה לעתירות כי קיבלה תלונות נגד נוה גם בפרשה שכונתה "מין ומינויים" בה נסגר התיק של נוה ושל השופטת אתי כרייף. התלונות, שהוגשו בין היתר על ידי עו"ד ברק כהן, ביקשו להעמיד את נוה לדין משמעתי בעקבות דוח סיכום הפרשה שכתב המשנה לפרקליט המדינה שלמה מומי למברגר. האחרון סגר את התיק עקב אי-קבילות הראיות, והעבירות שנעברו נגד נוה עצמו בפריצה אסורה למכשיר הטלפון שלו, תוך הענקת חסינות לעיתונאית הדס שטייף. בנסיבות אלה למברגר סגר את התיק למרות החשד לעבירות הפרת אמונים לכאורה, בנסיבות של אי גילוי הקשר בין ראש הלשכה לעו"ד כרייף לפני מינויה לשיפוט.
ועדת האתיקה במחוז ירושלים ציינה בתשובתה לעתירה, כי ביקשה בזמנו מהמשנה לפרקליט המדינה את חומרי הראיות בפרשת השופטת, כדי שתוכל לקבוע עמדתה אך למברגר סירב למסור את חומרי החקירה ובכך הפרשה באה לסיומה.
אחרי קריאת תגובות כל המשיבים, דחו שופטי בג"ץ כאמור את הבקשה שיובילו לפסילת עו"ד נוה מהתמודדות. לדבריהם, "לעותרת (התנועה לאיכות השלטון) עומד סעד חלופי בדמות הגשת עתירה לבית המשפט לענינים מנהליים, וכידוע, די בכך כדי להוביל לדחיית העתירה על הסף".
כמו כן הוסיפו: "בהינתן שוועדת הבחירות היא בעלת הסמכות לקבוע אם יש בעבירות שבהן הורשע עו"ד נוה משום קלון, לצורך הכרעה בשאלת כשירות התמודדותו בבחירות , הרי שאין ממש בבקשה כי נוציא צו הצהרתי בשאלת הקלון".
לנוכח דחיית העתירה על הסף, הטילו השופטים על התנועה לאיכות השלטון הוצאות בסך 8,000 שקל.
