לאחרונה פורסם ב"גלובס" מאמר המשבח את נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות, על כך ש"הובילה קו בלתי מתפשר של פסילת שופטים מטעמי מראית פני הצדק, ובנכונותה זו לפסול שופטים מלדון בתיקים חיזקה את אמון הציבור". כותבי המאמר, פרופ' דורון מנשה מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה ועו"ד דון סוסונוב, כתבו כי הנשיאה חיות "הפכה את החריג של 'מראית פני הצדק' לכלל מנחה", ומנו מספר מקרים בתדירות מוגברת בהם נענתה חיות לבקשות פסלות נוכח התנהלות שופטים שפגעה במראית העין האובייקטיבית.
בעניינים של אנשים "נורמטיבים" מעולמות התוכן של הצווארון הלבן יתכן שהנשיאה חיות אכן מדקדקת ונענית לבקשות פסילת שופטים עקב מראית עין, במיוחד כאשר התביעה מלינה על התבטאויות סנגוריאליות של שופטים כפי שהביאו לדוגמא שני המשפטנים הנ"ל, אבל בתיקי צווארון כחול? שם המצב הוא אחר, כרגיל.
בימים האחרונים דחתה הנשיאה חיות בקשה לפסול את את הרכב השופטים מבית משפט המחוזי בתל אביב אשר דן בעניינו של גולן אביטן מפרשה 512, נאשם בשלושה מעשי רצח שנטען נגדו כי סיפק את השלט אשר שימש להפעלת המטען הקטלני בפיגוע הפלילי ברחוב יהודה הלוי.
במהלך עדותו הראשית בחודש מאי בקשו הסנגורים עו"ד יניב שגב, עו"ד ירון ברזילי ועו"ד מירי פרידמן להגיש לבית המשפט תמלילים מתוקנים של תמלילי הקלטות עדים והאזנות סתר. לטענתם, נפלו שגיאות מהותיות בתמלול המקורי, שהוגש לבית המשפט לפני שאביטן נמלט מישראל.
השופטים, ראשת ההרכב גיליה רביד, ירון לוי ושי יניב, סירבו בתוקף. "מדובר בבקשה הגובלת בעזות מצח, המתעלמת מסדרי הדין ומהחלטות קודמות", הגדירה השופטת רביד, "החומר הוגש בהסכמה ואין בלתו, במיוחד בהינתן שהוא שימש לצורך הכרעת הדין שכבר ניתנה לגבי נאשמים אחרים (בפרשה 512). לא נתיר פתיחת שלב ראיות התביעה מחדש", הודיעה השופטת בסגנונה הנחרץ והבלתי מתפשר, והציעה לסנגורים להתייחס לסוגייה בסיכומיהם מבלי לעכב את בית המשפט, גם אם בפניו עומד נאשם בשלושה מעשי רצח.
ראשת ההרכב סירבה לבקשה נוספת מהסנגורית של אביטן, פרידמן: לקבל את תמונות השלט שנתפס בזירת הפיצוץ בצ'יינג' ברחוב יהודה הלוי. לטענת עו"ד פרידמן, עד המדינה תיאר שני שלטים בצבע שחור שהוא קיבל מאביטן ושימשו לפיצוץ מטעני החבלה נגד רוזנשטיין, בגני התערוכה וביהודה הלוי. עו"ד פרידמן אשר נברה בחומרי החקירה בתיק גלתה עדות של אחד מחוקרי מז"פ לפיה הפיצוץ ביהודה הלוי הופעל באמצעות שלט בצבע לבן דווקא, אלא שתמונת השלט שתיאר איש המז"פ לא הוגשה על ידי התביעה במסגרת חומרי החקירה לסנגורים ולבית המשפט.
גם לבקשה הזו הגיבה השופטת רביד בקוצר רוח: "מדובר בבקשה שמוגשת בחריגה מסדרי הדין ודיני הראיות… כבר קבענו בהחלטה קודמת שלא נאפשר פתיחת שלב זה של המשפט, לא כל שכן כאשר מדובר בחומר אשר שימש להכרעת הדין נגד שאר הנאשמים".
לנוכח ההחלטות הנוקשות של ההרכב ביקש צוות ההגנה, שהשופטים יפסלו את עצמם מהמשך ניהול המשפט עקב משוא פנים – דבקות בהכרעת הדין שנתנו כבר תוך התעלמות לכאורה מראיות חדשות.
להוכיח מניע זר
זו בקשת פסילה שנייה בהקשר זה נגד הרכב השופטים, הראשונה הוגשה עם פתיחת חידוש משפטו של אביטן לאחר הסגרתו ממרוקו לישראל. צוות ההגנה טען אז כי מטבע הדברים שופטי ההרכב אשר ישבו בתיק והרשיעו כבר 15 נאשמים נעולים על קביעותיהם בהכרעות הדין, ואם אותם שופטים ידונו בעניינו של אביטן (הנאשם שברח למרוקו באמצע המשפט) הם לא יוכלו להשתחרר מקביעותיהם שלהם עצמם בהכרעות הדין שנתנו ואשר נוגעות לאותם אירועים ממש.
הרכב השופטים דחה את הבקשה, וכך גם הנשיאה חיות בערעור, שקבעה כי לא עלה בידי אביטן "לבסס קיומו של חשש ממשי למשוא פנים" מצד שופטי המחוזי.
כעת, בבקשת הפסלות החדשה, עו"ד מירי פרידמן טענה כי החשש שהובע בבקשה הקודמת, התממש. ההרכב בראשות השופטת רביד אסר על אביטן להביא ראיות שיסתרו את קביעות השופטים בהכרעות הדין של הנאשמים האחרים, זאת מכיוון שההרכב "רואה עצמו כבול להכרעות הדין ומעדיף להגן על העובדות שקבע שם, על פני בירור האמת ביחס לאביטן המערער".
עו"ד פרידמן ציינה כי השופטים אינם מוכנים לברר אפילו טעויות שנפלו בתמלולים שהוגשו, בנימוק שהתמלולים (השגויים!) שימשו אותם להכרעת הדין של האחרים.
עו"ד פרידמן הבהירה כי צוות ההגנה לא מבקש להחזיר עדים או לשמוע את התיק מחדש, הבקשות מיועדות רק להשוואת התמלילים מול ההקלטות, לטובת הגינות ההליך בעניינו של אביטן. לפי הסנגורית בערעור לבית משפט העליון, השופטת רביד הראתה כי דעתה ננעלה והיא לא תקבל מסנגוריו של אביטן כל ראיה העלולה לסתור מה שנקבע כבר בהכרעת הדין ביחס לאחרים. "הדוגמאות מוכיחות כי בית המשפט הנכבד מעדיף להגן על הכרעת דינו, גם אם היא התבססה על טעות".
ב-4 יוני הנשיאה חיות הכריעה בשנית נגד פסילת שופטי המחוזי, בנימוק שלא הוכח המניע הזר של השופטים: "עיינתי בטענות המערער ובאתי לידי מסקנה כי דין הערעור להידחות, משלא עלה בידו להראות נסיבות המקימות חשש ממשי למשוא פנים". לפי הנשיאה, "דחיית הבקשה לתיקון התמלילים נבעה ממספר טעמים, ובהם העובדה שמדובר בתמלילים שהוגשו בהסכמת המערער, ומעיתוי הגשת הבקשה (אחרי פרשת התביעה, ולפני שלב הסיכומים, "פוסטה"). גם בסירוב להגשת מוצג נוסף (צילום שלט ההפעלה של המטען), הדגישו חברי ההרכב כי פגמים פרוצדורליים הם שעמדו ביסוד דחיית הבקשה, וכי בית המשפט לא סירב מעולם לקבלת ראיות בנימוק שהן סותרות את הכרעת הדין. בנסיבות אלו, אין בידי לקבל את הניסיון להסיק מהחלטה זו סירוב של המותב לקבל ראיות מהטעם שתוֹכנן עשוי לסתור את האמור בהכרעת הדין".
רפורמה דחוף