החודש אישרה הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה של עיריית תל אביב-יפו את עדכון המדיניות העירונית לתכנון ובנייה בת קיימא בעיר ואת הרחבתה. עם העדכון יעלה התקן המחייב לבנייה ירוקה בתל אביב-יפו מרמה של שני כוכבים לרמה של שלושה ואף ארבעה כוכבים בתקן הישראלי לבנייה ירוקה, ובכך יביא את המבנים החדשים בעיר לסטנדרט חסר תקדים בישראל.
קבלת הדירוג מתבצעת באמצעות צבירת נקודות לפי התקן לבנייה ירוקה, שמחייב התייחסות לתשעה נושאים: אנרגיה, קרקע, חומרים, מים, בריאות ורווחה, פסולת, תחבורה, ניהול אתר וחדשנות. "עיריית תל אביב-יפו התחייבה לקחת חלק פעיל במאמץ הבין לאומי להתמודדות עם משבר האקלים שכבר פוקד אותנו", נמסר מהעירייה. "כחלק מחויבויותיה בארגונים ובאמנות בין לאומיות, אימצה העירייה יעדים שאפתניים, ומדיניות זו צפויה לסייע בעמידה בהם.. עדכון המדיניות העירונית בתחומים אלה יאפשר לעיר, שנמצאת בשנים האחרונות בתנופת בנייה חסרת תקדים, להמשיך ולהוביל את ההיערכות לשינויי האקלים לטובת התושבות והתושבים, מתוך ראייה ארוכת טווח ובת קיימה".
בעירייה טוענים כי בין התועלות העיקריות בבנייה ירוקה ניתן למצוא חיסכון ממוצע של25% בהוצאות חשמל לטובת דירות בבנייה ירוקה לעומת דירות בבנייה סטנדרטית; חיסכון של כ-21% בצריכת מים לטובת דירות בבנייה ירוקה. התועלות העקיפות של בנייה ירוקה כוללות שיפור בריאותי לדיירים, השפעות פסיכולוגיות חיוביות, העלאת ערך הנכס, הורדת עלויות תחזוקה, והפחתת פליטות גזי חממה.
ראש עיריית תל אביב-יפו, רון חולדאי אמר כי "תל אביב-יפו ממשיכה להוביל את המדינה בעשייה ענפה וחסרת פשרות.. בנייה ירוקה בסטנדרט גבוה תביא עמה חיסכון בחשמל, בצריכת מים, מצב בריאותי טוב יותר, הפחתת פליטת גזי חממה ועוד לא מעט יתרונות בעבור תושבות ותושבי העיר ולרווחת הדורות הבאים".
העדכונים המאפיינים העיקריים של המדיניות החדשה הן חניות אופניים והכפלת תקן החניה לאופניים במבני מגורים, משרדים ובמבני חינוך. התוכנית עומדת גם על הקמת מלתחות ומקלחות כדי להמשיך רכיבה ולעודד אותה. היעד הוא כי 25% מהנסיעות בעיר עד שנת 2030 תבוצענה בכלים שאינם ממונעים.
בנוסף כוללת התוכנית בנייה ירוקה והחלת דירוג אנרגטי על יחידות דיור ודרישה חדשה לאיפוס אנרגטי של מבני ציבור. מבנה מאופס אנרגיה הוא מבנה המייצר אנרגיה ממקורות מתחדשים בהיקף העומד בכמות החשמל שהמבנה צורך לאורך השנה.
כמו כן תיקבע דרישה ליעילות מינימלית למערכות לחימום מים, ותחויב התקנת מערכת לייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת בהיקף משמעותי בגג המבנה ובחזיתות החשופות לקרינת השמש. כמו כן, יחויבו בניינים חדשים בהיקף משמעותי לשלב מערכות ניהול אנרגיה ואגירתה לטובת צמצום ביקושי השיא בחודשי הקיץ. בנוסף על פי העדכון, יוגש דו"ח מיקרו אקלים כנספח מחייב בתחומים כגון רוחות, צל וסנוור, מעטפת מבנה, חלחול וניהול מי נגר.
בנוסף, התוכנית שמה דגש על עצים, צל ובתי גידול לעצים. העדכון מציע מתן תוקף הנחיות לנטיעת עצים במרחב הציבורי והפרטי והנחיות להצללת המרחב הציבורי. "צעד זה משלים תוכנית פעולה עירונית בשם 'יער עירוני'. העיר שואפת לשמור ולהגדיל את כמות העצים בשטחה ונוטעת בכל שנה, כך לפי העיריה. במסגרת התוכנית כ-10,000 עצים במטרה לעמוד ביעד של תוספת 100 אלף עצים לעיר עד שנת 2030.
בתוך כך, עו"ד אבי ללום, ראש משרד אברהם ללום ושות' שמתמחה בהתחדשות עירונית, אומר לאתר "פוסטה" כי לתוכנית יש יתרונות וחסרונות. "אנחנו נמצאים במשבר דיור חזק במדינת ישראל. התוצאה התוכנית מביאה לעלויות בניה גדולים בהרבה. התוכנית כרוחה בעלויות של מאות אלפי שקלים לדירה". לכן לטענתו, הערך של הדירות בתל אביב יעלה. מה שתל אביב עושה זה לא מה שעיריית נהריה יכולה לעשות. אם יגיעו לעלויות בניה גבוהות בפריפריה אף אחד לא יקנה דירה".
"עם זאת מדובר בתוכנית שיש לה חשיבות גדולה. המחירים בתל אביב גם כך גבוהים. לכן העיר היחידה שיכולה לעשות את זה היא תל אביב כי המחירים. אם מוסיפים עוד 200 אלף שקל לדירה בתל אביב זה יכול להיות מגולם במחיר. בדירות בפריפריה זה מגדיל את המחיר בצורה חדה בצורה חדה".
מה היתרונות של תוכנית כזאת?
"היתרון של התוכנית כי בשימוש טכנולוגיות מתקדמות יש תצרוכת חשמל קטנה יותר, יש יותר שטחים ירוקים ופחות זיהום אוויר. בנוסף יש מערכות מתקדמות יותר שמייצרות זיהום נמוך יותר של המים ואיחוד מים. יש בבניין מערכות שמייצרות אנרגיה באופן אוטומטי. זה יתרון כי לרוכש תהיה תצרוכת קטנה יותר של חשמל, ולכן זה יכול לחסוך בעלויות. אבל, בטווח הארוך זה מעצים את הפערים כי אנשים שיכולים לרכוש דירה הם בעלי האוכלוסייה סוציו אקונומית במעמד גבוה. אדם שקונה דירה של 100 מטר בתל אביב בשישה מיליון שקל אז אם הדירה תעלה שישה מיליון ומאה אז לא יהיה הבדל. יש אנשים שנושא האקלים משפיע עליהם".
