שיעור בנושא זכויות אסירים התקיים בתחילת השבוע באוניברסיטת חיפה. מנהלת הקליניקה לזכויות אדם בפקולטה למשפטים עו"ד עביר בכר, שידועה במלחמתה למען זכויות האסיר, הן הפליליים והן הביטחוניים, ערכה שיעור לסטודנטים בקליניקה על זכויות האסיר. במהלך השיעור השתתף בזום שם טוב מכתבי, הידוע בכינוי "השותף של זאב רוזנשטיין".
"לסטודנטים ניתנה הזדמנות לראשונה בחייהם להיפגש עם דמות ידועה מאד מעולם הפשע של הדור הישן, שהגיעה לחלוק את קורות חייה, תובנותיה ואיך זה שהפשע גורם לאדם להרגיש את משמעות הכבוד והחופש האמיתיים רק בגיל 70", אומרת עו"ד בכר. "הקליניקה של אוניברסיטת חיפה עוסקת בעיקר בענייני חסרי מעמד ונשים. אבל לא יכולתי לדלג על הנושאים שקשורים לכלואים. מי שנמצא בבית הכלא אין לו יכולת ליצור קשר עם העולם החיצוני. זה המקום לפגיעה בזכויות אדם, כי הרשות יכולה לנצל את העובדה שהוא סגור".
עו"ד בכר מציינת כי קל לפגוע באסירים בגלל שבציבור הם סובלים מאי אהדה חברתית. "אנחנו לא מדברים על אנשים שיש להם כוח פוליטי ואהדה. מדברים על אסירים שרוב הציבור מניח שמגיע להם להיות שם. לכן רוב הציבור אדיש לגבי מה שקורה בבית הסוהר".
עו"ד בכר סייעה בעבר למכתבי כשהיה אסיר, והצליחה לביאו לדבר עם הסטודנטים בזום. "נתתי את הדוגמה של מכתבי כי רציתי להראות שיש בן אדם שהוא לא חיה טורפת. אני פוגשת את האנשים הללו בכלא בסופו של דבר מדובר בבני אדם שעשו החלטות לא נכונות. החברה מוקיעה את המעשה שלהם, ואף אחד לא שומע אותם.
"כאשר מכתבי היה אסיר ניהל מלחמות בבתי הכלא בנושא זכויות כלואים", מספרת עו"ד בכר. "לאחר שהגשנו בשמו עתירות הוא יצא לחופשות. מי שיוצא לחופשה זוכה לאמון. מכתבי יצא לעשרות חופשות ולא הפר את התנאים. אבל כאשר הוא היה בכלא ורצה ונלקח לטיפול רפואי למרות שקיבל חופשות הם כבלו אותו. אדם שנותנים לו אמון לצאת לחופשה הוא דווקא יברח כאשר הוא בבית החולים?. מדובר בנוהל לא הגיוני".
בכר גם מתייחסת בראיון לאתר "פוסטה" להליכים המשמעתיים שאסירים עוברים בכלא. בעבר, השב"ס העלה אותו להליך משמעתי ולא אפשר הבאת עדים מטעמו. מכתבי הגיש עתירה בטענה שלא הגיוני שיתקיים הליך משמעתי בלי יכולת להביא עדים. ראוי לציין שהליך משמעתי בשב"ס יכול להביא לשלילת חופשות ושלילת קנטינה וגם לבידוד. על כן מכתבי הגיש עתירה בנושא והמשיך לנהל את ההליך גם לאחר ששוחרר. עם זאת ההליך המשמעתי נמחק כי מכתבי שוחרר ובית העליון טען כי ההליך שהתייתר.
"יש נושא של אסירים מבוגרים", מספרת עו"ד בכר. "השב"ס נותן תמריצי חופשות לאסירים שמשלימים מכסה מסוימת בתעסוקה. למשל אסיר שעובד אפשר לתמרץ אותו. אבל כשמכתבי יצא ליום בדיקה רפואית ולא יכול היה לעבוד, טענו שהוא החסיר יום. מכתבי הגיש עתירה ואמר שמדובר בדבר לא הוגן לא הוגן. בית המשפט מחק גם את העתירה הזו כי הוא שוחרר וטענו כי גם במקרה זה מדובר בהליך שהתייתר".
אבל בכל זאת מדובר באנשים שפשעו?
"אלו אנשים שמשלמים על הדברים שהם עשו. הם משלמים בשלילת חירותם אבל לא צריך להעניש אותם בתוספות על הענישה שקיבלו".
אז למה שב"ס מעניש את האנשים הללו?
"בשב"ס אין מנגנון שיבדוק כל צעד וזה רשות שיש לה המון כוח. הכוח הזה, בהיעדר בקרה, עלול להיות בלתי מרוסן. זה יכול להיות גם הפעלת כוח בלתי סביר על אסיר. למשל אסיר שרוצה להגיש עתירה לבית המשפט צריך להגיש את הטפסים למנהל האגף. על פי החוק, תוך 48 העתירה צריכה להיות מוגשת בבית המשפט. בפועל זה לא בטוח שזה קורה כי לעיתים מפקד אגף לא נמצא. השב"ס צריכים להבין שזה לא משנה אם חושבים שאסיר הוא קנטרן, זכותו של כל אדם לפנות לערכאות. רק בית המשפט יכול להחליט מה קורה עם העתירה הזו".
אילו עוד ליקויים יש בנושא עתירות אסיר?
"אחד האבסורדים שקיימים הוא שרוב הסיכויים שהדיון בעתירה יהיה בתוך בית הסוהר ולא בבית המשפט. זה כמו אדם שמתלונן על השכן והשופט מתארח אצל השכן בבית. גם אסירים, בגלל תנאי ניוד קשים, מעדיפים לא לצאת לבית המשפט".
מדוע דווקא מכתבי מופיע אצלך כתיק דגל?
"חשוב לי לזכור את מכתבי כי הוא יודע להסביר איך אדם שנולד כמוני כמוך מוצא את עצמו מבצע עבירות. תפיסת הראש שלו הייתה איך גונבים. לא הייתה לו אלטרנטיבה, הוא גדל בעוני ואפליה. כל מלחמת ההישרדות היא להפגין כוח על ידי גניבה, כך שורדים. שאלתי אותו 'כאשר פורצים לבית האם אתה פוחד?' הוא אמר שהוא לא פחד ונכנס לבצע את המשימה. אדם שאין לו מנגנון של פחד מפספס משהו בדרך. הבן אדם הזה תמיד התמודד עם מציאות עגומה. הוא היה עושה חרקות ברכב. הוא אמר שעשו את זה הרבה בשכונת התקווה ואנשים היו מוחאים כפיים".
איך את מתרשמת ממכתבי היום?
"מכתבי לאחר ששוחרר מהכלא בשנת 2017 בשחרור מוקדם לאחר שוועדת השחרורים קיבלה שהעונש שנידון בארה"ב הוא מוגזם. מאז שמכתבי יצא הוא אדם נורמטיבי. שהוא שוחרר היו לו חברים מכל משפחות הפשע. הם רצו לשאול לשלומו, הוא סירב לקבל שיחות טלפון מהם בגלל שהוא היה בתקופת תנאי. הוא מבין שכלא זה לא פיתרון ואפשר לוותר על חברים בתמורה לחירות. כיום הוא בן 70 וחווה לראשונה תחושה של אדם חופשי".
מה הסטודנטים בקליניקה עושים?
"הם מייצגים בתיקים של חסרי מעמד. הם מייצגים פליטים שמפחדים לחזור. הסטודנטים כותבים את כתבי הטענות. הם מכינים מכתב ומכינים סוגיות משפטיות. אנחנו דנים בכל תיק בכיתה והדילמות. לדעתי אי אפשר להסתפק באמצעי של החמרת ענישה כאמצעי בלעדי לצמצום הפשע. החמרה בעונש זה לא הפיתרון, אם לא בודקים מאיפה זה מגיע".
